בא לי כלכך להתחיל לעבוד אבל יש לי חרדה חברתית קשה

לעבוד בגולדה זה ממש מפחיד כל הזמן צריך לדבר מול אנשים. זה נראלי נובע מלחץ, תנסי למצוא שיטות לגבי זה

צריכה לעבוד על הביטחון העצמי שלך . זה לא קורה מיד אחד הדרכים היא באמת פשוט להתחיל לעבוד ולאט לאט יבוא לך הביטחון . אולי תבקשי מאחד החברים שיסדר לך עבודה

וואו אני ממש מזדהה
אולי תדברי עם ההורים שלך? או מישהו קצת יותר מבוגר בשביל התייעצות

חרדה חברתית בדורנו לרוב נובעת משימוש ממושך בפלאפון וברשתות החברתיות והימצאות בעולם דמיוני המון זמן, במקום לחוות את החיים במציאות ולצבור ניסיון חיים וחוסן נפשי וביטחון עצמי במפגש עם המציאות. הרגשתי פעם כמוך, מפוחדת לצאת ולהתקל באינטראקציות חברתיות, התחלתי למחוק טיקטוק. אחר כך אינסטגרם ופשוט לצאת לעולם האמיתי כאילו אין לי פלאפון בכיס. עזר לי פלאים. אין בי שום פחד כרגע
והתחלתי לאהוב להיות בחברה.

^ ההודעה מכוונת לתגובה שלי?
אם כן וגם אם לא, תקשיבי אני מבינה שזה נשמע עכשיו ממש רחוק ממך ומשהו שהוא בלתי אפשרי, אבל זה לא. כשאני נכנסתי לעבודה הראשונה שלי פחדתי, בחודש הראשון גם הייתי שקטה מאוד, עשיתי את העבודה שלי והלכתי הביתה. השינוי קרה כשהתחלתי לצבור ביטחון, למדתי את העבודה, עבדתי עצמאית, התחלתי לעזור לאנשים וללמוד איך להתנהל מולם. לאט לאט הקרח הפשיר גם עם העובדים, הם למדו לסמוך עליי, הם לרוב ניהלו שיחות ואני הגבתי בחזרה ומשם נוצרה שיחה ועם הזמן גם הרגשתי מספיק בנוח כדי להתחיל שיחות לבד.

תקשיבי, למצוא עבודה זה לא קל בכל גיל. תמשיכי ללכת ואל תוותרי לעצמך, כשאני הייתי בתיכון גם לי הייתה חרדה חברתית קשה והעובדה שנכנסתי לעבודה ראשונה ממש עזרה לי להתמודד איתה ועזרה לי להסתגל לתקשורת עם אנשים. אני לא אגיד שהיא נעלמה לחלוטין, אבל העבודה פתחה אותי לעולם הזה והמסגרת הזו יכולה לעזור לך מאוד. תנסי באתרי דרושים(סחבק, דרושים), בפייסבוק, תסתובבי באזור מגורים שלך ותמשיכי להשאיר מספרים ככה עד שבסוף יפול משהו.

שואל השאלה:
אין לי חברים

שואל השאלה:
^אוף הלוואי שגם אצלי יהיה ככה .
אני זוכרת שפעם התנדבתי בספריה בשביל מחויבות אישית , הייתי באה לשם כל יום חמישי וזה עדיין לא עזר לי להיפתח לספרנית שם או לפתח שיחות , הייתי עונה לה רק בכן ולא והיא גם די ניצלה אותי כי היא כנראה קלטה שיש לי בעיה.

שואל השאלה:
נו ואם אני אעשה כמוך ואצא לעולם עם מי אני יכולה לדבר ועל מה? אני לא יכולה פשוט לגשת לאנשים ולדבר

^ לרוב עבודות בגיל שלך זה עבודות שכוללות גם סביבה צעירה, זאת אומרת שזאת לא תהיה אישה מבוגרת שמקשה לך על החיים. שלא תטעי גם לי היו עובדים ולקוחות שהקשו עליי אבל עם הזמן לומדים איך להתנהל. אל תדאגי, יש לך עוד מסגרות לפניך כמו העבודה הראשונה והצבא שיעזרו לך מאוד בפן הזה.

אני הגבתי לך על הפלאפון וכן ברגע שתחליטי שאת יוצאת לעולם ומתמודת עם החברה כמו שפעם לאנשים לא היה פלאפון ולא היה להם למה לברוח וניהלו חיים חברתיים
זה יהיה מפחיד וידרוש הרבה אומץ לשים את המכשיר בצד, המון המון אומץ אבל זה יהיה לטובתך בלבד