דתיים מה תחשבו אם תראו מישהו מסורתי?

מכבד אותו

אני לא דתי אבל אני אענה כי משעמם לי
כלול

כלום*

בנאדם כמוני

יכבד אותו ויעריך אותו

כל עם ישראל אחים בנפש

רגיל כולנו יהודים וזה מה שחשוב

אממ שום דבר מיוחד

כלום

שעליו להחליט אם הוא עובד את ה' לא, כמו שאליהו הנביא הוכיח את עם ישראל בהר כרמל ואמר להם בזה הלשון: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם ה' -הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכים א יח, כא), כלומר אם אתם מאמינים שה' הוא האלוקים - אז לכו רק אחריו ולא גם אחרי מה שהוא מתנגד, אבל אם חלילה מאמינים שהבעל הוא אלוהים - אז שילכו רק אחריו. ללכת גם אחרי ה' וגם (להבדיל) אחרי הבעל, לזה אליהו הנביא ז"ל היה מתנגד יותר משאר ללכת *רק* אחרי הבעל. ומדוע? שמעתי בישיבה הסבר כזה: מי שהולך אחרי השקר (אבל מאמין באמונה שלמה שהשקר שלו הוא אמת), אז הוא ילך אחרי השקר כל עוד הוא משוכנע שהשקר שלו הוא אמת, וכרגע הוא טועה וזה מה שיש. אבל מה טוב אצלו? שהוא אמיתי עם עצמו ולא הולך נגד האמת במודע. ברגע שישכנעו אותו שהוא טועה והוא יבין שהוא טועה והאמת שלו היא שקר והאמת היא אחרת - אז הוא (בגלל שהוא אמיתי עם עצמו) ילך אחרי האמת שהוא גילה עכשיו עד הסוף, ולא יחזור אחרי משהו שהוא יודע כבר שזה שקר. עם אחד כזה אפשר לעבוד וזה שווה. יש לו סיכוי טוב ללכת אחרי האמת עד הסוף. אבל מי שמנסה לשלב אמת ושקר וכל פעם מחליף את עמדתו, אי אפשר לעבוד עם אחד כזה, הוא לא יציב. זה אומר שגם אם הוא מחליט לקיים מצוות כאלה או אחרות (אבל הוא לא מקבל את זה שזאת אמת מוחלטת), אז יש סיכוי שהוא יחזור לשטויות שלו. אי אפשר לעבוד עם אחד כזה. עד שהוא יחליט להיות יציב בדעתו.

שיהיה ברור שללכת אחרי יצר הרע זה לא שונה מללכת אחרי הבעל כי גם יצר הרע הוא עבודה זרה, כמו שאמרו בגמרא על הפסוק "לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר" (תהליפ פא, י). איזהו אל זר שיש בגופו של אדם? - הוי אומר זה יצר הרע" (שבת קה ע"ב), "כל השומע ליצרו כאילו עובד ע"ז. מה טעמא? - (תהילים פא, י) לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר. זר שבקרבך - אל תמליכהו עליך" (תלמוד ירושלמי, נדרים, פרק ט, הלכה א).

כלום :)

מה יש לי לחשוב עליו?

אני לא נראה לי יחשוב כלום

מה נחשוב?
יהודי טוב שעושה מה שהוא מצליח. לא כולם יכולים להיות הרבי מלובביץ'

אני דתיה עם כמה חברים מסורתיים
אחלה להם שיהנו

וואלה לא יודעת, כאילו זה מעניין

כלום

^^^^ יש הבדל בין להתאמץ לעשות מה שנכון על פי הלכה ולא להצליח בהכל לבין להחליט שככה זאת הדרך שלו להיות מסורתי מתוך החלטה שזה בא לי לשמור, אבל זה לא בא לו לשמור. אתה יודע מה רבנו יונה כתב (על סמך פסוק מן התורה) על מישהו החליט ככה אפילו על מצוה אחת? "ועתה בינה שמעה זאת, כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים, כענין שנאמר (קהלת ז, כ): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אכן כובשים את יצרם מאת פניהם, ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו, ונקוטו בפניהם, וחוזרים בתשובה. אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד ע"ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה, ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" - ביאורו, אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה "אשר לא יקים לעשות", ולא אמר "אשר לא יעשה אותם" (שערי תשובה, חלק א,סימן ו).

כלום מה אני אמורה לחשוב??

עצב.

שאני רואה אדם שלא שומר על התורה זה עצוב לי. גם שאני רואה דתיים שהחליטו להתיר חלק מהדברים זה עצוב.