18 תשובות
כמובן! (:
בפרשת דברים כתוב "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" ורש"י מסביר שמשה רבינו מוכיח את עם ישראל ברמז על הדברים הרעים שהם עשו כמו עגל הזהב מסה ומריבה וכו' וצריך להבין מה המשמעות של זה שמשה רבינו מוכיח את עם ישראל דווקא ברמז ולא באופן ישיר
באופן פשוט כשמוכיחים ברמז זה נובע כתוצאה מהכבוד שרוכשים לאדם כי זה לא נעים לאדם לשמוע תוכחה על הפגמים שלו אז כשמכבדים את האדם ממילא האדם שמוכיח מרגיש באופן אישי את התחושה של חוסר הנעימות הזאת שנוצרת אצל האדם שמוכיחים אותו ובגלל זה הוא מדבר דווקא בעדינות כדי שלא יהיה לאדם חוסר נעימות
לפעמים יש רגעים שיש כשלונות לאנשים אחרים ואנחנו עלולים "לרכוב עליהם" כדי להשיג מזה משהו שכביכול האדם השני פגום ואנחנו מושלמים
לעומת זאת כשעסוקים בתוכחה עניינית כלומר תוכחה שהיא באה נטו כדי לתקן את האדם ולעזור לו אז הכבוד של אותו אדם נורא חשוב לנו מתוך הרגשה שהוא אדם גדול וזה לא מתאים לו ולא ראוי לו שהוא עושה חטא וההרגשה של הגדלות שלו היא זאת שמעוררת אותנו להוכיח אותו וההרגשה של הכבוד והערכה לאותו אדם היא זאת שגורמת לנו את הקושי להוכיח אותו ולהגיד עליו דברים לא טובים
מכאן אנחנו רואים נקודה מאוד עמוקה שבאה לידי ביטוי ברגישות הזאת - המניע לתוכחה זה כבוד ואהבה עצומה לאדם שחטא וממילא מתוך הכבוד והאהבה הוא לא ירגיש מאוים ויקבל את התוכחה בהבנה ואהבה
בתוכחה שבאה ברמז יש משהו עמוק יותר כי על ידי התוכחה הזאת אנחנו משדרים לאדם את הערך שלו ואנחנו בעצם נותנים לו את הכח לתקן את המעשים שלו כי אנחנו נאמר לאדם את הפגמים שלו באופן ישיר אנחנו עלולים להראות לו את התמונה כאילו הפגמים שלו זה הוא עצמו והם חלק מהאישיות שלו ועל ידי כך הוא ימשיך בחסרונות האלה כי אין לו מאיפה לשאוב כוחות להתקדם ולעלות מהמצב הנוכחי אם לכאורה הוא מעצמו פגום
דווקא ההסתכלות על הערך העצום של האדם היא החלק העיקרי שצריך להעביר בתוכחה שהאדם שעשה את החטא הוא אדם גדול ולא מתאים לו להיות במקום הזה וזה מסר שמופיע בעומק הלב והעדינות והרגישות והערכה כלפיו מקרינות את מה שיש לנו בלב ובזה אנחנו מעניקים לו את הכח לשנות את המעשים הרעים שלו
תוכחה אמיתית לא נועדה לפתוח את העיניים של האדם שיראה את החסרונות שלו כי כל אחד ואחד מאיתנו יודע את החסרונות שלו גם אם אנחנו לא מראים את זה באופן גלוי בתוך הלב שלנו כואב לנו על הפגמים שלנו ואנחנו מרגישים פגומים בצורה כזאת או אחרת ודווקא בגלל חוסר היכולת להתמודד עם העובדה שיש לנו פגמים אנחנו לפעמים מתכחשים אליהם ואם מישהו בא להוכיח מהרגשה שהשליחות שלו זה לפתוח לאדם את העיניים ולומר לו "אתה לא בסדר אתה פגום" - אדם שכזה פספס את הנקודה העיקרית בתוכחה
לפעמים אנחנו מתמודדים עם חסרונות בעומק הלב שלנו ואנחנו לא מצליחים לצאת ממנו ובגלל זה אנחנו מתכחשים אליו ודווקא המוכיח שמתייחס לחסרונות שלנו ממקום שמאמין בנו ומעצים אותנו דווקא המוכיח הזה הוא זה שמעניק לנו ומראה לנו את היתרונות שלנו ואת המעלות שלנו את מה שלא היינו מספיקים בטוחים בעצמנו את הביטחון העצמי להשתנות! אדם שיודע להוכיח זה אדם שיודע לראות את המעלות העצומות והחבויות בבני אדם ולא את החסרונות החיצוניים עד כדי שהוא לא רק אומר את הדברים הטובים שבנו אלא אפילו את החסרונות שלנו ומעורר אותנו לתקן את החסר
