10 תשובות
שואל השאלה:
כל דבר שנמצא במציאות חייב להיות נגרם על ידי משהו אחר. שום דבר אינו יכול להיות הקיום של עצמו.
סדרה אינסופית של סיבות אינה אפשרית. אם כל דבר נגרם על ידי דבר אחר, לא ייתכן שיהיה סדר אינסופי של סיבות, אחרת לא נוכל למצוא הסבר ראשוני.
עלינו להניח שיש סיבה ראשונית שמתחילה את הסדרה. זו הישות הראשונה שאינה נגרמת, שהיא הסיבה לכל שאר הדברים.
הישות הראשונה הזו היא אלוהים.כך, הטיעון הקוסמולוגי טוען שמה שנקרא "הסיבה הראשונה" או "הישות הראשונה" הוא אלוהים, שהיא הכוח שהתחיל את היקום ואת כל מה שיש בו.
כל דבר שנמצא במציאות חייב להיות נגרם על ידי משהו אחר. שום דבר אינו יכול להיות הקיום של עצמו.
סדרה אינסופית של סיבות אינה אפשרית. אם כל דבר נגרם על ידי דבר אחר, לא ייתכן שיהיה סדר אינסופי של סיבות, אחרת לא נוכל למצוא הסבר ראשוני.
עלינו להניח שיש סיבה ראשונית שמתחילה את הסדרה. זו הישות הראשונה שאינה נגרמת, שהיא הסיבה לכל שאר הדברים.
הישות הראשונה הזו היא אלוהים.כך, הטיעון הקוסמולוגי טוען שמה שנקרא "הסיבה הראשונה" או "הישות הראשונה" הוא אלוהים, שהיא הכוח שהתחיל את היקום ואת כל מה שיש בו.
אנונימית
הטיעון האמיתי זה לא "מי אמר שזה אלוהים של היהדות"
זה מי אמר שזה אלוהים בכלל?
נניח שהיה דבר ראשוני שלא נברא. למה בדיוק הוא צריך מחשבה ותכנון מראש? למה בדיוק הוא יישות ולא פשוט חומר?
אם מים זורמים על אבן במשך אלפי שנים האבן תתפרק בסופו של דבר, אבל אין שום תכנון מאחורי זה, אין מחשבה או דמיון. זה פשוט חוקי הפיסיקה.
מי קבע שצריך אלוהים בכלל?
זה מי אמר שזה אלוהים בכלל?
נניח שהיה דבר ראשוני שלא נברא. למה בדיוק הוא צריך מחשבה ותכנון מראש? למה בדיוק הוא יישות ולא פשוט חומר?
אם מים זורמים על אבן במשך אלפי שנים האבן תתפרק בסופו של דבר, אבל אין שום תכנון מאחורי זה, אין מחשבה או דמיון. זה פשוט חוקי הפיסיקה.
מי קבע שצריך אלוהים בכלל?
הטיעון הקוסמולוגי:
הנחה#1 - לכל מה שמתחיל להתקיים צריך להיות לו גורם.
הנחה#2 - היקום התחיל להתקיים.
מסקנה - ליקום יש גורם.
בואו נפרק את הטענה:
הנחה#1:
"לכל מה שמתחיל יש גורם" - הבעיה הכי גדולה פה היא ההגדרה של "מתחיל להתקיים".
הרי יש הבדל בין "מתחיל להתקיים" באופן של מעבר חומר, לבין "מתחיל להתקיים" באופן של צץ משום מקום.
אפשרי לצורך העניין לשנות את הטענה לצורה ברורה יותר:
הנחה#1 - כל מה שמתחיל להתקיים הוא מעבר של חומר שכבר היה קיים.
הנחה#2 - היקום התחיל להתקיים.
מסקנה - היקום הוא מעבר של חומר שכבר היה קיים.
זאת התנגדות אחת, אני יכול גם להגיד שהגורם הראשוני ליקום הוא המפץ הגדול, ולפי התער של אוקהם, זאת האופציה היותר חסכונית ויעילה.
