הי אני מפונה מהצפון (תכנסו)

לא מפונה
אבל המון אנשים נדפקו
באמת, המון אנשים פשוט נמצאים במצב מזעזע כרגע

שואל השאלה:
אשכרה דקה אחרי ששלחתי את השאלה היה אצלי אזעקות

היי לך, קראתי מה שכתבת ולא יכולתי להמשיך בלי לכתוב לך .
לא יכולה לדמיין את השינוי העצום שעברת בחייך. הבית כבר לא בית, רחוק מהחדר שלך, החברים התפזרו , שגרת בית הספר אינה קיימת , בעצם הכל השתנה לך ביום אחד .
מתארת לעצמי שגם חוסר הידיעה מה יהיה מערער ומשבש את המחשבות והרגשות.
נדמה לי שאתה מרגיש כאילו כבר אינך מכיר את עצמך, או אולי לא ידוע איך להתמודד עם "הילד" הזה שהוא תוצר של כל השינויים שעברת. נראה שאתה מתגעגע להרגלים שלך , למה שאתה, לשמחה שלוותה אותך, לאיכפתיות מהאנשים סביב, לבית שאפשר לסדר אותו.. מתגעגע ומרגיש בחוסר של כל מה שהיה לך.
מבינה ממך את הרצון שלך לחזור לתקופה של לפני, ונדמה שאתה חושש וחרד מכך שהמלחמה עוד לא החלה בצפון.
אולי יסייע לך מעט לשתף משהו מבוגר שאתה סומך עליו במה שעובר עליך, אולי לפנות אל יועצת בית הספר בו אתה נמצא כרגע,
כמו כן אני מזמינה אותך לעלות לצ'ט שלנו https://sahar.org.il/help/ או באמצעות וואטס אפ 055-9571399 , לפרוק את מה שמעיק עליך ומפחיד אותך בפני המתנדבים שלנו הם שם כדי להקשיב ולנסות לעזור לך,
שלך מתנדבת סה"ר

אולי תלך לפסיכולוג זה יעזור