11 תשובות
היי
יודע שאולי אני לא הבן אדם הנכון לעזור, אבל בסופו של דבר כולנו נמצאים בתקופה מבולבלת לגמרי, שמעי לא עבר שנה שנתיים מהקורונה ואנחנו במבצעים ומלחמות.
אני יודע להגיד שגם לי יש מידי פעם קשיים חברתיים, חברים מהעבר שחשבתי שאפשר לסמוך עליהם או משפחה, אבל לפעמים לא הכל וורוד כמו שחושבים
אבל תני חיוך והמצב יהיה הפוך, ראיתי שאת מעלה את הפוסט הזה כמה פעמים אבל בסופו של דבר אם את רוצה שינוי תתחילי אותו את
אמא שלך לא הייתה רוצה סתם להעליב אותך(לפחות ככה נראלי) אז תנסי לתקן את הערות שנותנים לך, את חושבת שזה לא מוצדק - לכי תדברי אם מי שאמר לך את זה ותנסי להבין למה הוא אמר לך אתזה
בסופו של יום השינוי מתחיל בך - ואני באמת באמת ממליץ אם כמה שזה הזוי או מוזר, לכי ודברי עם היועצת של בית הספר/פסיכולגית - זה באמת באמת עוזר
שואל השאלה:
כן אני מעלה שמישהו יגיד מה לעשות
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא יכולה פסיכולוג כמו שאמרתי יגידו שזה שטויות ושאני פסיכופטית או משהו ואמא שלי עובדת בבית ספר שלי אז אני לא יכולה ללכת ליועצת
אנונימית
מה זאת אומרת?
וואו אני כל כך מבינה אותך. גם ''חברות'' שלי ככה. וגם המשפחה שלי ככה. ואני מבינה את זה. זה כאילו נמאס ומרגיש שאת פשוט לא יכולה עוד רגע ככה אבל זה לא שיש ברירה אלא לחיות ככה
שואל השאלה:
וכל פעם מגלים משהו רע חדש או קורה
אנונימית
שמעי, עם כמה שאת חושבת שאנשים יגידו שאת פסיכופטית - את יודעת שאת לא
את מפחדת שיעשו לך דברים, אישפוזים/תרופות, בחיים לא כי אף אחד בעולם(לא וגם לא אמא שלך) לא יכול לחייב אותך לפי החוק לעשות משהו בניגוד לרצונך
אמא שלך עובדת בבית ספר זה לא אומר כלום, ההפך, כנראה שהיועצת של בית ספר יודעת מי את ומכירה את אמא שלך לכאן או לכאן.
היועצת גם ברוב המקרים מישהי נחמדה ממש, בשביל זה היא שם, היא למדה 4 שנים רק כדי לדעת מה לעשות בסיטואציה שלך, כדי לעזור *לך*
ואם את צריכה ורוצה תמשיכי לפרוק
אגב, ממש כואב לי להגיד אתזה
אבל בתור אחד שהיה בכמה שלישיות זה אף פעם לא עובד, תמיד יהיה אחד שבצד
שואל השאלה:
אבל זה לא כזה פשוט אני לא יודעת מה לעשות ואמא שלי ממש לא רוצה לעזור לי עם התגובות שלה אני כבר מיואשת ממנה והיא מרכלת עליי עם אבא שלי וכל היום צורחת עליי אבל כשאנשים באים היא נחמדה או ביום הולדת שלי היא נחמדה ואני תמיד כבר מגיל שמונה מבקשת במשאלה שאמא שלי תאהב אותי כל יום ולא רק ביומולדת והיא כן תחשוב שאני פסיכופתית או עם בעיות וגם המשפחה שלי
אנונימית
אני ממש חייב לעוף לישון אבל באמת
קחי עצה ממישהו שהיה עודף משקל, דחוי חברתית, נראה זוועה ועם חבר אחד שניסה להיפטר ממנו בערך כל כיתה ו
אני השתקמתי רק בגלל שהתחלתי לדבר
וכן
להתחיל לדבר זה גם לדבר עם מישהו בסטיפס
ואז לדבר עם היועצת, ונכון נכון, את צודקת, אמא שלך עובדת בבית ספר, ועם כמה שאמא שלך עובדת בבית ספר, אין ליועצת זכות, לפחות ברגע שאת מבקשת ממנה לשמור על חסיון פרטים, להגיד לאמא שלך כלום מהשיחות שאת מדבר איתה(עם היועצת כמובן)
ועוד פעם
אף אחד לא יכול להגיד שאת פסיכופתית בזמן שאת יודעת שאת לא, כי את יודעת יותר טוב מכולם כי את מכירה את עצמך
ואת באמת באמת מוזמן להמשיך לפרוק וזה יפה ומעורך אבל באמת שכואב לי להגיד, באמת כואב לי להגיד
זה לא יעזור
לכי מחר בבוקר ליועצת בהפסקה
תגידי לה שאת חייבת לדבר איתה בדחיפות
מתביישת לדבר איתה? תחפשי את המספר שלה(בטוח שתמצאי סומך עליך) ותשלחי לה הודעה בווצאפ, היא באמת שם בשבילך וזה לא צחוק
קחי את זה לתשומת ליבך בבקשה
אפילו האנשים הגדולים ביותר בעולם צריכים פסיכולוג
גם קובי בראיינט, גם ג'ו ביידן, גם ביבי אין אחד שלא צריך
והצעד הראשון לשינוי בחיים שלך זה להתחיל לדבר עם מישהו מקצועי ושבאמת רוצה בטובתך