זאת התוכחה שבאה מתוך אהבה מסותרת כאשר יש אהבה בסתר ליבו של האדם המוכיח היא בונה את המוכיח ולכן התוכחה צריכה להיות ברמז ולא בגלוי כי הרמז הוא בעצם מתייחס בעדינות לפגם ושם אותו "בנקודה צדדית" ושם במקום המרכזי את המעלה של האדם
עוד נקודה שיש בתוכחה ברמז כאשר התוכחה היא באופן ישיר אז בעצם אנחנו אמרנו לאדם לתקן את עצמו ואז יוצא שנקודת המוטיבציה שלו לתיקון היא מחוץ לנפש שלו ובדרך כלל שמנסים לדרבן בן אדם מבחוץ אליו זה לא מצליח באמת לגרום לשינוי משמעותי בתוכו וכאשר אנחנו אומרים רק ברמז ולא באופן גלוי אנחנו מאפשרים לו להבין ולעכל ולהתעורר לבד וזה בעצם יחלחל אליו באופן עמוק ביותר ועל ידי זה הוא יגיע בעצמו לתיקון השלם והאמיתי
שבעזרת השם נזכה במיוחד בימים האלה ימי בין המיצרים להרבות באהבת ישראל ודאגה אמיתית לעם ישראל ושבעזרת השם נזכה לראות את משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
בפרשת דברים כתוב "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" ורש"י מסביר שמשה רבינו מוכיח את עם ישראל ברמז על הדברים הרעים שהם עשו כמו עגל הזהב מסה ומריבה וכו' וצריך להבין מה המשמעות של זה שמשה רבינו מוכיח את עם ישראל דווקא ברמז ולא באופן ישיר
באופן פשוט כשמוכיחים ברמז זה נובע כתוצאה מהכבוד שרוכשים לאדם כי זה לא נעים לאדם לשמוע תוכחה על הפגמים שלו אז כשמכבדים את האדם ממילא האדם שמוכיח מרגיש באופן אישי את התחושה של חוסר הנעימות הזאת שנוצרת אצל האדם שמוכיחים אותו ובגלל זה הוא מדבר דווקא בעדינות כדי שלא יהיה לאדם חוסר נעימות
לפעמים יש רגעים שיש כשלונות לאנשים אחרים ואנחנו עלולים "לרכוב עליהם" כדי להשיג מזה משהו שכביכול האדם השני פגום ואנחנו מושלמים
לעומת זאת כשעסוקים בתוכחה עניינית כלומר תוכחה שהיא באה נטו כדי לתקן את האדם ולעזור לו אז הכבוד של אותו אדם נורא חשוב לנו מתוך הרגשה שהוא אדם גדול וזה לא מתאים לו ולא ראוי לו שהוא עושה חטא וההרגשה של הגדלות שלו היא זאת שמעוררת אותנו להוכיח אותו וההרגשה של הכבוד והערכה לאותו אדם היא זאת שגורמת לנו את הקושי להוכיח אותו ולהגיד עליו דברים לא טובים
מכאן אנחנו רואים נקודה מאוד עמוקה שבאה לידי ביטוי ברגישות הזאת - המניע לתוכחה זה כבוד ואהבה עצומה לאדם שחטא וממילא מתוך הכבוד והאהבה הוא לא ירגיש מאוים ויקבל את התוכחה בהבנה ואהבה
בתוכחה שבאה ברמז יש משהו עמוק יותר כי על ידי התוכחה הזאת אנחנו משדרים לאדם את הערך שלו ואנחנו בעצם נותנים לו את הכח לתקן את המעשים שלו כי אנחנו נאמר לאדם את הפגמים שלו באופן ישיר אנחנו עלולים להראות לו את התמונה כאילו הפגמים שלו זה הוא עצמו והם חלק מהאישיות שלו ועל ידי כך הוא ימשיך בחסרונות האלה כי אין לו מאיפה לשאוב כוחות להתקדם ולעלות מהמצב הנוכחי אם לכאורה הוא מעצמו פגום
