8 תשובות
אם משהו לא עןבד בכוח הוא יעבוד בעוד יותר כוח!
"אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו"
המשפט הזה תמוה הרי כל המהות שלנו זה לקיים את התורה! אז איך זה הגיוני שהיינו מסתפקים אפילו רק להיות ליד הר סיני?! ללמד אותנו שכשעם ישראל מאוחד - זה המעלה הכי גדולה שיש כי אנחנו גוף אחד ממש ואם האיבר לא מחובר לגוף אין לו שום תועלת ושום חיות ומתוך זה אפשר גם להבין את העניין של "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" נשאלת השאלה איך אנחנו בכלל יכולים בכלל לראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים?? אנחנו לא יצאנו ממצרים ואפילו לא קרובים לזה אז איך אפשר לראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים? ההסבר הפשוט הוא שאנחנו הצאצאים שלהם וזה כביכול כמו מרוץ שליחים אנחנו הבאים בתור אבל מעבר לזה יש הסבר עמוק יותר וההסבר העמוק הוא שעם ישראל זה לא אוסף של אנשים שביחד לוקחים משימה גדולה של קידוש שם שמיים עם ישראל זה נשמה אחת זה מציאות אחת זה גוף כללי אחד שכולנו תאים בו כלומר הזהות האמיתית של כולנו זה מקשה אחת ומתוך זה יוצא שגם אנחנו יצאנו ממצרים

שבעזרת השם נזכה לראות את עם ישראל שלם ומאוחד ממש כגוף אחד כמו שהוא באמת שבעזרת השם נזכה לראות את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן חג פסח כשר ושמח! (:
דבר תורה לפסח משעבוד לגאולה
חג הפסח מכונה בתורה ובתפילות החג; זמן חרותנו.

בחג הפסח מצווה אותנו התורה להימנע מאכילת והחזקה של חמץ בבית, זו הסיבה שאנו מנקים את הבית, עורכים בדיקת חמץ וביטול חמץ ולמחרת מבערים את החמץ שנותר.

בנוסף נוהגים לעשות מכירת חמץ בערב פסח עבור אותו החמץ שנותר בבית ולא מעוניינים לבערו.

ציון חגיגת הפסח אינה רק זיכרון היסטורי של דבר שקרה לפני שנים רבות לאבותינו.

עלינו להתבונן במשמעותו של החג וליטול ממנו לימוד והוראה לחיינו האישיים.

ותעל שוועתם
בני ישראל היו בארץ מצרים במצב של עבדות מחרידה, חיי קושי גשמיים "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה הקשה".

בני ישראל מבקשים הפוגה ומנוח מסבל השעבוד.

הקב"ה שומע לזעקתם ומשתתף בכאבם.

על שפת הים
גם לאחר בריחתם ממצרים באמצע הלילה בני ישראל נדרשו לאתגרים שונים שסיפקו להם החיים במדבר.

המוכר מכולם הוא רדיפת המצריים אחרי בני ישראל כשהם עומדים על שפת ים סוף.

הים נבקע לשניים, בני ישראל הרדופים הופכים לבני חורין.

להיות בן חורין
כל אדם במהלך חייו פוגש בקשיים מהמורות ואתגרים שונים הפרוסים על מרחבי החיים.

במצב כזה חש הוא בחוסר יכולת להתמודד מול המצב המורכב אליו נדרש הוא.

עליו לדעת כי הקב"ה מאזין לכאבו האישי ודואג לישועתו הפרטית.

פנים לעבר העתיד
המצבים וההתרחשויות השונות אינם אלא 'מקפצה' להתעלות מעל כבלי הזהות ונטיותינו הטבעיות אל עבר מצב שונה וחדש לגמרי; היותנו בני חורין.

באמצעות מאמץ והתבוננות עלינו להביט אל עבר המטרה הנכספת.

המהמורות והקשיים אינם אלא ברי חלוף ותחנות מעבר אל מצב חדשני של חירות אמיתית.

המוסר השכל דבר תורה לפסח להפוך את הקושי להזדמנות
באחת הפעמים בהם ניגש אדם אל הרבי מלובביץ' ושח בפניו כי מתמודד הוא עם קשיים ואתגרים שונים בחייו הפרטיים.

הרבי ענה לו ישנם אנשים שקוראים לזה קושי, ישנם אנשים שמתייחסים לזה כאתגר אך אני סבור כי זוהי הזדמנות.

