14 תשובות
עושים עליהם מניפולציות בחזרה
סתם
פסיכולוג
סתם
פסיכולוג
מה מניפולטיבי בהם
לא מייחסים חשיבות , לומדים לספוג ולהבין שהבעיה בהם ולא בך .
שואל השאלה:
1. תמיד אני אשמה, לא משנה מה הכל עליי.
2. חוסר כבוד אליי ולרגשות שלי, הם לא מראים אמפתיה כלפיי, לא מקשיבים לי, ולא לוקחים אותי ברצינות.
3. תמיד הופכים הכל עליי, תמיד הופכים הכל כדי שאני ארגיש לא בסדר גם אם זה לא אשמתי וגורמים לי להרגיש שאני חסרת ערך.
4. משתמשים במילים רגישות כדי "לשלוט בי", הם "מעוניינים" לעזור לי או לעשות משהו בשבילי רק אם אני מתנהגת כמו שהם רוצים או שוב גורמים לי להרגיש אשמה.
5. חוסר שקיפות, תקשורת בריצפה ופשוט חוסר אכפתיות.
אני מרגישה שלא משנה מה אני אף פעם לא אהיה מספיק טובה בשבילם לא משנה כמה אני אנסה ואנסה אחר כך הכל אשמתי לא משנה מה מתי ולמה.
1. תמיד אני אשמה, לא משנה מה הכל עליי.
2. חוסר כבוד אליי ולרגשות שלי, הם לא מראים אמפתיה כלפיי, לא מקשיבים לי, ולא לוקחים אותי ברצינות.
3. תמיד הופכים הכל עליי, תמיד הופכים הכל כדי שאני ארגיש לא בסדר גם אם זה לא אשמתי וגורמים לי להרגיש שאני חסרת ערך.
4. משתמשים במילים רגישות כדי "לשלוט בי", הם "מעוניינים" לעזור לי או לעשות משהו בשבילי רק אם אני מתנהגת כמו שהם רוצים או שוב גורמים לי להרגיש אשמה.
5. חוסר שקיפות, תקשורת בריצפה ופשוט חוסר אכפתיות.
אני מרגישה שלא משנה מה אני אף פעם לא אהיה מספיק טובה בשבילם לא משנה כמה אני אנסה ואנסה אחר כך הכל אשמתי לא משנה מה מתי ולמה.
אנונימית
שואל השאלה:
עניתי למי ששאל מה מניפולטיבי בהם.
עניתי למי ששאל מה מניפולטיבי בהם.
אנונימית
חיבוק חם , מאחלת לך ללמוד לחיות איתם ולא להכניס לעצמך שאת אשמה בבעיות שלהם
להתרחק כמה שיותר. לנסות להיות מאוד ישירה כשאת כן מדברת איתם
קודם כל, לדעתי האישית הניטרלית, אל תנסי להגיע לציפיות שהם רוצים שתגיעי אליהם רק כדי "לרצות אותם", חבל שהחיים ירגישו כמו מרוץ, תשקיעי בלימודים כי צריך עתיד טוב יותר, לא בשביל חיבוק מאמא...
שלא תביני לא נכון, מאוד חשוב לרצות את ההורים, אחרי הכל מי בישל האכיל ודאג כל השנים האלו? פשוט חבל שתתעייפי בנסיון להשיג את החלומות שלהם, תשקיעי במה שאובייקטיבית נחוץ.
בנוגע להפלת האשמה שלהם, דיברת איתם פעם על איך שאת מרגישה? שתמיד האשמה עלייך? ואשאל שאלה טיפה לא יפה אבל את בטוחה שהאשמה לא עליך?
בנוגע לחוסר הכבוד, מניח שיש לכם התנגשויות עם העקרונות שלכם, ניסיתם לדבר על זה פעם? להבין מאיפה השני בא?
אמרת שהתקשורת נמוכה אז על זה הכי חשוב כרגע לעבוד לדעתי, התקשורת היא הצעד הראשון להכל בסיטואציה הזו.
שלא תביני לא נכון, מאוד חשוב לרצות את ההורים, אחרי הכל מי בישל האכיל ודאג כל השנים האלו? פשוט חבל שתתעייפי בנסיון להשיג את החלומות שלהם, תשקיעי במה שאובייקטיבית נחוץ.
בנוגע להפלת האשמה שלהם, דיברת איתם פעם על איך שאת מרגישה? שתמיד האשמה עלייך? ואשאל שאלה טיפה לא יפה אבל את בטוחה שהאשמה לא עליך?
בנוגע לחוסר הכבוד, מניח שיש לכם התנגשויות עם העקרונות שלכם, ניסיתם לדבר על זה פעם? להבין מאיפה השני בא?
אמרת שהתקשורת נמוכה אז על זה הכי חשוב כרגע לעבוד לדעתי, התקשורת היא הצעד הראשון להכל בסיטואציה הזו.