הנחה#2:
"היקום התחיל להתקיים" - הבעיה פה היא, שוב פעם, תלויה בהגדרה.
אם אנו מסתכלים מבחינה מדעית, המרחב-זמן התחיל במפץ הגדול, אבל רגע, מי אמר שהמפץ הגדול היה ההתחלה של כל מה שקיים אי פעם?
אולי המפץ הגדול הושפע ממרחבי-זמן אחרים?
אז מאמינים הביאו את הטענה שרגרסיה אינסופית לא אפשרית ביקום כזה.
"אם היקום תמיד היה קיים, לא היינו מגיעים להווה, כי סדרה אינסופית של אירועים תוביל להווה ולא ניתן להגיע לאינסוף." - הטיעון מניח מראש שהייתה נקודה הנקראת "אינסוף-" בציר הזמן האינסופי.
אפשר לדמיין ציר מספרים, ללא התחלה וללא סוף, האם מתישהו הולכת להיות נקודה שנקראת "אינסוף" או "אינסוף-"?
בוודאי שלא.
כלומר, גם אם היקום היה אינסופי, זה לא אומר שחייבת להיות שרשרת אינסופית המובילה אליו.
הנחה#1 - לכל מה שמתחיל להתקיים צריך להיות לו גורם.
הנחה#2 - היקום התחיל להתקיים.
מסקנה - ליקום יש גורם.
בואו נפרק את הטענה:
הנחה#1:
"לכל מה שמתחיל יש גורם" - הבעיה הכי גדולה פה היא ההגדרה של "מתחיל להתקיים".
הרי יש הבדל בין "מתחיל להתקיים" באופן של מעבר חומר, לבין "מתחיל להתקיים" באופן של צץ משום מקום.
אפשרי לצורך העניין לשנות את הטענה לצורה ברורה יותר:
הנחה#1 - כל מה שמתחיל להתקיים הוא מעבר של חומר שכבר היה קיים.
הנחה#2 - היקום התחיל להתקיים.
מסקנה - היקום הוא מעבר של חומר שכבר היה קיים.
זאת התנגדות אחת, אני יכול גם להגיד שהגורם הראשוני ליקום הוא המפץ הגדול, ולפי התער של אוקהם, זאת האופציה היותר חסכונית ויעילה.
הנחה#2:
"היקום התחיל להתקיים" - הבעיה פה היא, שוב פעם, תלויה בהגדרה.
אם אנו מסתכלים מבחינה מדעית, המרחב-זמן התחיל במפץ הגדול, אבל רגע, מי אמר שהמפץ הגדול היה ההתחלה של כל מה שקיים אי פעם?
אולי המפץ הגדול הושפע ממרחבי-זמן אחרים?
אז מאמינים הביאו את הטענה שרגרסיה אינסופית לא אפשרית ביקום כזה.
"אם היקום תמיד היה קיים, לא היינו מגיעים להווה, כי סדרה אינסופית של אירועים תוביל להווה ולא ניתן להגיע לאינסוף." - הטיעון מניח מראש שהייתה נקודה הנקראת "אינסוף-" בציר הזמן האינסופי.
אפשר לדמיין ציר מספרים, ללא התחלה וללא סוף, האם מתישהו הולכת להיות נקודה שנקראת "אינסוף" או "אינסוף-"?
בוודאי שלא.
כלומר, גם אם היקום היה אינסופי, זה לא אומר שחייבת להיות שרשרת אינסופית המובילה אליו.
כמה זמן לקח לי לכתוב את זה...
^1 ל1 מיכאל אברהם חחח
אז הטענה שלך בעצם היא ששני הצדדים בעלי טענות רציונליות?
אבל זה טיעון הגיוני
גם אם הם "מוכיחים" שאלוהים קיים שה עדיין לא אומר שכל הדברים שביהדות נכונים
גם אם הם "מוכיחים" שאלוהים קיים שה עדיין לא אומר שכל הדברים שביהדות נכונים
אנונימי
^^
אבל אתה פשוט שינית נושא עכשיו.
השאלה היא "האם אלוהים קיים?"
