האם אתם פועלים מתוך מודעות או מהרגל?

כן, אני חושב שגם יש לזה שם: over thinking
אם זה מה שהתכוונת

לפעמים ככה ולפעמים ככה
וואו אני כל כך שמחה שעוד אנשים מבינים את זה

^זה לא

באיזה הקשר מן הסתם שחשבתי על מה שאני ירשום עכשיו אבל יש לכל אחד גם אינסטינקטים כמו שבועטים עליך כדור וישר אתה עודף עם הידים או שאתה נופל

לרוב אני פועל מתוך הרגל

שואל השאלה:
^^^^ לא הכוונה מחשיבת יתר אלא מתוך שליטה מושכלת

זה תלוי בסיטואציה
לפעמים מהרגל ולפעמים מתוך מודעות

וואי אממ האמת משתדל מתוך הרגל כי אם זה יהיה מתוך מודעות אני אתחיל להשתגע כי אני כל הזמן לחשוב על איך לחשוב ואני לא אצא מזה

האמת שאני חושבת יותר מידי על כל דבר

תלוי בסיטואציה
לרוב מודעות

כן יוצא לי ממש לחשוב כשאני מדבר עם אנשים למשל, אני חושב על האם להגיד להם משהו שאני רוצה להגיד, האם זה משתלם לי לספר את זה או שזה יהיה מוזר או שאני מעדיף שהם לא ידעו את זה.. מקווה שהסברתי מובן

בדרך כלל מהרגל

מהרגל, אני לא ממש חושבת לפני שאני עושה (מנסה לשפר את זה טיפה, כי עדיף לחשוב לפני שפועלים, רק לכמה שניות)

שאלה מאוד יפה
יש לי מחשבות יתר אז הכל ממודעות

כן, אני חושבת על כל מה שאני עושה או לא עושה, לא במובן של חשיבת יתר, אלא במובן של להבין את הפסיכולוגיה מאחורי כל דבר, גם אצלי וגם אצל אחרים
אני מאוד מודעת לעצמי פועלת מתוך המודעות הרבה הזו כדי להבין את עצמי עוד יותר, אבל אני גם כן פועלת מתוך הרגל כי בתור אדם אוטיסט אני חייבת שגרה קבועה

אצלי זה גם וגם חחיי

כיאלו אני יותר בגישה של take it or leave it

תלוי , משתנה לפעמים מתוך מודעות ולפעמים מהרגל

כן יש לי הפרעה טורדנית כפייתית אני שם לב להכל

מתוך הרגל, ניסיתי לחשוב מתוך מודעות וזה שיגע אותי, לא יכולתי לעשות ככה צעד אחד בחיים. אני מאמינה שדברים טובים נשארים ומהדברים הרעים אנחנו נפטרים לאט לאט, באופן טבעי. להפסיק באופן חד עם הרגלים ולשנות בקיצוניות את כל דרך החיים שלך זה אלים מדי בעיניי, ואין סיבה. אני לא פוסלת אף פעם שום אפשרות, בטח שלא על ההתחלה, למשל- אם יש לי הרגל מסויים ואני מתחילה לחשוב שאולי הוא עושה לי רע אני לא אפסיק איתו באותו הרגע. אני כן אכניס את זה לעצמי למיינד וכן אבחן את הדבר ואסתכל עליו ממקום ביקורתי, כן אשאל שאלות, אבל רק אניח הנחות. כי כלום לא שחור ולבן. אתנסה בכל דבר עד שאבין מה נכון לי, איך הכי נעים לי לחיות. כמובן שתמיד אשים לב שגם לא פוגעת באף אחד, אבל אני מניחה שאין צורך לייחס לזה כ"כ הרבה תשומת לב, ולא בגלל שאנשים אחרים לא חשובים, להפך. כי אדם שטוב לעצמו וטוב לו עם עצמו, אבל באמת, יהיה טוב לאחרים.

מודעות והרבה

אני פועלת מתוך הרגל רק כשאני לבד
או כשאני בהיי משמחה או עייפה
אבל כל רגע אחר ביום שלי אני שמה לב לכל דבר קטן שאני עושה אבל במיוחד זה קורה ברמה קיצונית כשאני עם אנשים סביבי כי
חרדה חברתית וחרדת נטישה אז קיצר
נגיד אם אני נמצאת עם אנשים שאני לא מכירה/לא בוטחת בהם מספיק אז אני מרגישה כאילו כל תנועה שאני עושה היא מעצבנת ומפריעה אז אני לרוב לא זזה או מדברת הרבה במצבים כאלו ואם יש לי הזדמנות לצאת מהסיטואציה הזאת אז אני מנסה לחשב כמה זמן ובאיזו צורה הכי מהירה ובטוחה אני יוכל לצאת
אבל למרות שכמעט בכל מצב כזה הגוף שלי מרגיש כבד וענקי יותר ממה שהוא
וזה מפחיד אז מרוב הלחץ הזה אני מרגישה כאילו אני יכולה להתחיל לבכות אבל בגלל שאני כל כך לא רוצה למשוך צומת לבד אז אפילו במידה ואני בוכה אז אני בוכה בשקט כמעט מוחלט כי אז זה לא מושך הרבה צומת לב

כן אני כל הזמן חושב