18 תשובות
אני ישנתי ואז קמתי ואמא שלי אמרה לי שיש מלחמה, ואז קראתי חדשות והייתי בהלם
ולא התעוררתי מהאזעקה וההורים שלו לא היו בבית
חזרתי ב5 בבוקר ממסיבה והוקפצתי שעה וחצי אחרי לדרום
הייתי בבית הרגשה נוראית
אמא שלי הייתה אמורה ללכת לשבעה של סבא שלי אבל לא יכלה לצאת מהבית אז היא עשתה בבית
אנונימית
בתחילת היום בבית, בצהריים נסעתי לבסיס
הייתי בבית, ישנתי, וקמתי ברבע לשבע מהאזעקות (אני גם זוכרת שהלכנו לחדר המדרגות ולא למקלט כי הוא היה סגור), ולא הבנו מה קורה. כשחזרתי הביתה, אני זוכרת ששידרו את המהדורה הצעירה בערוץ 12 כשבצד כל המסך מפוצץ בהתרעות של פיקוד העורף, ולא הבנתי למה לא מדברים על האזעקות הבלתי פוסקות. ואז הבנו שפרצה מלחמה בגלל כל הסרטונים שהודלפו
לצערי הייתי בעוטף עזה בבית וניתקלתי במחבלים בסביבות השעה 16:30 הצלחתי לברוח וכנראה כבר לא הייתה להם תחמושת יש לי סיפור מעניין על השביעי אם באלך נדבר בפרטי
הלכתי לישון לילה קודם במיטה שלי
ובבוקר קמתי בממד (אני לא ישנה בממד)
אז הבנתי שהייתה אזעקה בלילה והרימו אותי לממד, למיטה של אחותי

אבל לא התרגשתי מזה כי כל כמה זמן העזתים מתעוררים זורקים כמה רקטות ואז אנחנו מכבים אותם

וכשאני התעוררתי, ראיתי את ההורים שלי שקועים בטלוויזיה בפנים מודאגות ואני מסתכלת ואני רואה את המילה מלחמה, עדיין לא האמנתי, לקח לי כמה ימים/שבועות להבין שזה לא סתם מבצע
בבית
לא זוכרת ככ הרבה אבל אני זוכרת שלא עיכלתי את הסיטואציה עדיין וחשבתי שצה"ל כבר יבואו ויסדרו את זה
חשבתי שזה יגמר מהר
איך קוראים לחברות שיש לך בבארי? אני מכירה שם את רוב הקהילה
קמתי ולאזעקות ואמרו לנו בביטחון של המושב לנעול דלתות כי יש חדירת מחבלים ואז פונתי לאילת אהובתי
והאחים שלי בכלל ישנו אצל סבתא שלי שגרה שעה נסיעה ממנו
אני זוכרת שאבא שלי עוד בצהריים של ה 7.10 הלך לאסוף אותם ותפסה אותם אזעקה בדרך
ישנתי.. אני מהצפון אז הייתי מנותקת קמתי שמעתי שהבן זוג של אחותי נעדר
אפילו בוקר טוב לא אמרו לי (צפוי)
בסוף נרצח.. ואף אחד לא חיבק אותי ותמך בי רק באחיתי.. כי ברור לי אין רגשות..
אנונימית
הייתי בבית וישנתי, בהתחלה שקמתי לא הבנתי מה קורה והתחלתי להתקשר לחברות שלי מהעוטף, הרגשתי מנותקת מכל מה שקרה ואחרי חודשיים בערך התחלתי להבין ונכנסתי לדיכאון-
התעוררתי ב11:00(אני מקריית שמונה)ושמרתי שבת אז לא הבנתי כל כך מה קורה השכנים שלנו אמרו שיש מלחמה ואז שהגיע מוצאי שבת ראינו הכל התחלנו כבר לפחד הייתי במשך שבועיים במקלט עד שפינו את העיר שלי ומאז אני מפונה
אני הייתי באמצע לחגוג את היום הולדת שלי שהיה ב2 לאוקטובר עם חברים ואז אמרו שפרצו אלינו אבל אני גר בזמן הזה בצפון אז אני המשכתי לחגוג במסעדה עם חברים
ישנתי אצל חבר
אכלתי ארוחת בוקר. חרא איך אני עוד אמור להרגיש