אנשים שהיו ביישנים וחסרי ביטחון בטירוף כנסו

הלכתי לטיפול בcbt הציל לי את הקרביים

אני אומר לעצמי שאני הבוס ולא אף אחד אחר.

לא יצאתי מזה זו עדיין מי שאני
אבל לאט לאט את צוברת יותר ביטחון ברגע שאת מאתגרת את עצמך

אדישות חוסר אכפתיות דיכאון קל

עוד לא לגמרי יצאתי מזה אבל אני בדרך.
אני פשוט מלמדת את עצמי לאהוב את עצמי ברמות הכי גבוהות שיש. אני מתאמנת, שומרת על הבריאות שלי, מאמנת את הנפש שלי בדברים שעושים לי טוב...

אני חושבת שזה עניין של זמן וטיפול עם עצמך,ברגע שאת יוצאת מאזור הנוחות שלך את נחשפת לדברים כביכןל מפחידים שגורמים לראייה שלך לגבי דברים מסוימים להשתנות מה שגורם לך פחות לפחד

הפסקתי להסתובב עם אנשים שאין לי סיבה להסתובב איתם ומחקתי הרבה אנשים
השקעתי בעצמי בכל הקטגוריות
חיים פעם אחת וזה עולם עם מיליארדי אנשים
זה די עזר

ישבתי עם עצמי והבנתי שלאף אחד אשכרה לא אכפת מה תעשי וכולם שוכחים תוך רגע מה קרה לפני חמש דקות. חיים פעם אחת, תנצלי את הזמן בלעשות דברים שאת אוהבת ולא לחשוב כל הזמן מה הם חושבים עליי.

תאמת שאני יוצאת מזה כי אני לוקחת כדור נוגדי דיכאון ומסתבר שזה גם גורם לי להיות עם ביטחון
אבל בכללי הבנתי שהביישנות סתם הורסת לי לחוות דברים.
נגיד אני בכיתה ט ולא קניתי אף פעם בקפיטריה בגלל הביישנות.
רק השנה הצלחתי לצאת לבד מהשער של הבית ספר (באמצע לימודים, כמובן עם אישור)
ועוד דברים

אבל כדי לעשות אותם אל תכריחי את עצמך, תגיעי למצב שאת רוצה לעשות כדי לנסות, לא כדי להקשות על עצמך.

שמעי, להתחיל לדבר עם אנשים קטנים ולעשות את זה בהדרגה עוזר, גם לנסות להתמקד בדברים שאת טובה בהם זה מגביר ביטחון

אני גיליתי שכשאני יודע מה אני רוצה אז אין לי בעיה לפנות לאנשים.
ואני מתמיד בדרך שלי של לא להמציא סיבות בשביל לדבר עם אחרים.

והיום אני מבין שזאת הייתה בסך הכל קינאה למה שיש לאחרים ולי אין בגלל שאני שונה.
וגם אם זה יהיה לי אני לא אהינה מזה.

אנונימית יקרה,

זה נורא מוזר אבל העצה הטוובה ביותר היא לא להישאר עם זה לבד.. אפילו שזה יכול להיות חמים ונוח.

מצאת סביבה אחת שבה יש אנשים שמקשיבים לך. כאן בסטיפס. האם נין להרחיב את העניין ולמצא גם סביבות אחרות?

תחשבי מה יכול לעניין אותך? זה יכול להיות ספורט כלשהו? טיולים? עבודות אמנות מאיזה סוג? סתם אמנות? יש בעולם כל כך הרבה דברים יפים והם מעניינים הרבה אנשים שאפשר סביב זה למצוא איתם מכנה משותף, לעשות חוג ביחד? לשוחח? ופתאום לראות שאת משתתפת במשהו סביב נושא משותף שיכול לעזור?

תספרי גם להורים שלך, גם מה שכתבתי כאן, אולי הם יכולים לעזור? סביב נושא מסוים ניתן ליצור מציאות,

שיהיה רק טוב?