כתבתי משהו על גבר אשמח שתקראו ותגידו מה חשבתם

נועם
אהבתי אותו,אהבתי אותו יותר מהרבה דברים.כל הודעה שלו הייתי בעננים.אולי אני אהבתי אותו אבל זה בחיים לא היה הדדי,מכירים כמעט שנה אבל אני זאת שנלחמתי אני זאת שניסיתי.ידעתי שברגע שאני יוותר זה נגמר כי הוא כבר וויתר,כלומר לא ויתר כי הוא מעולם לא ניסה אבל תמיד אמר שניסה.איך מי שמנסה לא כותב אף פעם ראשון?איך מי שמנסה כל הודעה מסנן 4-8 שעות?איך מי שמנסה עונה יבש כאילו הוא חייב לדבר איתי בכוח?בדיוק,הוא בחיים לא ניסה הייתי עיוורת מאהבה אבל הוא בחיים לא ניסה אבל זה לא משנה אם הוא ניסה או לא כי אחרי הכל אני הדפוקה פה.תמיד הייתי מנסה ליצור אינטרקציה אבל לא קלטתי,לא קלטתי כמה דפוקה אני.אבל מה יש בו?מה יש בו שגרם לי להפסיק לדבר עם אחרים?מה יש בו שגורם להודעה אחת ממנו לשנות לי את כל המצב רוח לטןבה ולרעה?אחרי הכל זה גבר שלא פגשתי בחיים אבל אני מרגישה איתו הכי בנוח שיש כאילו אני אשכרה התאהבתי במילים של מישהו,מילים כמו חול מילים שהרבה אנשים אמרו לי אבל דווקא עליו נתפסתי.יש משפט משיר בעברית שאומר "לא לפחד להתאהב,שישבר הלב"אויש אם מישהו היה יודע כמה פחדתי,כמה פחדתי לנסות כמה פחדתי לתת לזה הזדמנות,כנראה זאת היתה תחושת בטן כי אם לא לא הייתי כותבת את זה עכשיו. יש עוד שיר בעברית שאומר "מישהו פעם אהב אותי ככה כמו שהיום,כבר בקושי רואים" אז לא במקרה הזה זה לא נכון,הוא לא אהב אותי אני כן אהבתי אותו אהבתי אותו יותר מאת עצמי.זה קיצוני לאמר את זה אבל זה נכון.זה לגמרי טעות שלי לא שמתי לב לכמות הדגלים האדומים,איך שהייתי בוכה כי חשבתי מה שלא בסדר איתי כל ערב שהיית מסנן ונעלם,התירוצים כל פעם מחדש "הייתי עסוק" "חשבתי עניתי לך" "לא ראיתי מצטער" מצטער?בן אדם שמצטער לא חוזר על אותו דבר במשך שנה כל פעם מחדש.יש עוד שיר באנגלית ויש בו משפט "its always 1 step forward, and 3 steps back.do you love me hate me boy I dont understand ואני חושבת שזה מדויק,מצד אחד אומר שאתה מבטיח לנסות,היית אומר מבטיח כי לא היית אחד שנשבע,אמרת שאתה לא בן אדם שנשבע הבטחת לנסות הבטחת שאתה תעשה כל מה שתוכל ובאמת קיימת את זה,קיימת ליומיים ואז שוב אותה סיטואציה אז כן אוליי אני הבעיה אבל אני יודעת שניסיתי לעשות הכל כדי שזה יעבוד.
אני מצטערת נועם