6 תשובות
^ להמשיך לסבול ולתת למצב להחמיר זה לא יגרום לך לחוות משהו טוב מהצבא וזה בטח לא יקרא לוותר לעצמך
אם המצב באמת מדרדר (כמו שזה נשמע), להשאר בצבא זה להגיד שאתה מוותר על עצמך בשביל חוויה שלא תתממש.
יציאה מהצבא זה בכל אופן תהליך לא קצר, זה לא קורה בפגישה או שתיים, ותמיד במהלך הפגישות אפשר להתחרט עד שמגיעים לשחרור על אי התאמה או ועדה רפואית להורדה לפרופיל 21.
אם המצב באמת מדרדר (כמו שזה נשמע), להשאר בצבא זה להגיד שאתה מוותר על עצמך בשביל חוויה שלא תתממש.
יציאה מהצבא זה בכל אופן תהליך לא קצר, זה לא קורה בפגישה או שתיים, ותמיד במהלך הפגישות אפשר להתחרט עד שמגיעים לשחרור על אי התאמה או ועדה רפואית להורדה לפרופיל 21.
שואל השאלה:
אהבתי את המשפט שכתבת "מוותר על עצמך בשביל חוויה של תתמש" אכן צריך להסתכל על זה ככה
בקשר ללצאת מהצבא אני כבר בתהליך ואמור לראות פסיכיאטר שבוע הבא. מקווה שלא יעשה בעיות ואכן ישחחר אותי.
תודה לך
אהבתי את המשפט שכתבת "מוותר על עצמך בשביל חוויה של תתמש" אכן צריך להסתכל על זה ככה
בקשר ללצאת מהצבא אני כבר בתהליך ואמור לראות פסיכיאטר שבוע הבא. מקווה שלא יעשה בעיות ואכן ישחחר אותי.
תודה לך
^ בהצלחה :)
יש פסיכיאטרים שמשחררים בפגישה הראשונה ויש כאלה שנותנים הקלות והורדת פרופיל כדי לראות אם זה משפר את המצב שלך ובפגישה השניה מחליטים אם לשחרר או לא.
תהיה אופטימי ויהיה בסדר
יש פסיכיאטרים שמשחררים בפגישה הראשונה ויש כאלה שנותנים הקלות והורדת פרופיל כדי לראות אם זה משפר את המצב שלך ובפגישה השניה מחליטים אם לשחרר או לא.
תהיה אופטימי ויהיה בסדר
שואל השאלה:
יש לי המלצה מפסיכיאטר אזרחי שאני צריך לצאת מצהל ולא כשיר, מקווה שזה יעזור ולא יעשה בעיות.
יש לי המלצה מפסיכיאטר אזרחי שאני צריך לצאת מצהל ולא כשיר, מקווה שזה יעזור ולא יעשה בעיות.
שואל השאלה:
אני מרגיש שכל פעם הגעתי למקום חדש בצבא וכל פעם לא שמו עליי, יודע שבחוץ אוכל לטפל בעצמי ולעשות דברים שאני אוהב אז כנראה שלא אסבול.
המחשבה שלי של לצאת מצהל נובעת מהמצב שלי שהתחילו לי טיקים בעיניים, פריחות, חוסר תיאבון, הפרעות שינה ובכללי דיכאון קשה שהולך ומתגבר בצהל עד שהגעתי כבר למחשבות אובדניות וזה למה אני רוצה לצאת ולא להגיע לרגע שלא אוכל יותר ואעשה משהו מפגר.
מצד שני מבואס מזה שלא אחווה מה זה צהל כי אני כן רציתי לשרת כמו כולם
מפחד שלא אתחרט בהמשך אחרי שהמצב שלי ישתפר שלא סיימתי כי אשכח למה יצאתי מצהל וארגיש שוויתרתי לעצמי
אני מרגיש שכל פעם הגעתי למקום חדש בצבא וכל פעם לא שמו עליי, יודע שבחוץ אוכל לטפל בעצמי ולעשות דברים שאני אוהב אז כנראה שלא אסבול.
המחשבה שלי של לצאת מצהל נובעת מהמצב שלי שהתחילו לי טיקים בעיניים, פריחות, חוסר תיאבון, הפרעות שינה ובכללי דיכאון קשה שהולך ומתגבר בצהל עד שהגעתי כבר למחשבות אובדניות וזה למה אני רוצה לצאת ולא להגיע לרגע שלא אוכל יותר ואעשה משהו מפגר.