כשאתה אומר "אז למה שזה יהיה האלוהים היהודי?" אתה פשוט מראה שהפסדת בוויכוח.
אבל אתה פשוט שינית נושא עכשיו.
השאלה היא "האם אלוהים קיים?"
כשאתה אומר "אז למה שזה יהיה האלוהים היהודי?" אתה פשוט מראה שהפסדת בוויכוח.
^^
שואלת השאלה רשמה שלא יגידו טענה כמו "האלוהים היהודי עדיין לא מוכח".
שואלת השאלה רשמה שלא יגידו טענה כמו "האלוהים היהודי עדיין לא מוכח".
1 לכל מה שמתחיל להתקיים יש גורם
2 היקום התחיל להתקיים
3 לכן ליקום חייב להיות גורם
הטיעון הזה לכאורה הוא טיעון תקף, אבל אם אנחנו מנתחים אותו קצת לעומק רואים שיש בו הרבה בעיות.
נתחיל בנקודה 1 מאיפה יש לנו ראיה שלכל דבר שמתחיל להתקיים יש גורם.
נכון שיש לנו ניסיון רב בדברים חדשים שנוצרים מדברים ישנים, ואנחנו באמת מרגישים שכל הדברים האלו נמשלים על ידי נסיבתיות.
אבל כל השינויים האלו הם בסך הכל סידור מחדש של חומר קיים, מעולם לא ראינו מקרה של דברים שמגיעים לקיום משום דבר (כלומר יצירה יש מאין), אז אנחנו לא יכולים לצפות על סמך ההיגיון שלנו שדברים שנוצרים באמת משום דבר יש להם סיבה, כי מעולם לא ראינו מקרה כזה.
אז אין לנו דרך באמת לדעת מה קורה בהיווצרות יש מאין, כי אין לנו מושג איך זה קורה.
דבר נוסף במכניקת הקוונטים אנחנו רואים שחלקיקים באמת פועלים בצורה אקראית לגמרי, ושם העיקרון הסיבתיות לא תמיד עובד.
נקודה נוספת לגבי הטענה 1, אנחנו יודעים שכל דבר שקורה ביקום יש לו גורם פיזיקלי, ולכן כל היקום כולו למעשה נמדד בכוחות ובגורמים פיזיקליים, אז אני חושב שאפשר להגדיר את היקום כולו כגורם פיזיקלי.
ולכן די ברור שהיקום כולו לא יכול להיות בעל גורם אותו גורם פיזיקלי, כי לפני היווצרות היקום אין חובה שהייתה בכלל את חוקי הפיזיקה ואת חוקי ההיגיון, וגם בגלל שבדיוק כמו שמחשב לא יכול ליצור את עצמו, ככה היקום לא יכול להיווצר על סמך אותם גורמים פיזיקליים שקיימים בו.
אז יוצא שזה שלכל גורם פיזיקלי יש סיבה שגורמת לו, לא מעיד שלכל הגורמים ביחד כלומר היקום יש גם סיבה.
ולפי זה אין שום צורך לבוא ולהגיד שליקום עצמו בכלל צריך להיות סיבה, כי כל הרעיון של נסיבתיות, מסתמך רק על חוקי הפיזיקה וההיגיון שלנו.
טיעון 2 מי אמר שהיקום שלנו התחיל להתקיים?
אולי הוא קיים מאז ומתמיד?
כלומר יתכן שהנקודה הסינגולרית קיימת מאז ומתמיד, וגם לפי הגישה של אלוהים אנחנו צריכים להגיע לדבר שקיים מאז ומתמיד (אלוהים), אז בעיניי הדבר הזה שתמיד קיים יכול להיות גם הנקודה הסינגולרית.
נקודה נוספת על זה אנחנו רואים את היקום שלנו, אבל אין שום הכרח שהיקום שלנו הוא היקום היחיד שקיים, ולכן גם אם ביקום שלנו קיים איזה שהוא היגיון שאומר שצריך שיהיה יצירה, במקום שבו היקום שלנו נוצר ( אולי מיקום אחר יותר קדום, או מגורם קדום יותר) אין שום הכרח שגם שם המושג סיבה קיים בכלל, כלומר אין לנו שום דרך לדעת שאם היה דבר שקיים לפני היקום האם גם הוא מוגבל לרעיון של סיבה.
