19 תשובות
אכן כן.

שהרי כתב השלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ סעיף יח) שאפילו היה אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתיירא ממנו. וכן העלה באורך בשו"ת יביע אומר חלק ח' (חלק יורה דעה סימן כא) ובספר הליכות עולם חלק ח' (עמוד קכב).
שואל השאלה:
והילד לא יכול להשתנות לרעה בגלל התנהגות ההורה?
או נופל הרבה בלשון הרע רק בגלל שהוא שומע בלי רצון הרבה את ההורה מדבר לשון הרע
אנונימית
שואל השאלה:
הילד לא חייב להקשיב אך האם מותר לו להתחצף כשההורה רוצה למנוע מצווה ?
ואם ההורה מדבר בצורת גנאי יש חובה לילד להסכים עם ההורה?
כי צריך בכיבוד הורים לא להתווכח ולהסכים איתם תמיד
אנונימית
שואל השאלה:
מחשבתית וריגשית מותר לסלוד מההתנהגות ולא לחבב את ההתנהגות של ההורה?
אנונימית
צריך לכבד את ההורה לא משנה מי ההורה

מתי לא להקשיב להורה? רק מתי שההורה מחייב את הילד או גורם לו לעבור על מצווה
שואל השאלה:
ואם ההורה לא שומר תורה ומצוות ולא בהכרח משקיע אמונה למצוות שכתוב בתורה אז לא אפשרי לשאול את ההורה
לא ככה כתוב בתורה?
אז מה אפשרי לעשות?
אנונימית
אז זה כבר מקרה יותר מורכב ויש דברים שהם במחלוקת הפוסקים, לכן כדאי לשאול רב.
שואל השאלה:
אסור להגיד להורה שהוא טועה ולא צודק גם אם הילד חושב שכן וצריך לשמור לעצמו את הדעה?

אפשרי לומר לדעת ההורה כשהילד חושב שזה לא נכון פשוט "אוקיי,בסדר"?

לילד אסור לקלל לצעוק על ההורה על ההתנהגות שלו מותר לו לא לאהוב את ההתנהגות של ההורה ולסלוד מהיחסים שלהם?
אנונימית
^^ להתחצף אסור.

להסכים עם לשון הרע אסור, להפך, צריך להתנגד לזה ולומר *בלשון שאלה* "על הלא על פי התורה לשון הרע אסור אף על אמת?".

זה לא מדוייק. יש איסור לסתור את דברי ההורים: "אתם טועים", "מה שאתם אומרים זה לא נכון", אבל וודאי שכבוד ה' יתברך קודם לכל דבר אחר. רק שאסור לומר להורים "אתם עוברים על דברי תורה". אז מה עושים? איך מוכיחיים אותם (כי צריך) אם אסור לומר שהם שהם עובריפ על ההלכה? אומרים להם בלשון שאלה "כתוב בתורה כך וכך?" כדי שיבינו בעצמם ולא יתביישו. חוץ מזה, אין חובה להסכים עם כל מה אומרי ההורים, פשוט אסור לסתור את דבריהם, אבל אם את יודעת שהם טועים - אז את לא צריכה לחשוב שהם לא טועים את את יודעת שהם כן, פשוט את לא אמורה להגיד להם את זה ככה, אלא לשמור את זה לעצמך. זה בדברי חול או שאין נזק לאף אחד, אבל שזה נוגע למצוה או עביר כלשהו בי לאדם למקום ובין לאדם לחברו, וודאי שלא צריך להסכים עם העוול שההורים עושים לאחר, אלא לשאול אותם האם לא כתוב בתורה שזה אסור.
שואל השאלה:
את מה שכתבת על בני קורח אני לא הבנתי.. הם קמו לכבוד משה בשביל לכבד והם קיבלו גיהנום? אשמח להסבר
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא כל כך הבנתי האמת.. אך מקווה שאני מבינה את מצוות כיבוד הורים שאדע להתמיד בה

