6 תשובות
הייתי מוסיפה פסוק שאוסר על הזרקת חומצה לשפתיים
אנונימית
מעמד האישה השוביניסטי והפטריארכלי
ביהדות הממשית לא הייתי משנה דבר.
אבל ביהדות במושג שיש בה כיום, הייתי משנה את השיבושים שנפלו, שכל קהילה יש לה שיבושים, קהילה בל תעדר, בין אם לקומץ מאותה קהילה ובין אם לכל אנשי אותה הקהילה. וכבר דנתי בעבר על כמה שיבושים של כמה קהילות ובפרט כל שיבושים של הציבור החרדי, שלא נוהג כעצת רבותיו באמת אלא כעצת העסקנים שדברי גדולי הדור עוברים דרכם לעם, ועל פי רוב שוגגים המה, ודבר זה הייתי שמח למגר.
וכמו כן לוודא שיהיה תוקף למושג חרם, שרבנים ואישים שהוחרמו, אנשים לא יזלזלו באותו החרם, ויעשה דין צדק בזה הדבר, ולא מפחד אלא מהבנה שזהו חרם, ולא יסרב אותו הרב המוחרם בחרמו אלא יעשה כדין ץורה בזה הדבר.
וכן בעניין מה שטועים לייחס לספרים רבים כוח הלכתי, אך שאינם ספרי הלכה כלל ואין להם שום תוקף הלכתי, אלא נכתבו כפירוש על הגמרא או על הראשונים (שגם מהם לא פוסקים הלכה עד שמצינו כן בשו"ת באחרונים), ולא כפסקה הלכתית. וכל שכן שלא יטעו עוד אנשים לחשוב שמפרשי התורה הלכה הם, שלא נכתבו לשם כך כלל וכלל, אלא שו"תים וספרי הלכה לבדם.
וכן שישימו ליבם האנשים לספרים שהם ספרי התלמידים שנכתבו 'בשם רבם' ועיוותו הרבה, ש'דרך התלמידים לעוות', וכדוגמת חוט השני, אשרי האי"ש, חלקיו האחרונים של אור לציון, ופירוש האיבן עזרא על התורה וכו', שיש לרחק מהם ולא להאמין לכותב שכן היא דעת רבו (מלבד אם רבו מינה אותו לכתוב הספר בשמו, או שיש לו הסכמת רבו על הספר וכדוגמת 'שמירת שבת כהלכתה' שנחשב לספר של הרב אוירבך אף שנכתב בידי תלמידו, משום שהתלמיד קיבל מכתב הסכמה מהרב אוירבך על הספר, ואף הוא חלק על רבו במקומות מסויימים כמו נשיאת נשק בשבת שאסר לעומת הרב אוירבך שהתירו בדין כלי שמלאכתו להיתר בשולחן שלמה, ועדיין סתם כך כתב כדעת הרב אוירבך מספיק בכדי שיזכה להסכמתו), ורבו הקלקולים מאלו הספרים לרוב, ורוב השגגות שבציבור הם מכוח אלו התלמידים הרעים, ואף עדות של אחד מגדולי הדור על דבר שאמר גדול דור אחר, אינה עדות ואין סומכים עליהם להלכה (וכנראה בשו"ת ספקי תשובות שמביא עדות אחד גדולי הדור שהחזו"א אמר לו שמה שאמר שחשמל זה בונה, לא במקום איסור אש אלא בתוספת לאיסור זה. ולא הביט אוון ביעקב ולא חשש להביא מחמת זה את כל החולקים עליו וסוברים שזה בונה לבד (ואף במקום אחר משמע שיש דעה שלפי החזו"א זה אינו בונה כלל אלא עובדין דחול גרידא והעמיס עליהם דינים דבונה), שאין גדול דור רשאי להעיד מה אמר גדול דור אחר, אלא היא שיטת אותו יחיד בדעת האחד שהעיד עליו ואין לקבלו להלכה אלא כדעת יחיד בלבד, ואין לקבל מגדולי הדורות אלא מה שנכתב במכתביהם וספריהם שכתבו הם ולא תלמידיהם, אלא אם נכתב בידיהם, הם ע"י מלאך, הם ע"י שרף, הם ע"י שליח, ולא אחר).
אוסיף מהצד דבר מה, שלא יטעו אנשים לחשוב שרפורמים, קונסרבטיבים, משיחיים ושאר כתות זרות שבאו וקראו לעצמם 'יהדות', שכן הוא כדבריהם, ודבר זה הוא רק תוספת מהצד משום שאיני רואה בהם שינוי ביהדות שאינם יהדות כלל, אלא שינוי בתפיסת החברה על היהדות, אך כל אשר הבאתי פה הם שינויים חברתיים בחברה היהודית הדתייה, ולא בדת עצמה, לכן הבאתי אף עניין זה.
אבל ביהדות במושג שיש בה כיום, הייתי משנה את השיבושים שנפלו, שכל קהילה יש לה שיבושים, קהילה בל תעדר, בין אם לקומץ מאותה קהילה ובין אם לכל אנשי אותה הקהילה. וכבר דנתי בעבר על כמה שיבושים של כמה קהילות ובפרט כל שיבושים של הציבור החרדי, שלא נוהג כעצת רבותיו באמת אלא כעצת העסקנים שדברי גדולי הדור עוברים דרכם לעם, ועל פי רוב שוגגים המה, ודבר זה הייתי שמח למגר.
