עוד לא יצא לי לפגוש אמא שמתעצבנת מהבכי של הבת/בן שלה.

יש אנשים שאין להם מספיק אינטליגנציה רגשית, זה מוכח מדעית שאף בן אדם לא רוצה "לשאת" בעצב של אדם אחר ורוצה פשוט כאילו לדחוף את העצב בחזרה אל האדם שיתמודד לבד, אבל יש אנשים עם אמפתיה, אינטליגנציה רגשית ו"מספיק מקום בלב" בשביל לסחוב לעוד בן אדם את הכאב שלו, לרוב האמאות יש את היכולת הזאת אבל יש אנשים שאין מה לעשות פשוט לא יכולים.

תראי, אני מבינה מה את מרגישה וזה באמת כואב ומעצבן שאמא שלך ככה, אבל את לא באמת יכולה לשפוט אותה, יכול להיות שזה שהיא מתעצבנת זה התגובה של הגוף שלה במצב הזה, יכול להיות שזה משהו פסיכולוגי אצלה, אולי כשהיא בכתה שהיא הייתה קטנה אז גם עליה צעקו והתעצבנו וזה מה שהיא יודעת שצריך לעשות..

אני לא חושבת שאין סיבה להתעצבן עליה ואם זה היה קורה לי הייתי בוכה את חיי אבל עדיין אי אפשר לדעת למה היא עשתה ככה, אולי תדברי איתה על זה, תספרי לה את מה שאת מרגישה וזה שהיא עצבנה במקום לעזור לך פגע בך.. אבל להגיד שאי אפשר לקרוא לבן אדם כזה אמא, לא הכי בסדר..

זה נשמע שהיא מתעצבנת מזה שהבן שלה מרגיש לא טוב כל כך שהוא בוכה

שואל השאלה:
^ משהו רפואי

שואל השאלה:
^^^
לא היא מתעצבנת על הבת שלה רק בגלל שהיא בוכה

שואל השאלה:
^^^^^
היא מתעצבנת עליי רק בגלל שאני בוכה,
עזבי את העובדה שליטרלי בכיתי בגלל בעיה רפואית שיש לי.
את חושבת שלא דיברתי איתה? אני דיברתי איתה לא פעם ולא פעמיים, היא מזלזלת ולא מוכנה להקשיב. היא לא מתייחסת אלי כאל בן אדם עם רגשות, אני לא אתייחס אליה כאל בן אדם בכלל.

שואל השאלה:
^^^^^^^
היא אמורה להיות אמא שלי לא? אינטליגנציה רגשית לא קשורה בכלל. היא אמא שלי לא חברה שלי. למה שתרצה לדחוף את העצב בחזרה אליי שאתמודד לבד? היא לא אמורה להיות שם בשבילי?