אני צריכה חוות דעת של אנשים בריאים נפשית לגבי מקרה עם מישהו

אוקיי אז בגיל 5 הכרתי מישהו בגן, נקרא לו ראובן.
אני וראובן היינו חברים ממש טובים, אבל בסוף שנה הוא עלה לכיתה א' ואני נשארתי שנה בגן... זה היה שובר לב. היינו באותה השכונה אבל עדיין לא יצא לי לראות את ראובן מאז.
כשעליתי לכיתה ב' (כמה שנים אחרי) ראיתי אותו בשכונה, ליד גן השעשועים עם חברים שלו (לא היינו באותו בית ספר, לפרוטוקול) ונורא התרגשתי לראות אותו... אז רצתי לכיוונו בצעקות "ראובן! ראובן!", הוא הסתכל עליי במבט שופט והתחיל לצחוק עליי עם חברים שלו ולקרוא לי מוזרה.
מאז לא דיברנו.
(עובר עשור)
התקבלתי לעבודה לפני שבועיים, במסעדה אסייתית, מסתבר שראובן מגיע כל יום שני בערב לאכול שם עם חבר מהעבודה שלו בסוף המשמרת שלהם.
אתמול היה יום שני וראיתי אותו פעם ראשונה במשמרת שלי אחרי עשור. הייתי בשוק ולא האמנתי שזה הוא עד שהחבר שהגיע איתו, קרא לו "ראובן".
בהיתי בו בהתחלה כי הייתי בהלם, אבל אז חזרתי לעבודה.

השאלה היא: האם ביום שני הבא להגיד לו משהו על זה? באמת אבל, אני יודעת שהשאלה נשמעת כמו טרול אבל ניסיתי לצנזר פרטים.
זה יהיה קריפי אם אגיד לו שאני זוכרת אותו מהגן? לשתוק? כי אני כנראה אראה אותו עכשיו כל שבוע.