תמיד אומרים לנו להיות מי שאנחנו, אז למה שאנחנו עצמנו תמיד שופטים אותנו?

חח שאלה טובה.. בגלל זה לא צריך לשנות את עצמנו בגלל אנשים אחרים אלא לעשות מה שטוב לנו p:

תמיד תזכרי!
שמי ששופט אותך הוא בנאדם ממורמר ומסכן שמקנא בך!:)

''להיות מי שאנחנו'' זה טוב ויפה אך זה כוללני מידי,
-לעניינים מסוימים, זו אפילו תכונה שלילית.
אין 'רע' מוחלט או 'טוב' מוחלט-כל דבר יפה לשעתו ולזמנו.
לדוגמא-אדם כנה וגלוי, אם ישאלו אותו על בגד מסויים שנקנה בחנות, והבגד לא יפה, צריך לבלוע את הכנות שלו באותו רגע ולפרגן, כך אומרת היהדות.
(אם לא נקנה עדיין-זה משהו אחר)
אדם חצוף, שמצער את זולתו ומתחצף להוריו וכו'-עדיף שלא
''יהיה מי שהוא''-אלא יעבוד על עצמו להשתנות דחוף.
ילד מתבגר, המפנטז שהוא מעוצב אישיות, ובשל מינית,
מת להיות שייך למשהו-חושב שהוא מסוג מסויים-ומחליט''אני מי שאני''-תוך בלבול זהויות וחוסר בגרות ובשלות.-אדם כזה חייב להתגבר על משבי הרוחות המטלטלים אותו ולהאמין לאלה שאומרים לו-תתבגר קודם.
מתי כדאי להיות מי שאתה? כשמבקשים ממך לספר על עצמך, כשטועים לחשוב שעשית מעשה אצילי, כשבעצם החבר שלך עשה... כשנותנים לך יחס מועדף על חשבון אחרים-כששואלים בכנות לדעתך, ואינך רוצה להתחנף ולהחשב ''מישהו'' אז..
תהיה מי שאתה... פשוט כנה ומעוצב.