דווקא ההסתכלות על הערך העצום של האדם היא החלק העיקרי שצריך להעביר בתוכחה שהאדם שעשה את החטא הוא אדם גדול ולא מתאים לו להיות במקום הזה וזה מסר שמופיע בעומק הלב והעדינות והרגישות והערכה כלפיו מקרינות את מה שיש לנו בלב ובזה אנחנו מעניקים לו את הכח לשנות את המעשים הרעים שלו
תוכחה אמיתית לא נועדה לפתוח את העיניים של האדם שיראה את החסרונות שלו כי כל אחד ואחד מאיתנו יודע את החסרונות שלו גם אם אנחנו לא מראים את זה באופן גלוי בתוך הלב שלנו כואב לנו על הפגמים שלנו ואנחנו מרגישים פגומים בצורה כזאת או אחרת ודווקא בגלל חוסר היכולת להתמודד עם העובדה שיש לנו פגמים אנחנו לפעמים מתכחשים אליהם ואם מישהו בא להוכיח מהרגשה שהשליחות שלו זה לפתוח לאדם את העיניים ולומר לו "אתה לא בסדר אתה פגום" - אדם שכזה פספס את הנקודה העיקרית בתוכחה
לפעמים אנחנו מתמודדים עם חסרונות בעומק הלב שלנו ואנחנו לא מצליחים לצאת ממנו ובגלל זה אנחנו מתכחשים אליו ודווקא המוכיח שמתייחס לחסרונות שלנו ממקום שמאמין בנו ומעצים אותנו דווקא המוכיח הזה הוא זה שמעניק לנו ומראה לנו את היתרונות שלנו ואת המעלות שלנו את מה שלא היינו מספיקים בטוחים בעצמנו את הביטחון העצמי להשתנות! אדם שיודע להוכיח זה אדם שיודע לראות את המעלות העצומות והחבויות בבני אדם ולא את החסרונות החיצוניים עד כדי שהוא לא רק אומר את הדברים הטובים שבנו אלא אפילו את החסרונות שלנו ומעורר אותנו לתקן את החסר
זאת התוכחה שבאה מתוך אהבה מסותרת כאשר יש אהבה בסתר ליבו של האדם המוכיח היא בונה את המוכיח ולכן התוכחה צריכה להיות ברמז ולא בגלוי כי הרמז הוא בעצם מתייחס בעדינות לפגם ושם אותו "בנקודה צדדית" ושם במקום המרכזי את המעלה של האדם
עוד נקודה שיש בתוכחה ברמז כאשר התוכחה היא באופן ישיר אז בעצם אנחנו אמרנו לאדם לתקן את עצמו ואז יוצא שנקודת המוטיבציה שלו לתיקון היא מחוץ לנפש שלו ובדרך כלל שמנסים לדרבן בן אדם מבחוץ אליו זה לא מצליח באמת לגרום לשינוי משמעותי בתוכו וכאשר אנחנו אומרים רק ברמז ולא באופן גלוי אנחנו מאפשרים לו להבין ולעכל ולהתעורר לבד וזה בעצם יחלחל אליו באופן עמוק ביותר ועל ידי זה הוא יגיע בעצמו לתיקון השלם והאמיתי
שבעזרת השם נזכה במיוחד בימים האלה ימי בין המיצרים להרבות באהבת ישראל ודאגה אמיתית לעם ישראל ושבעזרת השם נזכה לראות את משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
שואל השאלה:
יסס תודה
יסס תודה
בכיףף
זה סיכום של שיחה שלמה אז קצת ארוך, אשים סימון אחרי החלק הקצר (החלק שידוע יותר בקשר לפרשתנו)
מסוכם עפ"י ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
(בלתי מוגה)
בפרשתנו, שבת פרשת חזון, הרבי מליובאוויטש מביא את דברי ר' לוי יצחק מברדיצ'וב 'שבת-חזון'- 'חזון' מלשון 'מחזה' בשבת זו מראים לכל אחד ואחד מישראל את בית-המקדש השלישי מרחוק. הוא מביא על כך משל מאב שהכין לבנו בגד יקר, והבן קרעו. הכין האב לבנו מלבוש שני, ואף אותו קרע הבן. עשה האב בגד שלישי, אך לא נתנו לבנו. הוא שומר את הבגד אצלו ורק "לפרקים רחוקים ידועים" הוא מראה לבן את הבגד, באומרו, שאם יתנהג כראוי יקבלו.