אין לנו שום דרך לדעת מה קורה מחוץ ליקום שלנו האם חוקי הפיזיקה גם קיימים שם ? האם חוקי ההיגיון גם קיימים שם?
ולכן לבוא ולהגיד שהיקום שלנו מוגבל להיגיון של מה שאנחנו מבינים היום, בעיניי זה טיפשי כי אין לזה שום הכרח.
ולכן גם אם יש לנו הכרח להניח שהיקום שלנו התחיל להתקיים, לגבי הסיבה שיצרה אותו כלומר אולי יקום קדום יותר, או גורם כלשהו אחר, אין שום הכרח שיש לה סיבה או שיש לה מטרה.
"ומעבר לזה שלפי זה היקום פשוט יכול להיווצר בלי שום סיבה."
מסקנה מהדברים הללו
אין שום סיבה לבוא ולהגיד שהיקום שלנו באמת נוצר על סמך הנקודות הנ"ל יתכן שהיקום שלנו קיים תמיד או שהוא נוצר בשלב מסוים אבל בלי שום סיבה או גורם.
אבל גם אם נבוא ונגיד שאנחנו כן רוצים לחשוב שיש גורם לא פיזיקלי שיצר את היקום, אנחנו לא יכולים לדעת שום דבר על הגורם הזה, כי גורם כזה הוא בלתי נתפס לגמרי בתודעה שלנו ובהבנה שלנו,
אנחנו מסתמכים על הניסיון שלנו בשביל להבין דברים אבל אין לנו שום ניסיון עם גורם כזה, ואפילו לבוא ולהגיד משפט של אם הוא יוצר את העולם אז הוא יוצר את העולם עם מטרה, לא רלוונטי כי אנחנו לא מבינים את ההיגיון או את הלך הרוח של אותו גורם אם הוא קיים.
באמת אין לנו שום דרך לדעת מה זה אותו גורם ומה הסיבות שלו, יכול להיות שאם יש גורם הוא יצר את העולם והמשיך הלאה ובכלל שכח מאיתנו.
בכל מקרה לדעתי לא צריך אפילו להגיע לרעיון של יש גורם שיוצר אותנו
2 היקום התחיל להתקיים
3 לכן ליקום חייב להיות גורם
הטיעון הזה לכאורה הוא טיעון תקף, אבל אם אנחנו מנתחים אותו קצת לעומק רואים שיש בו הרבה בעיות.
נתחיל בנקודה 1 מאיפה יש לנו ראיה שלכל דבר שמתחיל להתקיים יש גורם.
נכון שיש לנו ניסיון רב בדברים חדשים שנוצרים מדברים ישנים, ואנחנו באמת מרגישים שכל הדברים האלו נמשלים על ידי נסיבתיות.
אבל כל השינויים האלו הם בסך הכל סידור מחדש של חומר קיים, מעולם לא ראינו מקרה של דברים שמגיעים לקיום משום דבר (כלומר יצירה יש מאין), אז אנחנו לא יכולים לצפות על סמך ההיגיון שלנו שדברים שנוצרים באמת משום דבר יש להם סיבה, כי מעולם לא ראינו מקרה כזה.
אז אין לנו דרך באמת לדעת מה קורה בהיווצרות יש מאין, כי אין לנו מושג איך זה קורה.
דבר נוסף במכניקת הקוונטים אנחנו רואים שחלקיקים באמת פועלים בצורה אקראית לגמרי, ושם העיקרון הסיבתיות לא תמיד עובד.
נקודה נוספת לגבי הטענה 1, אנחנו יודעים שכל דבר שקורה ביקום יש לו גורם פיזיקלי, ולכן כל היקום כולו למעשה נמדד בכוחות ובגורמים פיזיקליים, אז אני חושב שאפשר להגדיר את היקום כולו כגורם פיזיקלי.
