איך מתפללים תפילת שחרית?

שואל השאלה:
בקישור שאני שמה זה תפילת שחרית המלאה? או שלא? כי בסידור שיש לי התפילה מאוד שונה גם לא כוללת את זה בכלל

שמונה עשרה זה חלק בתפילת שחרית, עושים עמידת שמונה עשרה מייד אחרי הברכה "גאל ישראל"

תפתחי סידור, הכל מסודר שם

שואל השאלה:
אז מהי העצם המלאה?
מה שרשום בסידור "תפילת שחרית" זו התפילה הנוספת? ומה עוד? כי בסידור זה מחולק לעמודים שונים כל התפילות

צריך לעמוד רק ב"ברוך שאמר" (למנהג האשכזנים גם ב"מזמור לתודה"), "ויברך דוד" (למנהג האשכנזים גם בשירת הים ו"ישתבח"), תפילת שמונה עשרה, עלינו. ביום שאומרים הלל - לומר אותו בעמידה. ביום שאומרים וידוי ("אשמנו", "בגדנו") - לומר לומר אותו בעמידה וכן את "והוא רחום" שאומרים בשני וחמישי (ביום שאומרים בו תחנון בלבד). וכן יש לומר "אבינו מלכנו" בעמידה בעשרת ימי תשובה (אגב, עכשיו בגלל מלחמה גם רבים אומרים "אבינו מלכנו" אחרי תפילת שמונה עשרה). באשר קטעים של התפילה אפשר ליישב, ואת התפילה "ובא לציון" יש לומר בישיבה.

לכתחילה סוף זמן תפילה עד סוף 4 שעות מתחילת היום, השבוע עד שעה 9:47, עד השעה הזאת צריך לסיים תפילת שמונה עשרה. מי שהיה אנוס ולא יכל להתפלל לפני כן, בדיעבד יכול להתפלל תפילת שמונה עשרה עד חצות היום שזה עד 11:28

תפילת שחרית של שבת היא שונה, היא כוללת הרבה יותר פסוקי זמרה ובסוף פסוקי זמרה יש "נשמת כל חי". ברכת "יוצר אור" של שבת יותר ארוכה מברכת "יוצר אור" של ימות החול. תפילת שמונה עשרה של שבת היא שונה והיא כוללת רק שבע ברכות שברכה אמצעית מתייחסת אך ורק לקדושת שבת. אחרי קריאת התורה (במניין בלבד) אומרים רק "אשרי" בלי "ובא לציון" (בשבת ויום טוב אומרים את זה אחרי "אשרי" של תפילת מנחה) ומתפללים מוסף שהוא כנגד קרבן מוסף שהיו מקריבים בשבת בזמן שבית המקדש היה קיים. גם פיטום הקטורת שבסוף תפילה לפני "עלינו" קצת שונה מפיטום הקטורת שאומרים בימות החול.

יש עניין להתלבש בבגדים נאים ומכובדים לכבוד המלך.

תפילה לאישה ולגבר זה פחות או יותר אותה תפילה, אבל נשים חייבות פחות. הן חייבות רק בברכות השחר וברכות התורה ובתפילת שמונה עשרה. גברים גם בשאר הדברים. בברכות השחר האישה מברכת במקום "שלא עשני גוי" "שלא עשני גויה", במקום "שלא עשני אשה" שעשני כרצונו", "במקום שלא עשני עבד" "שלא עשני שפחה". שאר הדברים היא אומרת כמו גבר ללא שינוי.

הבהרה נחוצה: נשים מעדות המזרח לא מברכות "ברוך שאמר" ו"ישתבח" ושל קריאת שמע בשם ומלכות, אלא רק בלא שם ומלכות, אבל אשכנזיות רשאיות לברכן בשם ומלכות

שואל השאלה:
שירת הים צריך לקרוא אותה בתפילת שחרית? או שתיארת את התפילות שצריך לעמוד בהם באופן כללי?

שואל השאלה:
תפילת שמונה עשרה היא בתוך התפילה עצמה? היא לא תפילה אחרת?

כל התפילה אפשר לשבת ורק בשמונה עשרה צריך לעמוד

^זה לא המלאה אבל זה מה שנשים מחויבות בה

בגדול מי שמתפלל שחרית מלאה, שירת הים זה חלק מזה (בסוף פסוקי זמרה), אבל לנשים זה לא חובה. וכן, ציינתי קטעים שבהם יש לעמוד, למנהג האשכנזים יש לעמוד גם בשירת הים, אבל עדות המזרח לא נהגו לעמוד בשירת הים.

החובה זה ברכות השחר והתורה ושמונה עשרה
בשמונה עשרה חובה לעמוד
בברכות השחר והתורה לא חובה
כתבי זמני תפילות היום כל יום זה משתנה בכמה דקות
בשבת שמונה עשרה קצת שונה, תחפשי שחרית לשבת
מה שחובה לגברים ולנשים זה שונה (ולדוגמה בברכות
השחר יש שינויים קטנים כמו שלא עשני גוי שלא עשני גויה)

לגבי בגדים, אני לא יודעת מה החובה
אבל מומלץ מאוד להתפלל בבגדים מכובדים זה גורם לתפילה להרגיש יותר רצינית, בסופו של דבר עומדת מול מלך העולם.

מה שכתוב בסידור תפילת שחרית זה התפילה המלאה.


לפי מי שאני מכירה הן לא קוראת את הכל, לדוגמה תיקון רחל לאה פרשות ועוד כמה..

בגדול מה שהרוב מוסיפות זה פסוקי דזמרה קריאת שמע ברוך שאמר עלינו לשבח

קודם כל מאחלים לכל הערבים בעזה סרטן ואז ממשיכים בתפילה