אני יכולה לומר במילים האלה " התורה לא מסכימה ככה"
אני אמורה בשאלה? או בתור תשובה

ומה התיקון לחטא הזה שנכשלתי בו
האם יש תיקון לחוסר כיבוד מוחלט שעבר הרבה על איסורים בנוגע המצווה
אנונימית
שואל השאלה:
אם מבקשים בקשה של לעשות משהו ומרגישים חוסר כוח או רצון
חייבים ישר לקום לעשות?
אפילו משהו שקשור רק לעצמי שאני לא רוצה כמו נניח לפתוח חלון שיהיה אור בחדר ואני לא רוצה בכלל
דברים כאלה
אנונימית
בן, ועל סמך מה כתב השולחן ערוך את מה שהוא כתב
^^^ שולחן ערוך ביורה דעה רמ, יא אומר לומ בלשון שאלה: ראה אביו שעבר על דברי תורה, לא יאמר לו: "עברת על דברי תורה". אלא יאמר לו: "אבא, כתוב בתורה כך וכך", **כאילו הוא שואל** ממנו ולא כמזהירו, והוא יבין מעצמו ולא יתבייש. ואם היה אומר שמועה בטעות, לא יאמר לו: "לא תתני הכי".

תיקון? פשוט לבקש מהם מחילה ולעשות תשובה למקום ולהפקיד לאבא. זאת אחת המצוות הקשות ביותר.

^ בעיקרון לצריך לעשות ולא להתעצל, אלא אם כן יש לא מניעה ממש גדולה ומשהו חשוב. במקרה שלא עושים מה שהם מבקשים כתוצאה מאונס, צריך לבקש מהם מחילה על כך.

אם זה לא קשור אליהם ישירות, אלא רק אלייך, פה את לא ממש חייבת לעשות כרצונם, אבל לא כדאי להתווכח איתם, אלא להשלדל לפייס אותם ולנסות להסביר להם שטוב לך ככה וכו'. אבל משהו שקשור אליהם - לא לסרב להם, אלא אם כן משהו שהם מבקשים, זה משהו שאסור על פי הלכה לעשות.
^^ בשביל להבין את המקורות שעל פיהם שולחן ערוך פסק את ההלכה, כדאי לעיין בבאר הגולה וגם ביאור הגר"א. שם תמצא ממקורות מהתלמוד וראשונים, לרוב זה רמב"ם וטור וכו'. אני רק מקווה שאתה לא שואל על התלמוד עצמו על סמך הוא מה קובע דברים...
שואל השאלה:
אם יש דיבור על כפירה או לשון הרע אפשר פשוט להגיד התורה לא מסכימה לדבר לשון הרע
התורה לא מסכימה את זה?
אנונימית
בדברי חול שלא מפריעים לאף אחד שישמור את דעתו לעצמו

אפשר, אבל לא בלעג וציניות. שוב, לא במקרה שזה לשון הרע על מישהו אחר ויש כאן איסור. וכמובן לא דבר כפירה. דברים שנוגדים את התורה אסור לאשר.

מותר לסלוד מהתנהגותם הרעה בלי לבזותם אותם בעצמם. כמו שבני קורח קמו לכבודו של משה רבנו שאביהם היה איתו במחלוקת לכבוד התורה, למרות שזה היה נראה שכאילו הם לא מכבדים את אביהם ברגע שהם קמים כדי לכבד את מי שאביהם איתו במחלוקת. אבל כיוון שעל פי התורה הם היו אמורים לככד את משה רבם בתור שליח ה' ואביהם לא היה בסדר בזה שחלק עליו, לכן הם וודאי עשו כדין בזה שהם קמו לכבודו של משה רבנו לכבד אותו ובזכות זה נתבצר להם מקום גבוה בגינהום.
^^ כן. "הלא התורה אומרת ככה וככה?"

^ הם וודאי שלא קיבלו גינהום על כך שקמו לכבוד משה רבנו, אלא על זה שהיו שייכים במידה מוסימת לקורח אביהם, אבל כיוון שהם לא עשו כמוהו - הם קיבלו מקום גבוה. בכל אופן, זה לא המקום לדון כאן על אגדה הזאת, הבאתי את זה כדגומא של לכבד את הרב, גם שזה "נגד ההורים" כביכול.