שאלה, אשמח שתקראו:)

אמלה ארוך לי מדי לשעות האלה

שואל השאלה:
זה ראיון ברוסית ושם מחלה נפשית, סינדרום נפשי טראומה נפשית וכל זה נחשב מחלה נפשית, אולי התרגום שלי לא היה מוצלח.
הכוונה, שלשחק הליך של נפש שנפגעת

אני מניחה שזה תלוי במחלת הנפש. יש מחלות נפש שמשביתות אנשים באופן מוחלט, לעיתים דורשות השגחה מתמדת והקושי לצאת מהן גדול וקשה יותר. אני לא חושבת שאנשים שלא עם אנשים שחולים בנפשם לא מרגישים את הנפש, זה פשוט שיש אנשים שהנפש שלהם עדינה קצת יותר משאר החברה,שעברו טראומה או כאלו שזה עובר בתורשה.
אי אפשר להשוות מחלת נפש לחום, אם יש לי חום ואני חולה אני מושבתת כמה ימים ולאחר מכן ממשיכה בחיים שלי באופן רגיל. מחלת נפש, דיכאון למשל, בימים בהם אני מצליחה למצוא את הכוחות, הכלים והסביבה להתמודד איתם ולהיות בתקופות 'הבריאות שלי' אני ממשיכה את החיים אבל בניגוד לחום יש תחושה כזו שכל יום זה יחזור לתקוף אותי. קיים פחד שהכאב ישתלט בחזרה שוב על כל ההצלחה שכבר השגתי, ככה שזה לא באמת נעלם. יש תקופות רעות יותר עם השבתה מוחלטת או כמעט מוחלטת, ויש תקופות שאפשר להתמודד עם הכאב ולהמשיך הלאה אבל בניגוד לחום זה לא באמת נעלם. זה שם ותמיד יהיה, פשוט צריך לדעת לחיות לצד זה.