קראו רגע משהו קצר שכתבתי

החלום

אני רוצה שיהיה לנו בית עם חלונות גדולים.
יהיה לנו, עם ווילון אדום אבל לא אטום. כדי שכשנקום בבוקר, והשמש תזרח בעיצומה, הבית יקבל גוון אדמדם.
יהיו לנו פטיפון והמון תקליטים. בבקרים נשמע בוב דילן ולאונרד כהן. בערבים טום וייטס והארי נילסון.
אנחנו נבשל. אני ואת. יהיה לנו ספרי בישול, ואני אלמד להכין אוכל מרוקאי, קציצות דגים, מטבוחה. אנחנו גם נאפה ביחד. יותר מהכל אני רוצה עוגת שוקולד חמה, תרכך את הגרון, תחמם את הלב.
בערבים של חוסר מוזה אני אלך למכונת הכתיבה שתהיה לנו. אני אנסה לכתוב ואצרח בתסכול שכלום לא עובד. את תשימי תקליט ג'אז לא מוכר לאוזן, ואת תחבקי אותי מאחור. אחרי כמה דקות זה יעבוד לך, ואנחנו נעשה אהבה. אהבה כזאת שאי אפשר לפרטה.
בבוקר, לפני שתתעוררי, אני אתגנב לחדר העבודה והמוזה כבר תהיה בי. אני אכתוב עלייך, על ריח המיטה בבוקר, על אהבה.
שתקומי את תאמרי לי "בוקר טוב" מהכניסה לחדר אבל אני בשלי. את תתקדמי למטבח להכין לנו חביתה וקפה.
שארוחת הבוקר תהיה מוכנה את תצעקי לי מהמטבח לבוא, ואחרי כמה דקות אני באמת אבוא, עם ידיים רועדות.
את תהיי יפה בבוקר, הציפורים יצייצו, הצמחים ילבלבו, הלב יפעם.