איך אנשים סולחים לעצמם אחרי שהם גורמים לבן אדם אחר להיות חסר ביטחון?

מי שעושה דבר כזה זה נוראי, מקווה שמי שעושה יבין בסופו של דבר כמה נזק הוא גרם ולא יחזור על זה.

אם הביטחון שלך היה תלוי באנשים אחרים זה חבל
והאנשים האלה סולחים לעצמם כי גם אותם ריסקו פעם והם קמים מזה אז לא מפריע להם לרסק מישהו אחר

הכל יחזור אליהם❤

זה מה שאני תמיד שואלת את עצמי
אבל מניסיון שלי רובם חסרי ביטחון בעצמם והם אפילו הודו בזה מולי:)

הם לא מודעים שהם פגעו אז אין להם על מה להצטער

או שהם לא מודעים או שהם בונים על זה ביטחון לעצמם אז לא אכפת להם כי מבחינתם זה מעלה להם

אם אני עושה משהוא שמורידה מהבטחון של אדם אחר (בטעות!!!) אני מנסה להסביר שלא התכוונתי ומנסה להעלות אותו חזרה כמה שאפשר ומצטער עד כמה שאני מצליח
(זה לא עוזר )-:)

ההצעה שלי אלייך זה לא להתרכז במה הם עשו אלא להאחז בביעחון עצמי שלך ואם אין כזה אז לבנות אותו ובנוסף לא לנטור טינה לסלוח להם ולהמשיך הלאה בביטחון!

ואם להיות במקום של זה שפגע, לעשות על זה תשובה כלומר לסלוח לעצמך שפגעת, ולהתחייב לעצמך שלא תעשי זאת לשום אדם עוד פעם לנתק את עצמך מהחטא.

מנסיון אני אומרת שבאמת קשה לסלוח לעצמי על זה ואני כן מודעת שפגעתי וזה כמובן היה בלי כוונה
וגם זה חזר אליי והגיע לי
ולמדתי מזה וזה מה שחשוב

הם מרגישים נורא וזו בדיוק הסיבה שבגללה הם עושים את זה
זה אותות מצוקה , רחמים עלייהם

רוב האנשים לא סולחים לעצמם ( אומר מנסיון אישי)

לא יודע אני לא כזה

אגו..
הם בטוחים שהם עושים את הדבר הנכון וזה נובע מחוסר ביטחון שלהם..

או שהם לא מודעים
או שלא אכפת להם כאילו אני בתכלס יכולה להבין למה למישהו לא יהיה אכפת מזה פשוט אני סתם חושבת שמגעיל לעשות את זה

רוב האנשים באמת לא סולחים לעצמם

יש אנשים שלהיפך - גאים בעצמם בכך

לסלוח לעצמם? הבעיה היא שהם אפילו לא מודעים או יותר גרוע הם מודעים וחיים עם זה בשלום. אל תטעי הם לא מתייסרים בבית וחושבים מה עשיתי אחרי שהם פגעו במישהו אחר. הם ממשיכים את החיים כרגיל. מסקנה: להפגין כוח ולרמוס כל מי שמעז לנסות לפגוע לך בבטחון

זה תלוי במה
כי תחשבו שאם מישהו יוצא מזוגיות זה גם מוריד לבן הזוג השני את הביטחון
ועל זה אין על מה להתנצל
בטח יש עוד מצבים שזה לא תלוי בבן אדם השני ואז אין מה לעשוצ

להימנע משיפוט עצמי.
לפעמים אני נזכרת בטעויות קשות מאוד שעשיתי ומלקה את עצמי. "יצאתי טיפשה" / "חבל שלא עניתי כמו שצריך "
אבל ....זה לא באמת פייר כלפיי. זה מה שיכלתי לעשות באותו רגע. זה מה שיכלתי להוציא מעצמי. לט הייתי מסוגלת ליותר.
אפשר לומר שהמציאות והנסיבות היו יותר חזקים ממני.
אז מה אני אשמה בעצם ?

אני מקווה שלא, זה דבר בלתי נסלח

בעתיד הקארמה תחזור הכי חזק שאפשר

לא אכפת להם

יש אנשים רעים בעולם לא כמוך לא לכולם יש מצפון
אבל ה' משלם לכולם אל תדאגי לגבי זה