אני בדיכאון כבר שנים ודי התנתקתי מאנשים ונשארתי לבד לגמרי ,איך מתמודדים עם בדידות ?

להתחיל לצאת להכיר לים עם משפחה בני דודים אחים וגם לבד זה בסדר פשוט לזייף ביטחון ולהיות פתוחה וחייכנית את צעירה ואת עוד תכירי אנשים בחייך אני גם הייתי ככה אבל עשיתי עבודה עם עצמי וברוך השם אני מוקפת חברים ואני עם ביטחון

זה לא בריא , צריך להיות רמה מסוימת של תקשורת וגם אם איננו רוצים יותר מידי אנשים בחיינו אי אפשר להתנתק ממש , אני מזדהה עם מה שרשמת אני מסתכל על זה בתור משימה , לשפר תקשורת עם אנשים , אם תרצי לדבר על זה את מוזמנת לשלוח לי הודעה

לא מתמודדים, מנסים להתחבר מחדש לאנשים שאת זוכרת בצורה טובה, מנסים ליצור קשרים בעבודה, או לפחות לא פוסלים אותם, יוצרים מעגלי השתייכות חדשים כמו חוגים או לימודים או משהו.

אני לא בטוח שאפשר להתרגל לבדידות ואני לא חושב שכדאי.
זה לא משהו שחייב להתמודד איתו. אפשר לנסות להתחבר לאנשים מחדש.
בכללי תנסי ללכת לטפל במה שגורם לך לדכאון, תלכי לפסיכולוג, את עובדת, יש לך כסף. את מודעת לכך שיש לך בעיה, תתקני אותה.

פסיכולוג

בהצלחה. גאה בך על העבודה הקשה ואני בטוח שאם תקחי לעצמך בסופש הזה קצת זמן לחשוב. תמצאי את הכיוון החדש

פסיכולוג זאת אופציה כן ^ אבל מה שהיא באמת צריכה זה פעולות , להיחשף לאנשים כמובן בהדרגתיות אבל התמודדות עם פחד כלשהו ישר לתוך הפנים הוא דרך לשפר את מה שעוצר אןתנו ולהתקדם בחיים

בגילך ,מזדהה איתך.... גם אני שנים בלי חברים וחיי חברה .
כל תקופת התיכון לא היו לי חברים וחיי חברה בכלל . מהבית ספר לבית ,זאת היית השגרה שלי. לא הייתי יוצא לטיולים, לא לבלות אחר הצהריים/חופש גדול /סופשים/ יום העצמאות/ימי הולדת , שום דבר.
ובצבא לא הצלחתי להכיר אנשים שהם יהיו חברים מעבר לצבא , לא היינו נפגשים מעבר לזמן שלנו בבסיס . ואחרי השחרור גם הקשר איתם נותק, וכל אחד הלך לדרכו. ועכשיו אני לבד.....

אני מאובחן עם חרדה חברתית עוד מגיל 15 וקשה לי ממש להיפתח לאנשים שהם לא הסגנון שלי ,אז יותר קשה לי להכיר ככה. עד גיל 14-15 הייתי ילד נורא מקובל , ביסודי במיוחד . כל היום הייתי מוקף בחברים ומסתובב איתם.... אבל גיל הנעורים דפק אותי חזק ונכנסתי לדיכאון ולחרדה חברתית(שגרמה לי להתנתק מכולם).ולאחר מכן התבודדות שנכנסתי אליה, גרמה לי לשכוח איך מייצרים קשרים חברתיים ומתקשרים עם בני אדם, זה דפק אותי בצבא ,וזה רודף ודופק אותי עד היום.

שתדעי שאת לא לבד.