כך גם אנו בגלות ניתן בית מקדש ראשון ושני ולא שמרנו עליו, את בית המקדש השלישי כשנקבל הוא יהיה נצחי, ועד אז מידיי פעם, בשבת פרשת חזון אנו זוכים לראותו.
----------------------------------
הרבי מליובאוויטש מביא שגם בפרשה עצמה, פרשת דברים מובא עיניין הגאולה.
עיניין 1) "הואיל משה באר את התורה הזאת", רש"י מסביר שמדובר על תרגום התורה. וזהו קיום היעוד שגם באומות העולם ישנו טוב, וע"י התרגום מתגלה הטוב שבהם.
עיניין 2)תרגום התורה מראה את הפיכת הגלות לגאולה, התחלת הפיכת החושך לאור.
עיניין 3) אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" ישראל=יעקב וזה מרמז על תורתו של משיח שנלמד,
ויותר מכך על עיניין חיות המשיח, נשיא הדור- "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"(ע"י לימוד תורתו)
הרבי מביא גם את דברי הבעש"ט שלימד זכות על כל יהודי(יהודים שעסקו במסחר לא כמו שצריך והבעש"ט לימד עליהם זכות שזה משום שהם זקוקים לכסף כדי להשיא בנותיהן לת"ח)
ומכאן הרבי יוצא לנקודה יסודית ועיקרית בעבודת ה' של יהודי,
- ע"י דיבור טוב אפשר לשנות מציאות! -
הרבי מתייחס למאורע שקרה באותו זמן, התחילו לדבר על שליחת חללית לירח.
והרבי אמר שגם על אלו שמונחים בזה במקום בלימוד תורה אפשר ללמד זכות והוראה בעבודת ה',
שצריך הגברת איכות על כמות, למרות שהאדם ככ קטן לעומת שאר הנבראים והשכל שלו קטן עוד יותר, ע"י ריבוי הכמות באיכות אפשרי לייצר מכשיר כ"כ חזק ומהיר כמו החללית..
הרבי ממשיך ואומר שאם האנשים שתפקידם לשבת בחדר ולהתעסק בקודים יצאו ויטוסו בעצמם, זה ייצור הפך הכוונה.
כך גם התורה, היא הבסיס להכל, על ידה נמשכים ובאים כל ענייני העולם. ובפרט יהודי שאצלו האמונה היא לא רק בבחינת "מסובב"(חיצוני) אלא עיניין פנימי (ורואים במוחש איך בעת צרה יהודי זועק "שמע ישראל") לכל אחד יש את התפקיד שלו שאף אחד אחר לא יכול לעשות במקומו. ועל יהודי לעסוק בתורה, כמובן גם במעשה בפועל אבל לא לוותר על לימוד התורה עצמה עבור המעשה בפועל.
מסוכם עפ"י ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
(בלתי מוגה)
בפרשתנו, שבת פרשת חזון, הרבי מליובאוויטש מביא את דברי ר' לוי יצחק מברדיצ'וב 'שבת-חזון'- 'חזון' מלשון 'מחזה' בשבת זו מראים לכל אחד ואחד מישראל את בית-המקדש השלישי מרחוק. הוא מביא על כך משל מאב שהכין לבנו בגד יקר, והבן קרעו. הכין האב לבנו מלבוש שני, ואף אותו קרע הבן. עשה האב בגד שלישי, אך לא נתנו לבנו. הוא שומר את הבגד אצלו ורק "לפרקים רחוקים ידועים" הוא מראה לבן את הבגד, באומרו, שאם יתנהג כראוי יקבלו.
כך גם אנו בגלות ניתן בית מקדש ראשון ושני ולא שמרנו עליו, את בית המקדש השלישי כשנקבל הוא יהיה נצחי, ועד אז מידיי פעם, בשבת פרשת חזון אנו זוכים לראותו.
----------------------------------
הרבי מליובאוויטש מביא שגם בפרשה עצמה, פרשת דברים מובא עיניין הגאולה.
עיניין 1) "הואיל משה באר את התורה הזאת", רש"י מסביר שמדובר על תרגום התורה. וזהו קיום היעוד שגם באומות העולם ישנו טוב, וע"י התרגום מתגלה הטוב שבהם.
עיניין 2)תרגום התורה מראה את הפיכת הגלות לגאולה, התחלת הפיכת החושך לאור.
עיניין 3) אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" ישראל=יעקב וזה מרמז על תורתו של משיח שנלמד,
ויותר מכך על עיניין חיות המשיח, נשיא הדור- "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"(ע"י לימוד תורתו)
הרבי מביא גם את דברי הבעש"ט שלימד זכות על כל יהודי(יהודים שעסקו במסחר לא כמו שצריך והבעש"ט לימד עליהם זכות שזה משום שהם זקוקים לכסף כדי להשיא בנותיהן לת"ח)
ומכאן הרבי יוצא לנקודה יסודית ועיקרית בעבודת ה' של יהודי,
- ע"י דיבור טוב אפשר לשנות מציאות! -
הרבי מתייחס למאורע שקרה באותו זמן, התחילו לדבר על שליחת חללית לירח.
והרבי אמר שגם על אלו שמונחים בזה במקום בלימוד תורה אפשר ללמד זכות והוראה בעבודת ה',
שצריך הגברת איכות על כמות, למרות שהאדם ככ קטן לעומת שאר הנבראים והשכל שלו קטן עוד יותר, ע"י ריבוי הכמות באיכות אפשרי לייצר מכשיר כ"כ חזק ומהיר כמו החללית..
הרבי ממשיך ואומר שאם האנשים שתפקידם לשבת בחדר ולהתעסק בקודים יצאו ויטוסו בעצמם, זה ייצור הפך הכוונה.
כך גם התורה, היא הבסיס להכל, על ידה נמשכים ובאים כל ענייני העולם. ובפרט יהודי שאצלו האמונה היא לא רק בבחינת "מסובב"(חיצוני) אלא עיניין פנימי (ורואים במוחש איך בעת צרה יהודי זועק "שמע ישראל") לכל אחד יש את התפקיד שלו שאף אחד אחר לא יכול לעשות במקומו. ועל יהודי לעסוק בתורה, כמובן גם במעשה בפועל אבל לא לוותר על לימוד התורה עצמה עבור המעשה בפועל.
העיי
אנונימי
שואל השאלה:
^^דיי מושלמת
תודה❤❤❤
^^דיי מושלמת
תודה❤❤❤
השבוע אנו מתחילים לקרוא את ספר דברים, הספר החמישי והאחרון בתורה, שנקרא גם "משנה תורה". פרשת דברים היא נאום הפרידה של משה רבנו לעם ישראל לפני כניסתם לארץ כנען.
בפרשת דברים, משה מתחיל בסקירה היסטורית של האירועים שעברו על עם ישראל במדבר. הוא מזכיר להם את חטא המרגלים, את כישלון הכניסה לארץ בעקבותיו, ואת המלחמות שעברו בדרכם לארץ ישראל. משה מזכיר את כל זאת לא רק כדי לסכם את העבר, אלא כדי להעניק לעם לקחים לעתיד.
אחת הנקודות המרכזיות בפרשה היא חשיבות האמונה והבטחון בה'. חטא המרגלים נבע מחוסר אמונה ביכולת ה' להכניס את העם לארץ המובטחת. משה מזכיר זאת לעם כדי להדגיש את חשיבות ההסתמכות על ה', גם כשהמציאות נראית מאתגרת.
בהקשר זה, דברי משה הם תזכורת לכולנו לחשיבות ההסתכלות קדימה באמונה ובבטחון. כאשר אנו נתקלים באתגרים או במכשולים, עלינו לזכור שה' מלווה אותנו, וכמו שהוציא את אבותינו ממצרים, כך הוא ימשיך להדריך אותנו גם היום.
לקח נוסף שניתן ללמוד מפרשת דברים הוא הצורך לזכור את ההיסטוריה וללמוד ממנה. משה לא רק סוקר את העבר, אלא עושה זאת מתוך מטרה להדריך את העם לעתיד. גם אנו בחיינו יכולים ללמוד רבות מהעבר שלנו, ולשאוף לתקן ולשפר בעתיד על בסיס הלקחים שנלמדו.
יהי רצון שנשכיל להאמין ולהסתמך על ה' בכל דרכינו, ונלמד מהעבר שלנו כדי ליצור עתיד טוב יותר.
בפרשת דברים, משה מתחיל בסקירה היסטורית של האירועים שעברו על עם ישראל במדבר. הוא מזכיר להם את חטא המרגלים, את כישלון הכניסה לארץ בעקבותיו, ואת המלחמות שעברו בדרכם לארץ ישראל. משה מזכיר את כל זאת לא רק כדי לסכם את העבר, אלא כדי להעניק לעם לקחים לעתיד.
אחת הנקודות המרכזיות בפרשה היא חשיבות האמונה והבטחון בה'. חטא המרגלים נבע מחוסר אמונה ביכולת ה' להכניס את העם לארץ המובטחת. משה מזכיר זאת לעם כדי להדגיש את חשיבות ההסתמכות על ה', גם כשהמציאות נראית מאתגרת.
בהקשר זה, דברי משה הם תזכורת לכולנו לחשיבות ההסתכלות קדימה באמונה ובבטחון. כאשר אנו נתקלים באתגרים או במכשולים, עלינו לזכור שה' מלווה אותנו, וכמו שהוציא את אבותינו ממצרים, כך הוא ימשיך להדריך אותנו גם היום.
לקח נוסף שניתן ללמוד מפרשת דברים הוא הצורך לזכור את ההיסטוריה וללמוד ממנה. משה לא רק סוקר את העבר, אלא עושה זאת מתוך מטרה להדריך את העם לעתיד. גם אנו בחיינו יכולים ללמוד רבות מהעבר שלנו, ולשאוף לתקן ולשפר בעתיד על בסיס הלקחים שנלמדו.
יהי רצון שנשכיל להאמין ולהסתמך על ה' בכל דרכינו, ונלמד מהעבר שלנו כדי ליצור עתיד טוב יותר.
שואל השאלה:
^מדהים תודהה
^מדהים תודהה
הי יש פה חבדנקים
^ כן. שואלת השאלה, פותחת הפוסט היא חבדניקית
שואל השאלה:
שנזכה להיות
שנזכה להיות
בס"ד
פרשת דברים שבת חזון
נכנסנו לספר דברים ואנחנו נמצאים על סף כניסה לארץ, לא בפנים אבל כמעט בפנים ועדיין בחוץ, המיקום הזה קשור מאוד לתשעה באב שמזכיר את מה שאיבדנו ואת העובדה שלמרבה הצער אנחנו עדיין בחוץ ומעוניינים להיכנס פנימה מחדש באופן מתוקן יותר.
בשבת זו מפטירים בחזון. החזון הוא צוהר התקווה בתוך בית סוהר של גלות. ייסורים, צער, עניות ודחק, כל אלו הם מצבים, וכל אדם נקלע בחייו למצבים שונים, למעשה כל הגלות היא מצב שנקלענו אליו, אבל מצב הוא רק מציאות מסוימת בזמן נתון. לעת עתה צר לי, עכשיו כואב, בינתיים חסר לי. הגאולה, כך אנו מאמיניים ויודעים, כבר מוכנה לבוא. יש גאולה יש פתרונות, לכל מצב וגם הקשה והמסובך ביותר, יש מוצא ועצה טובה, השאלה איך נחזיק מעמד עד נגיע לשם. 'חזון' משיב על כך.
כל יהודי חייב לחיות עם חזון גדול, חזון של גאולה ופדות, של בשורות טובות ישועות ונחמות. יהודי פשוט יכול להתנבא מתוך האמונה הפשוטה שלו. אמונה היא זוג עניים, ואם מסביב רואים רק קושי וכאב, נוטל היהודי את זוג עניו היהודיות, עיני האמונה, ומשקיף הרחק אל מעבר להרי החושך באור הגאולה.
אנחנו מאמינים בני מאמנים ואין לנו על מי להישען רק על אבינו שבשמים.
תחזיקו חזק הגאולה ממש בפתח בע"ה.
שבת שלום❤
ויקי
מישהי שלחה לי
פרשת דברים שבת חזון
נכנסנו לספר דברים ואנחנו נמצאים על סף כניסה לארץ, לא בפנים אבל כמעט בפנים ועדיין בחוץ, המיקום הזה קשור מאוד לתשעה באב שמזכיר את מה שאיבדנו ואת העובדה שלמרבה הצער אנחנו עדיין בחוץ ומעוניינים להיכנס פנימה מחדש באופן מתוקן יותר.
בשבת זו מפטירים בחזון. החזון הוא צוהר התקווה בתוך בית סוהר של גלות. ייסורים, צער, עניות ודחק, כל אלו הם מצבים, וכל אדם נקלע בחייו למצבים שונים, למעשה כל הגלות היא מצב שנקלענו אליו, אבל מצב הוא רק מציאות מסוימת בזמן נתון. לעת עתה צר לי, עכשיו כואב, בינתיים חסר לי. הגאולה, כך אנו מאמיניים ויודעים, כבר מוכנה לבוא. יש גאולה יש פתרונות, לכל מצב וגם הקשה והמסובך ביותר, יש מוצא ועצה טובה, השאלה איך נחזיק מעמד עד נגיע לשם. 'חזון' משיב על כך.
כל יהודי חייב לחיות עם חזון גדול, חזון של גאולה ופדות, של בשורות טובות ישועות ונחמות. יהודי פשוט יכול להתנבא מתוך האמונה הפשוטה שלו. אמונה היא זוג עניים, ואם מסביב רואים רק קושי וכאב, נוטל היהודי את זוג עניו היהודיות, עיני האמונה, ומשקיף הרחק אל מעבר להרי החושך באור הגאולה.
אנחנו מאמינים בני מאמנים ואין לנו על מי להישען רק על אבינו שבשמים.
תחזיקו חזק הגאולה ממש בפתח בע"ה.
שבת שלום❤
ויקי
מישהי שלחה לי
שואל השאלה:
אוף זה מהמם
תודה אחות
אוף זה מהמם
תודה אחות
בכיף אחותיי ❤
היום גם שבת חזון שנאמר עליה שכולה רעוא דרעוין
אז תהיו קדושים השבת הזו!!
וגם היום פטירת האר"י הקודש אז תקראו משהו עליו. ותדליקו נר לע"נ רבי יצחק בן שלמה לוריא.
הנה משהו עליו:
רבי יצחק בן שלמה לוריא שהיום יום פטירתו מכונה האר"י הקדוש, היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16 למיניינם, והגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד. תלמידיו מכונים גורי האר"י. למרות שנסתלק בקיצור שנים, תורתו השפיעה רבות על דורו ועל הדורות הבאים אחריו.
זכינו להיות בבית העלמין בצפת שם נקבר עם קדושים, טהורים ומפורסמים בקדושתם ופרישותם כמו האלשיך הקדוש, מרן הבית יוסף (רבי יוסף קארו), חנה ושבעת בניה ועוד רבים.
אז תהיו קדושים השבת הזו!!
וגם היום פטירת האר"י הקודש אז תקראו משהו עליו. ותדליקו נר לע"נ רבי יצחק בן שלמה לוריא.
הנה משהו עליו:
רבי יצחק בן שלמה לוריא שהיום יום פטירתו מכונה האר"י הקדוש, היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16 למיניינם, והגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד. תלמידיו מכונים גורי האר"י. למרות שנסתלק בקיצור שנים, תורתו השפיעה רבות על דורו ועל הדורות הבאים אחריו.
זכינו להיות בבית העלמין בצפת שם נקבר עם קדושים, טהורים ומפורסמים בקדושתם ופרישותם כמו האלשיך הקדוש, מרן הבית יוסף (רבי יוסף קארו), חנה ושבעת בניה ועוד רבים.
זה מושלם לראות שאלות כאלו ועוד יותר תשובות כאלו
שבת שלום
שבת שלום
השאלה הפייב מחכה לה כל השבוע
שבת שלום
שבת שלום
שואל השאלה:
שבת שלום
אין צדיקים כמוכם
שבת שלום
אין צדיקים כמוכם