שואל השאלה:
אה זה אשמתי שהם שונאים אותי? זה אשמתי שאני עוברת בבית והם זורקים הערות? זה אשמתי שאני לא מגיבה להם ופשוט הולכת לבכות בחדר? זה אשמתי שאין לי כוח לזה יותר? זה אשמתי שהם צוחקים עליי אם הם רואים אותי בוכה? זה אשמתי שהם צוחקים עליי ברגע שאני מתעצבנת? זה אשמתי שהם אף פעם לא מבינים אותי? טוב אני אשמה תמיד אני אשמה.
אה זה אשמתי שהם שונאים אותי? זה אשמתי שאני עוברת בבית והם זורקים הערות? זה אשמתי שאני לא מגיבה להם ופשוט הולכת לבכות בחדר? זה אשמתי שאין לי כוח לזה יותר? זה אשמתי שהם צוחקים עליי אם הם רואים אותי בוכה? זה אשמתי שהם צוחקים עליי ברגע שאני מתעצבנת? זה אשמתי שהם אף פעם לא מבינים אותי? טוב אני אשמה תמיד אני אשמה.
אנונימית
קודם כל סליחה אם פגעתי, זו לא הייתה הכוונה.
אבל תביני, כששאלתי אם את אשמה לא אמרתי שאת אשמה.
אני מכיר מלא ילדים ששיחקו בשיעורים בטלפון ואז בכו שהם לא מבינים את החומר ושהמורה לא מלמדת טוב כזה אבסורד מוחלט.
סה"כ שאלתי אם את בטוחה שהם מתנהגים איתך בחוסר צדק.
אני מצטער שככה הם מתנהגים אלייך, הורים לא אמורים לצחוק על הילד ולזרוק הערות לא מכבדות, אני מבין אותך לגמרי וכאן את צודקת.
אבל אחזור ואומר-ניסית להסביר להם בכנות שזה כל כך מכביד עלייך? גם אז הם עדיין יצחקו?
אני מניח שכבר דיברת איתם על זה אבל בכל זאת שואל
אבל תביני, כששאלתי אם את אשמה לא אמרתי שאת אשמה.
אני מכיר מלא ילדים ששיחקו בשיעורים בטלפון ואז בכו שהם לא מבינים את החומר ושהמורה לא מלמדת טוב כזה אבסורד מוחלט.
סה"כ שאלתי אם את בטוחה שהם מתנהגים איתך בחוסר צדק.
אני מצטער שככה הם מתנהגים אלייך, הורים לא אמורים לצחוק על הילד ולזרוק הערות לא מכבדות, אני מבין אותך לגמרי וכאן את צודקת.
אבל אחזור ואומר-ניסית להסביר להם בכנות שזה כל כך מכביד עלייך? גם אז הם עדיין יצחקו?
אני מניח שכבר דיברת איתם על זה אבל בכל זאת שואל
לדעתי את צריכה קודם כל לדעת ליצור לעצמך קופסא
שבה מה שאומרים לך לא משפיע פנימה ישר, אלא נבדק ואז ייתכן נכנס ייתכן לא.
שבה מה שאומרים לך לא משפיע פנימה ישר, אלא נבדק ואז ייתכן נכנס ייתכן לא.
תמצאי עבודה ותעבדי כמה שיותר זמן בלי לפגוע בלימודים כמובן. תחסכי כסף בחשבון בנק שרשום על שמך עד שתגיעי לגיל 18. תגידי לצבא שאת חיילת בודדה וניתקת קשר עם ההורים. הם יסדרו לך מה שצריך כדי לחיות ותוכלי לצאת לחיים החופשיים בלי הורים מניפולטיביים
וואוהתיאור ממש מזכיר לי את אמא שלי, אבל אני כבר התייאשתי.
כאילו מאחורי כל זה היא אמא שלי והיא באמת דואגת לי ואוהבת אותי אבל ההתנהגות שלה בלתי נסבלת בדיוק כמו שתיארת ואין לי מושג מה לעשות יותר
כאילו מאחורי כל זה היא אמא שלי והיא באמת דואגת לי ואוהבת אותי אבל ההתנהגות שלה בלתי נסבלת בדיוק כמו שתיארת ואין לי מושג מה לעשות יותר
אנונימית
ברגע שאת מאשימה את ההורים, ומסירה מעצמך אחריות, אז את לא עובדת על שינויים לטובה, ההורים כנראה לא רוצים שאת תרגישי שאת הכי בסדר בעולם ואז לא תנסי להשתנות לטובה, לגבי מה שכתבת בסעיף 4, זה הגיוני שיציבו לך תנאים שאם את לא מתנהגת כמו שצריך ולא שומעת להם אז הם לא יתנו לך מה שאת רוצה, אמפתיה זה נכון, תמיד טוב לתת, אבל זה לא אומר שהם חייבים להסכים לכל מה שאת עושה. ההתמודדות שלך עם ההורים צריכה להתחיל מזה שאת עושה את מה שהם מבקשים ממך ומכבדת אותם.