אנו נוטים להסתכל הקושי כדבר מוחשי ועל הטוב כדבר דמיוני. באמצעות חשיבה חיובית והתמקדות

מן הפרט אל הכלל
כשם שיישום ותרגול מצב נפשי זה יכול להביא את האדם לגאולה פרטית ממצוקותיו האישיות,

כך ברמה הכללית יותר, התעלות מעל האתגרים והתמודדויות יכולים להביא למצב של שלמות אמיתית ברמה הכללית של העולם כולו.

גאולה שבה העולם יגיע לתיקונו המושלם וכל פרט שבו יבוא על תכליתו האמיתית.

גאולה שלימה
הרמב"ם מתאר מצב זה במילים מיוחדות בסיום ספרו "משנה תורה י"ד החזקה": "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר.

ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.

ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

העולם כולו יבוא על שלימותו ותיקונו. הטבע האנושי יבוא למצב בו אף נטיותיו הטבעיות יגיעו למצב של תיקון והשלמה. ומציאות הבריאה כולה תבטא את כבוד ה'.

לקוח מאתר חב"ד
מומלץ מהרב הגאון על ליל הסדר
https://www.youtube.com/watch?v=fpmd2wywajc
אם תרצו, אז תמשיכו לרצות.
הרב קוק מסביר באופן אלגורי מה זה עם ישראל לפני יציאת מצרים. הוא אומר: זה כמו גרגירי קמח בלתי מדובקים זה לזה. למה? בגלל שכל אחד ואחד חי את חיים שלו תחת המצרי השולט עליו, אין חיים לאומיים. יוצאים ממצרים - מיד נעשינו בצק כלומר קיבלנו זהות לאומית מאורגנת. כל בצק תופח, כל עם יש לו היסטוריה. ההיסטוריה זה התפיחה של הבצק הלאומי. ואז היה אפשר אחרי כמה דורות של יציאת מצרים לקבל את התורה. אבל אז היה בזיכרון הלאומי שלנו תקופה שעם ישראל היה קיים בלי ההתגלות של ה' אליו. ואז היינו אומרים: יש לנו אופציה, או להיות ישראל המקבל את דבר ה', או להיות ישראל שלפני כן. אבל "לֹא הִסְפִיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ", מיד הקדוש ברוך הוא נגלה אליהם. כלומר, הקדוש ברוך הוא בגילוי שכינה פעל כמו מערוך אחד גדול שמנע מהבצק שלנו להחמיץ, ומיד נאפנו ונהיינו מצה. מצה, אי אפשר להפוך אותה לחמץ, אפילו אם אתה תכניס את המצה למים היא נשארת מצה. (מכאן שהרב קוק לא פוסק 'שרויה' ;). ומכאן אם כן שכל ניסיון להחמיץ את הזהות הישראלית ולטעון להגדרה מחודשת לא יכול להצליח. (ע"פ "מאמרי הראיה" / מצה זו).
וגם שלפני שמגיעים לארץ מובטחת יש לעבור את מדבר, המדבר הוא זה שלמרות הקושי ורעות שעוברים אבותנו הוא זה שמדבק את עם ישראל ומטהר אותו לכניסה, כניסה לפני מדבר היה אומר שאתה מכניס אומה בעלי תרבות ונפש מצרית שהיו מתקלקלים ולא מצליחים לעמוד בפני הארץ.
הכי חשוב להיות שמח בחג, יצר הרע מנסה להכעיס ולהוריד אתכם, חשוב לשמור על מצב רוח טוב וסבלנות לוותר כשצריך הכל לטובה.
חג הפסח הוא חג האמונה,
וליל הסדר הוא בבחינת ראש השנה לאמונה.
כמו שאמרו חז"ל - "בזכות האמונה נגאלו אבותינו ובזכות האמונה עתידין להיגאל".
עשרת המכות ויציאת מצרים הביאו לגילוי וחיזוק האמונה של ישראל בקב"ה.
כל הגאולה הייתה בזכות וע"י האמונה.
פסח הוא ראש כל המועדים מכיוון שאמונה היא הדבר הראשון והחשוב ביותר.
מכיוון שעניין חג הפסח הוא האמונה, לכן עיקר המצווה בליל הסדר היא סיפור יציאת מצרים וכן מצוות 'והגדת לבנך' שעניינם השרשת האמונה.
ולכן כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, "ואפילו כולנו חכמים... מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים".
(נתיבות שלום)