ההורים שלי לא אוהבים שאני מתחזקת

תקשיבי אהובה את בת 14 ואני חושבת שזה עדיין לא הגיל שמבינים מה רוצים בעתיד

שואל השאלה:
את לא תביני אבל אני הבנתי ואץ תגידי שאני רק ילדה ואני אתחרט על זה לא מעניין אותי מה תגידי אני יודעת שאני רוצה את שה ואני יודעת שאננ אוהבת את זה

^^בגיל 14 היא כבר יכולה להבין אם היא מאמינה או לא
ואם בעתיד היא כבר פחות תרצה להתחזק אז היא תפסיק אין קשר לזה בכלל

תקשיבי תדברי איתם על זה שזה עושה לך טוב ואותם זה לא מחייב בכלום חוץ מלכבד את הדרך שלך

מי אמר שאת תתחרטי? יכול להיות שזה יהיה לך מדהים ואת תתחברי לז כל כך
אני פשוט אומרת שבגיל הזה קשה יותר להחליט דברים שישפיעו לך על העתיד ברמה קיצונית,
ואם את לא יודעת לקבל תשובות אז אל תשאלי.
את אומרת "ואני יודעת שאני אוהבת את זה" אז אם יש לך תשובה מה את רוצה???

שואל השאלה:
^^הם לא מקשיבים הרגע דיברתי איתם על זה
זה פשוט שיחה שהם תוקפים אותי ואני אותם כי הם לא מכבדים אותי ואת זה שאני אוהבת את זה, הם אומרים שהיום זה שיעור תורה מחר זה לעבור לאולפנב ועוד יומיים לא יודעת מה
והם מפחדים שזה ידרדר והם שומרים עליי
מבינה? דעות חשוכות.

תשמעי בעיקרון אני מבינה אותם, כי הם חושבים משהו אחד ואני באמת מבינה,
ואני יכולה גם להבין את הרצון שלך אבל שוב.. לדעתי זה קצת מוקדם מידי בשביל להחליט דברים קיצוניים שכאלה ושאם את רוצה נורא אז להתחיל לאט לאט

את חושבת שאת באמת תרצי לעבור לאולפנה?
שואלת רק כדי שאני אוכל לעזור לך עם מה להגיד להם

שואל השאלה:
^ מה זה קשור שיש לי תשובה
אנמ יןדעת שאני אוהבת את זה אבל המשפחה שלי לא מקבלים אותי ואת זה שאני אוהבת את זה וככה נהרס שלום בית
איפה יש לי תשובה פה בדיוק

שואל השאלה:
לא לא אני לא רוצה ולא רציתי גם
זה סתפ הייתה דוגמא להתחזקות יותר בדת

^^למי את אומרת את זה?
תקשיבי לא יודעת מה את רוצה את לא מוכנה להקשיב ורבה איתי אז יאללה
את רוצה להקשיב רק למי שחושב כמוך אז די

^^אהה סבבה חח
אז תקשיבי תסבירי להם שאת לא תקחי את זה יותר מדי רחוק שאת עושה את זה כי את מרגישה שזה נותן לך ביטחון והרגשה טובה
שזה לא משנה אותך ואת מי שאת אלא רק מוסיף לך עוד דברים
ושאם בעתיד את תרגישי שזה כבר לא נכון לך את פשוט תקחי צעד אחורה
תגידי שהשיעורי תורה מרגיעים אותך ועושים לך טוב ושהם יוכלו להמשיך בדרך שלהם ושאת תכבדי אותם ושאת רק צריכה את התמיכה שלהם

גם אם אמרת את זה אז תנסי כל פעם עןד פעם ועוד פעם
תראי להפ שזה משהו שאת רצינית לגביו
ולא משנה מה גם אם הם תוקפים אן צועקים אל תצעקי ותתקפי גם זה רק ירחיק בניכם ולא יעזור לך בכלום

שואל השאלה:
^^תודה על הנעימות רוח שלך

שואל השאלה:
^תודה❤

לדעתי כדאי לך לעמוד על שלך ולנסות להתקרב לדת כמה שמרגיש לך נכון. אם תצטרכי למרוד קצת בהם כי את רוצה להתלבש בצורה מסוימת או לאמץ מנהגים כמו לנשק מזוזה או לברך זה בסדר, את בת 14 ולגטימי שתלכי בדרך שהיא לא הדרך של ההורים שלך. מה שחשוב שבאמת בגלל שאת קטינה וכפופה אליהם ואת עדיין לא יודעת מי תהיי בעוד כמה שנים, שלא תעשי שום דבר שהוא בלתי הפיך או קיצוני מידי - כמו לברוח מהבית, לנסות לגרום לאנשים אחרים בבית לשנות את דעתם בנוגע לדת וכדומה. בת דודה שלי במצב דומה לשלך, ההורים שלה לא מאמינים כל כך בדת ויש לה משפחה חילונית לא מסורתית במיוחד והיא בת 16 ולפני כשנה היא התחילה להתקרב מאוד לדת - לשמור שבתות מידי פעם, לברך על אוכל, להתלבש צנוע, לדבר על שידוך שאני מכוונת אליו בעתיד. ההורים שלה לא מבינים אותה וההורים שלי כמה פעמים שאלו אותי מה עובר עליה ואני פשוט הסברתי להם שזאת השקפת העולם שלה. זה בסדר לא להיות בדרך של ההורים שלך סורי שזה ארוך אבל זה היה לי חשוב.
שיהיה לך בהצלחה 3>

תגידי להם "כן יהי רצון" (בקשר לאולפנה וכל התקדמות אחרת בדת).כי זאת לא "הדרדרות", אלא תיקון. הידרדרות - זה לא לעשות את רצון ה' יתברך.

שואל השאלה:
תודה:))

תהי צמודה לרב שיוכל לומר לך מה חובה לעשות כבר עכשיו ומה לחכות?
איך להתנהג מול ההורים? ועוד


מוזמנת להתיעץ איתי. אני בן תורה שעוזר לעם ישראל.
יכולה לפנות אלי בהודעה. אעזור ואדריך