4 תשובות
ריל ברמות ואני עוד 14
אנונימית
אני לא רוצה להפחיד אותך, אבל אפשר להיות באותו המצב גם בגיל 26, אומר מניסיון. בבית ספר זה אולי קצת יותר קל כי אתם כולכם תקועים ביחד. בגילאים מאוחרים יותר זה קצת יותר פרוצדורה כי בעבודה את כאילו כן יכולה לעשות חברים אבל הם גם קולגות וזה גורם ליחסים להיות קצת שונים, הם גם לא בהכרח גרים קרוב, הם גם אולי עם ילדים ואין להם זמן לצאת.
זה תלוי בך קצת לשנות את הדברים האלו, הגיל לא יפתור את זה בצורה קסומה, תרשמי לחוגים, לכי ללמוד אומנות לחימה או משהו, לכי לעבוד, לכי לתנועת נוער, לכי להתנדב יש לכם בגרות חברתית נראה לי, תיגשי אולי לבנות שקטות כמוך בכיתה.
זה תלוי בך קצת לשנות את הדברים האלו, הגיל לא יפתור את זה בצורה קסומה, תרשמי לחוגים, לכי ללמוד אומנות לחימה או משהו, לכי לעבוד, לכי לתנועת נוער, לכי להתנדב יש לכם בגרות חברתית נראה לי, תיגשי אולי לבנות שקטות כמוך בכיתה.
אנונימי
שואל השאלה:
זה לא קשור רק לזה כשאני אהיה גדולה לא מפריע לי שלא יהיו לי חברות באמת כל עוד יש לי בעל וילדים וכלב שבעזרת השם יהיו לי לא אכפת לי אני לא צריכה יותר מזה אני רק אומרת שאני מרגישה תקועה בגיל הזה ושיקח עוד המון זמן עד שאני אעזוב את הבית ואהיה עצמאית
זה לא קשור רק לזה כשאני אהיה גדולה לא מפריע לי שלא יהיו לי חברות באמת כל עוד יש לי בעל וילדים וכלב שבעזרת השם יהיו לי לא אכפת לי אני לא צריכה יותר מזה אני רק אומרת שאני מרגישה תקועה בגיל הזה ושיקח עוד המון זמן עד שאני אעזוב את הבית ואהיה עצמאית
אנונימית
אוקיי פשוט תנסי גם לחיות בהווה ולא רק לפנטז על העתיד.
אנונימי
באותו הנושא: