זה קשור לשביעי באוקטובר, בבקשה תיכנסו כמה שיותר יותר טוב.
כתבתי את זה מהלב, כואב לי עליהם.
אז בבקשה שזה יגיע לכמה שיותר אנשים.
הכל מתחיל בשביעי לאוקטובר, היום שאותנו שבר ושובר.
היום בו כולנו איבדנו אחים, שעד היום להם אנו מחכים. אולי הם חיים? אולי הם מתים? כל רגע ורגע אנו תוהים.
אך למרות שעליהם רוב המחשבות, אנחנו ממשיכים לצבור חוויות. אבל הם, הם צוברים סיוטים, כאלו שאפילו לאוייבים לא מאחלים.
החיילים הקדושים עלינו מגנים, החטופים הטהורים במקומנו מתענים. אבל גם אנחנו רוצים לעזור, וזה אפשרי גם כשאתה תקוע באיזה רמזור.
לא משנה אם אתם מאמינים או לא מאמינים, החיילים והחטופים הם אחים! ואתם יהודים! תקדישו להם דקה, הם מקדישים לנו חיים שלמים. בבקשה, בשבילהם תגידו את פרק קכ"א בתהילים.
מי יתן ובעזרת השם בזכות ה"שיר למעלות אשא עייני" הזה, בפעם הבאה נישא את עינינו לשמים ונגיד מזמור לתודה שהם חזרו אלינו בריאים ושלמים.