זה רק אני או שהסיבה שהמוזיקה של רביד פלוטניק וטונה קצת התדרדרה ונהייתה מיינסטרים היא

שהם הפסיקו כמעט לכתוב שירים על דברים אחרים חוץ מאהבה שעל זה כל שיר שני שלהם כבר? כאילו פעם היה להם שירים עם מסרים וכזה. אצל רביד היה מדינת משטרה סמוראי וקורבן בדיוק כמו שאני וכאלה ואצל טונה היה בסיבוב קאובוי סחרחורת אבודים בחלל הטוב הרע ואחותך וכאלה אבל עכשיו כמעט כל שיר שני שלהם זה שיר על אהבה ובגלל זה הם הפכו כזה למיינסטרים.

זה רק אני או שאתם גם חושבים ככה?

ועוד שאלה: אתם מסכימים איתי שהסיבה שטונה יותר טוב מרביד היא שיש לו יותר משמעות לשירים ויותר שירים עם משמעות מאשר השירים של רביד שכבר חוזרים על עצמם חוץ מכמה ממש טובים?