אמונות שלא מבוססות על המציאות

תלוי באמונה
הרבה אמונות הגיעו מהתקופה שאנשים היו נורא תמימים, למשל לדפוק 3 פעמים על עץ הגיע אם אני לא טועה מהאינדיאנים או מהנוצרים כדי לגרש רוחות רעות מהעץ

מזל רע מלעבור מתחת לסולם הגיע ממצרים ששם זה היה נחשב כמשהו שמבזה את האלוהות (לא ממש זוכרת את הסיבה המלאה אבל משהו כזה)

אקצר את השאלה ללמה אנשים אינם רציונליים.
יש לזה מלא סיבות, אבל בגדול יש עלינו השפעות שלא בחרנו.
לא בחרנו את הגנים האלו שיהפכו אותנו לרגישים.
לא את הסביבה ואת החינוך שקיבלנו, שכנראה יקבעו חלק נרחב אם לא את רוב האמונות שלנו לשארית חיינו.
ולא השפעות פסיכולוגיות יום יומיות שמתעתעות בנו.
כתוצאה, באופן כללי קשה להיות אובייקטיבי ורציונלי, ולייחס בדיוק 0 חשיבות לעובדה שגדלת על ערכים כאלו וכאלו, תוך התעלמות מוחלטת מהרצונות שלך.

שטיפת מוח מגיל צעיר שמתבססת על מניפולציה עקפית שלא בהכרח מכוונת, אנשים נוטים להאמין מפחד שהאכילו אותם כל תקופת החיים שלהם מבלי לפקפק (מקווה שהבנת את הניסוח, זו לא השעה האידיאלית שלי והעייפות דומיננטית)

יש המון סיבות שמובילות לזה, היו הרבה אנשים חכמים ומשכלים שנפלו לכתות הזויות. זה לרוב קורה בגלל שבעומק יש דברים לא פתורים ומודעיים אצל בן אדם בשילוב עם מפגש עם אנשיים מאוד כרזמטיים.

יותר מידי אקסיומות שגויות

המציאות שאינה פיזית (בכוונה איני אומר מטאפיזית) קיימת בדיוק כמו המציאות הפיזית, רק שהיא נקלטת דרך חושים אחרים.
אני חש כיסא ומאמין שיש פה כיסא, אני חש טוב ורע ומאמין שישנם טוב ורע.

בני אדם הם אנשים שמוחם המוגבל נתון לשלל סוגים של דיסונסיםוכשלים לוגים

לבני אדם יש נטייה לקבל אמונות שמתיישבות היטב עם מה שהם חונכו אליו וגדלו עליו ובהקשר ההפוך יש כאלה שאוהבים לצבור מידע שמאמת את המחקר שעשו בעצמם בנושא בעודם גיבשו דעה על דבר מה מסוים והם מנסים לשמור על עקביות בנושא

המונח לתופעה הזאת נקרא "דיסוננס קוגנטיבי ביחס לאינפורמציה חדשה"
מדובר במצב בו בן אדם מתמודד עם סתירה וקונפליקט בין אמונתיו ובין המציאות בפועל ובמצבים כאלה הדרך השכיחה ביותר להתמודד עם המתח והלחץ שנוצר היא להדחיק את המידע החדש או להתכחש אליו לגמרי
דרך שכיחה נוספת היא לחפש מקור מידע נוסף שמפריך את האינפורמציה החדשה ומשמר את האמונה הקודמת שלך כנכונה

כך או כך התשובה לשאלתך היא כזאת:
בני אדם נוטים להאמין באמונות שלא מתיישבות עם המציאות מהסיבה שהם הרגילו את עצמן או הורגלו מינקותם להאמין באמונות אלו, ברגע שהם נתקלים במידע שסותר את המציאות שהאמינו בה כל חייהם הדבר יוצר לחץ ומתח נפשי רב ופוגע בהרמוניה שהאדם יצר ולכן האדם מעדיף להדחיק את האמת החדשה או שהוא בוחר להפריך אותה בעזרת מקור שטוען בעדו

התשובה הכי כנה היא
שזה פשוט מובנה במוח שלנו
רגשות וחוויות הרבה פעמים גוברות על הרציונל
בעיקר רגשות בסיסיים כמו פחד ואהבה או אכזבה ותקווה
זה נובע ממספר גורמים ובאמת שאני לא מומחה לשום דבר מזה
אבל ישנן סיבות ונסיבות אבולוציוניות גנטיות, ופסיכולוגיות
מאות אלפי דורות למדנו התנהגויות מסוימות
כמו התלכדות בשעת צרה.
אמפתיה כדי לשמור על קהילתיות.
פחד לחרוג מהנורמה כדי לא להיזרק אל מחוץ לקהילה - וכחיה חברתית לא היה לנו איך לשרוד אם לא היינו יודעים להיות חלק ממשחק כלשהו.
התנהגות מוסרית בהסכם בלתי כתוב(כיום הוא כן) של "אני אהיה הוגן כלפי הסביבה שלי, והיא תהיה הוגנת אליי".
או כמובן איך לאכול לנשום לשכב ולישון
ובתוך כל האלו יכלה להשתרבב כמעט כל אמונה
תמיד הקסים אותי הרעיון לעשות שעשועון לבחור סיפוריים קצרים על אמונות שונות
ולגלות בכמה שטויות הזויות האמינו פעם

כלומר זה לא משנה במה קהילה מאמינה
העיקר שהיא מאמינה
ומכיוון שהמטרה היא הישרדות ושיתופיות
אז הברירה הטבעית לא טורחת להשתנות בגלל שמגיע מישהו חיצוני לגמרי שאומר לי "אבל זה לא נכון, איך אתם מאמינים בזה?"

אז כן
יש לנו הרבה כשלים
בעיקר עצם הסובייקט שאנחנו
שלא רואה את כל התמונה
אבל זה בדיוק למה האנושות פיתחה את התחום הכי חשוב שלנו עד היום - חשיבה ביקורתית פילוסופית, אחד מהשלבים ההכרחיים לקיומו של כל המדע המודרני היום

בדרך כלל בעזרת למידת כללים פשוטים (אבל המון) כמו כשלים לוגיים או רציונליות
או אמוציות וטריגרים
מצליחים להתקרב לאמת
- בעזרת בחינת הסיבה הסבירה יותר
ההגיונית, הניצפית, השקולה, הביקורתית.
ולא כי זה כיף להאמין שלתקוע בשופר זה מבלבל את השטן.

יהדות

לא. להיות דתי*