למה הכוונה באמרה: "גבולות שפתי משמעם גבולות עולמי"?

^יש איזשהו קיום טרנסצנדנטלי של הצורה הלוגית, אך הוא לא ניתן לבחינה (שהרי אנו מסוגלים לחשוב רק בשפה).

^ כוונתו היא לבחון את גבולותיה (צורתה?) הטראנסצדנטליים של השפה?

כל מצב עניינים יכול להיות "מתומן" למשפט, כלומר להשתקף במשפט. בין המשפט, התמונה, למציאות, המתומן, חייב לעמוד יסוד משותף (2.161), והוא הצורה המשותפת של המשפט והמציאות, האופן בו התמונה מתמנת, עצם התימון שלה. בניתוח מעמיק ומסועף מאוד שנמשך לאורך רוב הטרקטטוס ויטגנשטיין מראה שהצורה המשותפת למציאות ולמשפטים הם הצורה הלוגית של המשפטים כולם, שזו נמשכת מעבר לשפה ואיננה ניתנת לפורמליסטיקה (כמובן הוא כן מביא את הנוסחאות הלוגיות היסודיות ביותר שאנו מסוגלים לחשוב בהן משפט, כמעין הולכה אל הגבול, כפי שהתחייב), שכן בכדי שנוכל לומר את הצורה הלוגית של עצם המחשבה עלינו להיות מסוגלים לצאת אל מחוץ למחשבה. אותה צורה לוגית היא גבול לשפה, איננו מסוגלים לחשוב מחוץ לה, ובמובן זה היא גם גבולות העולם בו אנו חי, שכן משמעות התימון, השפה, היא שהוא מסוגל להתאים לכל מצב עניינים משפט, על כן גבולות השפה הם גבולות העולם.