מצד שני מבואס מזה שלא אחווה מה זה צהל כי אני כן רציתי לשרת כמו כולם
מפחד שלא אתחרט בהמשך אחרי שהמצב שלי ישתפר שלא סיימתי כי אשכח למה יצאתי מצהל וארגיש שוויתרתי לעצמי
בתור אחת ששירתה רק שנה אחת בצבא (מסיבות אישיות)
בריאות נפשית לפני הכל, אם אתה מרגיש שזה הדבר שאתה הכי זקוק לו אז תתחיל תהליך שחרור מהצבא,
השאלה היא אם הבריאות הנפשית שלך נובעת מתוך תסכול/באסה שהצבא לא הולך כמו שחשבת או כי באמת המסגרת לא מתאימה לך - צה"ל זו מסגרת קשה ולא נועדה להיות נוחה או כיפית, רוב מי שעושה את השירות טוב וחוויתי זה האנשים ולא התפקיד ואולי שווה לנסות לשנות גישה, אבל מה שאתה חושב שיעשה לך הכי טוב ויהיה הכי נכון עבורך אז לך עליו!
אם אתה פחות מחודש-חודשיים בבסיס שאתה נמצא בו, הייתי מציעה לנסות לחכות עם ההחלטה כי ההתחלה בצבא היא הכי קשה וברגע שמכירים אנשים ומתחברים ובין היתר מתרגלים למערכת הדברים משתפרים.
רוב האנשים שהכרתי ורצו להשתחרר בתחילת השירות בסוף סיימו שירות מלא ואפילו נהנו ממנו למרות הקשיים :)
כל האופציות פתוחות לפניך,תרצה להשתחרר כי זה הדבר הנכון? אתה זה שיבחר אם לנוח ולטפל בעצמך, ללכת להשלים שירות לאומי, לעבוד, ללמוד או בכלל לטייל.
תרגיש שהדברים משתפרים ואתה צובר חברים וחוויות? אז גם מעולה.
אני לא אשקר לך - במקום מסוים אני מתחרטת שלא סיימתי שירות מלא אבל השחרור היה הדבר הכי נכון בשבילי והבנתי את זה רק בדיעבד, והרע משתפר, גם כי מתרגלים אליו וגם כי לומדים למצוא דברים טובים להתמקד בהם d:
בריאות נפשית לפני הכל, אם אתה מרגיש שזה הדבר שאתה הכי זקוק לו אז תתחיל תהליך שחרור מהצבא,
השאלה היא אם הבריאות הנפשית שלך נובעת מתוך תסכול/באסה שהצבא לא הולך כמו שחשבת או כי באמת המסגרת לא מתאימה לך - צה"ל זו מסגרת קשה ולא נועדה להיות נוחה או כיפית, רוב מי שעושה את השירות טוב וחוויתי זה האנשים ולא התפקיד ואולי שווה לנסות לשנות גישה, אבל מה שאתה חושב שיעשה לך הכי טוב ויהיה הכי נכון עבורך אז לך עליו!
אם אתה פחות מחודש-חודשיים בבסיס שאתה נמצא בו, הייתי מציעה לנסות לחכות עם ההחלטה כי ההתחלה בצבא היא הכי קשה וברגע שמכירים אנשים ומתחברים ובין היתר מתרגלים למערכת הדברים משתפרים.
רוב האנשים שהכרתי ורצו להשתחרר בתחילת השירות בסוף סיימו שירות מלא ואפילו נהנו ממנו למרות הקשיים :)
כל האופציות פתוחות לפניך,תרצה להשתחרר כי זה הדבר הנכון? אתה זה שיבחר אם לנוח ולטפל בעצמך, ללכת להשלים שירות לאומי, לעבוד, ללמוד או בכלל לטייל.
תרגיש שהדברים משתפרים ואתה צובר חברים וחוויות? אז גם מעולה.
אני לא אשקר לך - במקום מסוים אני מתחרטת שלא סיימתי שירות מלא אבל השחרור היה הדבר הכי נכון בשבילי והבנתי את זה רק בדיעבד, והרע משתפר, גם כי מתרגלים אליו וגם כי לומדים למצוא דברים טובים להתמקד בהם d: