אתה יכולים להיכנס? (פריקה בערך)

שולח לך חיבוק מרחוק
את בתקופה קשה ותעברי אותה
אם את רוצה לפרוק או לשתף עוד אני תמיד אהיה פה בשבילך

אנונימית, אני באותו מצב כמוך.
או ליתר דיוק הייתי. עדיין לא יצאתי ממנו לגמריי אבל המצב השתפר מאות מונים בשנה האחרונה. עד לפני שנה הייתי במקום שלא יכולתי בכלל להחליט מה אני אוהב לאכול.
שלא לדבר על דברים יותר גדולים. מכמות הערעור העצמי שהיה לי. וכן, גם לי עברו ומדי פעם גם עוברות המחשבות של פספתי את החיים?
אני אצליח להתחתן?
אני אוכל להיות אבא טוב?

תקשיבי, לולא הטיפול הפסיכולוגי לא הייתי מצליח לצאת מזה. רצה האל ויש לי פסיכולוג באמת מעולה.
אני ממליץ לך בחום ומכל הלב ללכת לטיפול פסיכולוגי(לא פסיכיאטרי בהכרח! כדורים זה מוצא אחרון! כי הם לא באמת מטפלים בבעיה. פסיכולוג עוזר לך לטפל בה!).
הדבר הכי חשוב זה הרצון לצאת מהמצב שלך.
גם אם אין לך כוח לעשות את זה. הרצון לרצות אפילו, זה הדבר שאתה צריכה בטיפול פסיכולוגי.
יש מלא שמגיעים כדי להגיד לעצמם שהם עושים משהו אבל בפועל הם אוהבים להישאר במקום של הרחמים העצמיים או פשוט כי נוח להם.
הדבר הכי בסיסי והתנאי היחיד לטיפול פסיכולוגי כדי שיעזור זה הרצון באמת לטפל בעצמך.

ובאמת בלי הפסיכולוג שלי לא הייתי יוצא מזה.
אני הייתי שנתיים בבית, אבל עכשיו אני לפני גיוס, ועובד על להתמיין למקום טוב.

בהצלחה.

שואל השאלה:
אני לא עושה צבא