אחותי מתחנת ביום שלישי

דבר ראשון מזל טוב
ואל תדאגי לא שוכחים מאף אחד ואם אמא ואבא שלך ישכחו ממך מה שלא יקרה לא חסר משפחה שתרקוד איתך, אל תדאגי

זה היום שלה בבקשה תשמחי בשבילה כל מי שמגיע ליום כזה מצפה שרוב העיניים היו עליו אין מה לעשות זה ליום אחד
שמחי בשבילה ושמחי בשמחתה

זה מה שהם יעשו את יודעת....
לא צריך להיות חולת צומי. אחרי שיסתיים האירוע ויעבור להם ההתלהבות, יתייחסו אלייך שוב

לגיטימי שהיחס יהיה כלפיה,זה היום שלה ולגמרי מגיע לה.אולי תזמיני חברה טובה שלך שתהיה איתך ושלא תרגישי לבד

שואל השאלה:
אני מבינה את זה שכל הצומת לב תיהיה אלייה, בריקודים ירקדו לרוב איתה, רוב הזמן יחייכו רק אלייה והכל. אבל אני לא יודעת איך להתמודד עם זה

שואל השאלה:
למה אתם מדברים ככה כלפי? למה להגיד פסיכית של צומי? למה אתה מדבר בצורה כזאת? אסור לי לפרוק ולשתף? אתה יודע מה עברית בחיים פיזית ונפשית שגרם לי לפחד? אני גם לא אספר כי זה אישי שלי. תלמד להפסיק עם השינאת חינם הזאת ותיהיה בן אדם מכבד וטוב לאחרים.