ולכן די ברור שהיקום כולו לא יכול להיות בעל גורם אותו גורם פיזיקלי, כי לפני היווצרות היקום אין חובה שהייתה בכלל את חוקי הפיזיקה ואת חוקי ההיגיון, וגם בגלל שבדיוק כמו שמחשב לא יכול ליצור את עצמו, ככה היקום לא יכול להיווצר על סמך אותם גורמים פיזיקליים שקיימים בו.
אז יוצא שזה שלכל גורם פיזיקלי יש סיבה שגורמת לו, לא מעיד שלכל הגורמים ביחד כלומר היקום יש גם סיבה.
ולפי זה אין שום צורך לבוא ולהגיד שליקום עצמו בכלל צריך להיות סיבה, כי כל הרעיון של נסיבתיות, מסתמך רק על חוקי הפיזיקה וההיגיון שלנו.
טיעון 2 מי אמר שהיקום שלנו התחיל להתקיים?
אולי הוא קיים מאז ומתמיד?
כלומר יתכן שהנקודה הסינגולרית קיימת מאז ומתמיד, וגם לפי הגישה של אלוהים אנחנו צריכים להגיע לדבר שקיים מאז ומתמיד (אלוהים), אז בעיניי הדבר הזה שתמיד קיים יכול להיות גם הנקודה הסינגולרית.
נקודה נוספת על זה אנחנו רואים את היקום שלנו, אבל אין שום הכרח שהיקום שלנו הוא היקום היחיד שקיים, ולכן גם אם ביקום שלנו קיים איזה שהוא היגיון שאומר שצריך שיהיה יצירה, במקום שבו היקום שלנו נוצר ( אולי מיקום אחר יותר קדום, או מגורם קדום יותר) אין שום הכרח שגם שם המושג סיבה קיים בכלל, כלומר אין לנו שום דרך לדעת שאם היה דבר שקיים לפני היקום האם גם הוא מוגבל לרעיון של סיבה.
אין לנו שום דרך לדעת מה קורה מחוץ ליקום שלנו האם חוקי הפיזיקה גם קיימים שם ? האם חוקי ההיגיון גם קיימים שם?
ולכן לבוא ולהגיד שהיקום שלנו מוגבל להיגיון של מה שאנחנו מבינים היום, בעיניי זה טיפשי כי אין לזה שום הכרח.
ולכן גם אם יש לנו הכרח להניח שהיקום שלנו התחיל להתקיים, לגבי הסיבה שיצרה אותו כלומר אולי יקום קדום יותר, או גורם כלשהו אחר, אין שום הכרח שיש לה סיבה או שיש לה מטרה.
"ומעבר לזה שלפי זה היקום פשוט יכול להיווצר בלי שום סיבה."
מסקנה מהדברים הללו
אין שום סיבה לבוא ולהגיד שהיקום שלנו באמת נוצר על סמך הנקודות הנ"ל יתכן שהיקום שלנו קיים תמיד או שהוא נוצר בשלב מסוים אבל בלי שום סיבה או גורם.
אבל גם אם נבוא ונגיד שאנחנו כן רוצים לחשוב שיש גורם לא פיזיקלי שיצר את היקום, אנחנו לא יכולים לדעת שום דבר על הגורם הזה, כי גורם כזה הוא בלתי נתפס לגמרי בתודעה שלנו ובהבנה שלנו,
אנחנו מסתמכים על הניסיון שלנו בשביל להבין דברים אבל אין לנו שום ניסיון עם גורם כזה, ואפילו לבוא ולהגיד משפט של אם הוא יוצר את העולם אז הוא יוצר את העולם עם מטרה, לא רלוונטי כי אנחנו לא מבינים את ההיגיון או את הלך הרוח של אותו גורם אם הוא קיים.
באמת אין לנו שום דרך לדעת מה זה אותו גורם ומה הסיבות שלו, יכול להיות שאם יש גורם הוא יצר את העולם והמשיך הלאה ובכלל שכח מאיתנו.
בכל מקרה לדעתי לא צריך אפילו להגיע לרעיון של יש גורם שיוצר אותנו