מה הרגשתם בבוקר 7.10 בעצם מאותו רגע שהבנתם מה קורה שם?

שהלך עלינו

פחד, כי לא באמת ידעתי מה קורה עד צאת החג והשבת
ואז כשידעתי במוצש, אז בעיקר זעזוע עמוק, וכעס

וואלה הרגשתי בלבול והבנתי מהשנייה הראשונה כשהם עשו לנו השקמה בבוקר שזה לא רגיל כמו כל המערכות

לא הבנתי מה הולך הייתי חצי ישנה

הרגשתי הלם

זעזוע ופחד

אני לא הבנתי מה קורה איזה חמש ימים אחר כך

א' חשבתי שזה ייגמר תוך מקסימום שעה כל הטילים
ב' אחרי שהבנתי שחוץ מטילים , יש גם מחבלים אז מן הסתם הייץי בשוק. ואמרתי לפחות מזל שאני במרכז.
ג' כל היום מול הטלוויזיה מסתכלים על המספרי נרצחים ופצועים עולה ועולה

דוד שלי מת וקמתי מצרחות של אמא שלי ולא הבנתי מה קרה עד הצהריים

לא הבנתי, היה שמחת תורה ולא היה לי אפשרות לדעת על כלום, רק שמעצי אזעקות ושאמרו לפזר את התפילות בבתי הכנסת משום שמחבלים נכנסים וטובחים, לא ידעתי שקרה מה שקרה עד מוצאי החג.

הבנתי שהיו מחבלים בעיר שלי אבל היה לי קשה לעכל האמת שחוץ מהבוקר אני לא זוכרת את המשך היום חחח

אני זוכר אני כולי ישן בכיף שלי חולם על פרפרים ופתאום 6:30 בבוקר כל המשפחה שלי נכנסת לחדר. אני בקושי פותח עיניים אז לא הבנתי מה קורה, פשוט סגרתי עיניים וזהו חשבתי סתם עוד אזעקה
ואז הם באו שוב... ושוב.. ושוב... עד שב9:30 בבוקר כבר הבנתי שזהו הם באו כבר יותר מפעמיים ויותר מ3 פעמים... לא אצליח לחזור לישון
באותו בוקר היו אצלנו 13 אזעקות. אחותי ספרה ואני זוכר את המספר עד עכשיו
קיצר היה בוקר תסביך. לא הבנתי מה קורה בהתחלה הייתי חצי ישן ומבולבל
הלכתי לישון ב3 בלילה באותו יום ציפיתי ליום שבת רגיל לקום ב11 בכיף

זה היה ביום שבת ואני שומר וגם לא היה אזעקות בכלל אז לא ידעתי כלום

כלום.
בדיוק כמו כל שאר השנים האחרונות.