וכמו כן לוודא שיהיה תוקף למושג חרם, שרבנים ואישים שהוחרמו, אנשים לא יזלזלו באותו החרם, ויעשה דין צדק בזה הדבר, ולא מפחד אלא מהבנה שזהו חרם, ולא יסרב אותו הרב המוחרם בחרמו אלא יעשה כדין ץורה בזה הדבר.
וכן בעניין מה שטועים לייחס לספרים רבים כוח הלכתי, אך שאינם ספרי הלכה כלל ואין להם שום תוקף הלכתי, אלא נכתבו כפירוש על הגמרא או על הראשונים (שגם מהם לא פוסקים הלכה עד שמצינו כן בשו"ת באחרונים), ולא כפסקה הלכתית. וכל שכן שלא יטעו עוד אנשים לחשוב שמפרשי התורה הלכה הם, שלא נכתבו לשם כך כלל וכלל, אלא שו"תים וספרי הלכה לבדם.
וכן שישימו ליבם האנשים לספרים שהם ספרי התלמידים שנכתבו 'בשם רבם' ועיוותו הרבה, ש'דרך התלמידים לעוות', וכדוגמת חוט השני, אשרי האי"ש, חלקיו האחרונים של אור לציון, ופירוש האיבן עזרא על התורה וכו', שיש לרחק מהם ולא להאמין לכותב שכן היא דעת רבו (מלבד אם רבו מינה אותו לכתוב הספר בשמו, או שיש לו הסכמת רבו על הספר וכדוגמת 'שמירת שבת כהלכתה' שנחשב לספר של הרב אוירבך אף שנכתב בידי תלמידו, משום שהתלמיד קיבל מכתב הסכמה מהרב אוירבך על הספר, ואף הוא חלק על רבו במקומות מסויימים כמו נשיאת נשק בשבת שאסר לעומת הרב אוירבך שהתירו בדין כלי שמלאכתו להיתר בשולחן שלמה, ועדיין סתם כך כתב כדעת הרב אוירבך מספיק בכדי שיזכה להסכמתו), ורבו הקלקולים מאלו הספרים לרוב, ורוב השגגות שבציבור הם מכוח אלו התלמידים הרעים, ואף עדות של אחד מגדולי הדור על דבר שאמר גדול דור אחר, אינה עדות ואין סומכים עליהם להלכה (וכנראה בשו"ת ספקי תשובות שמביא עדות אחד גדולי הדור שהחזו"א אמר לו שמה שאמר שחשמל זה בונה, לא במקום איסור אש אלא בתוספת לאיסור זה. ולא הביט אוון ביעקב ולא חשש להביא מחמת זה את כל החולקים עליו וסוברים שזה בונה לבד (ואף במקום אחר משמע שיש דעה שלפי החזו"א זה אינו בונה כלל אלא עובדין דחול גרידא והעמיס עליהם דינים דבונה), שאין גדול דור רשאי להעיד מה אמר גדול דור אחר, אלא היא שיטת אותו יחיד בדעת האחד שהעיד עליו ואין לקבלו להלכה אלא כדעת יחיד בלבד, ואין לקבל מגדולי הדורות אלא מה שנכתב במכתביהם וספריהם שכתבו הם ולא תלמידיהם, אלא אם נכתב בידיהם, הם ע"י מלאך, הם ע"י שרף, הם ע"י שליח, ולא אחר).
אוסיף מהצד דבר מה, שלא יטעו אנשים לחשוב שרפורמים, קונסרבטיבים, משיחיים ושאר כתות זרות שבאו וקראו לעצמם 'יהדות', שכן הוא כדבריהם, ודבר זה הוא רק תוספת מהצד משום שאיני רואה בהם שינוי ביהדות שאינם יהדות כלל, אלא שינוי בתפיסת החברה על היהדות, אך כל אשר הבאתי פה הם שינויים חברתיים בחברה היהודית הדתייה, ולא בדת עצמה, לכן הבאתי אף עניין זה.
^
שם ההבדל הוא (על פי כללי חקירת הפסוקים, שנכתב כבר לפני 2000 שנה), שצועקת או לא צועקת זה עניין של הסכמה או לא.
ובכלל כל מיתה בתורה צריכה שני עדים והתראה, אז תסביר לי איך אפשר ששני העדים יראו את זה ומתרים בו, והיא לא צועקת וקשה לה.. אז הם לא יעשו כלום?
אתה לא מבין בכללי התנך, שזה הקש ממקום למקום, ועוד, ולכן אל תבלבל את השכל בקריאה "צדוקית" של התורה (בלי תורה שבעל פה).
ולגבי שואלת השאלה
לגבי היהדות שמקובלת היום, הייתי משנה כמה וכמה דברים
שם ההבדל הוא (על פי כללי חקירת הפסוקים, שנכתב כבר לפני 2000 שנה), שצועקת או לא צועקת זה עניין של הסכמה או לא.
ובכלל כל מיתה בתורה צריכה שני עדים והתראה, אז תסביר לי איך אפשר ששני העדים יראו את זה ומתרים בו, והיא לא צועקת וקשה לה.. אז הם לא יעשו כלום?
אתה לא מבין בכללי התנך, שזה הקש ממקום למקום, ועוד, ולכן אל תבלבל את השכל בקריאה "צדוקית" של התורה (בלי תורה שבעל פה).
ולגבי שואלת השאלה
לגבי היהדות שמקובלת היום, הייתי משנה כמה וכמה דברים
^^ כי הגמרא אומרת "אין הקב"ה בא עם בטרוניא עם בריותיו" (עבודה זרה ג א).
יש רשימת מכולת של דברים.
באותו הנושא: