איך התגברתם על אובדן של סבא \סבתא שנפטרו?

היה קשה, אבל לאט לאט מתגברים, ככה הולכים החיים.. אנשים מתים, אין מה לעשות.

פשוט לא חשבתי על זה...: (

לא התגברתי למרות שלפני שנה.. זה עובר עם הזמן אבל צריך לדבר עם מישהו ♥

לא התגברתי: (
עם הזמן זה נהיה פחות קשה..
הכי חשוב להיות חזק! להמשיך הלאה. זו דרך העולם...

אף פעם לא יצא לי להרגיש ככה אז אני לא יודעת איך אתה מרגיש אבל אל תדאג.. זה יחלוף ההרגשה הרעה הזאת שנמצאת בבטן אני יכולה להגיד לך שאם תמשיך להיות ילד מאושר ולגרום להיות גאים בך רק על המאמץ הם יהיו גאים ואני באמת מצטערת בשבילך בהצלחה בהמשך

סבא שלי גסס לי מול העיניים שהוא מת הייתי מחוץ לבית של סבתא שלי (הוא חלה בסכרת 16 שנים בלי יכולת לדבר ועם רגליים כרותות) במשך כל השבעה וכל הדודים שהגיעו ובכו לא בכיתי בכלל עדיין לא יודע למה..:\

בהתחלה זה קשה ובלתי נתפס שהוא לא קיים יותר, לאט לאט מעכלים ומבינים שזה דרכו של העולם...: (

בהתחלה היה לי מאוד קשה שסבא שלי נפטר.
אבל ככה עם הזמן הכאב התחיל קצת לעבור... ולא חושבים על זה יותר מידי, צריך להתקדם הלאה ואנשים מתים אין מה לעשות.
אבל ברור שאני נזכרת בו, אי אפשר לשכוח בן אדם טוב וקרוב!
גם בקושי יצא לי לראות אותו לפני שהוא נפטר: (

לא סיפרו לי... לא יודעת למה... גם לא הכרתי אותו.

זה עובר עם הזמן מנסיון של אובדן סבא ושל סבתא