יש לי חרדה חברתית ולא יצאתי מהבית לבד ולא עליתי לבד על אוטובוסים כמה חודשים ו

את לא חייבת לעשות עם היד
את יכולה פשוט לעמוד שהאוטובוס מתקרב ולהתקדם קצת והנהג יעצור לך

יש כפתור באוטובוס ולוחצים עליו, ככה נמנעים מלדבר עם הנהג.

יקירתי,

אולי זה לא נראה לך מיידית אך יש בפרסום שלך חלקים פסימיים אך גם חלקים אופטימיים. אולי תרשי לי להמליץ קודם כל על כיוון בחיים. במקרים כאלו להתרכז בצדדים האופטימיים ובצורה כזו להגדיל את המשקל שלהם מול הנטיות הפסימיות שיכולות להיות לכל אחד מאיתנו.

יש לך, לדבריך, חרדה חברתית. למרות זאת את עושה מעשה חברתי. יצרת קשר עם חברה, קבעת איתה פגישה וגם בידיעה שהנסיעה אליה משמעה התגברות על קושי. יפה - יש לך קושי אבל את מוצאת בעצמך את המשאבים להתמודד.

תמשיכי כך, עם כל הקושי את הדרך הנכונה.

ולעצם השאלה - צאי וסעי באוטובוס בלי לחשוב על הקושי. זה יעצור לך גם אם לא תעשי כלום. תפגשי את החברה שלך, תהנו מהפגישה. תסתכלי על חצי הכוס המלאה ותני לך למלא אותך כוח...

בהצלחה !!

היי לך,

קוראת את המילים שלך ושומעת כמה המצב מטריד אותך. לשים את עצמנו מחוץ לאזור הנוחות יכול לעורר תחושת חוסר אונים נורא עמוקה... יכולה רק לדמיין כמה זה וודאי מכביד עלייך.

לעיתים לשתף אדם אחר במה שיושב על ליבנו מאפשר להרגיש קצת פחות לבד בתוך החוויה. אולי לדבר מחר עם החברה שלך בזמן שאת נמצאת בתחנה יוריד קצת את מפלס הלחץ...

אך מבינה כמה מורכב זה עשוי להיות, לכן תדעי שאנחנו בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) נמצאים כאן בשבילך. מזמינה אותך לפנות לצ'אט האנונימי באתרנו או לוואטסאפ שלנו שפתוחים 24/7. אחד/ת מהמתנדבים/ות שלנו ישמחו להיות אוזן קשבת עבורך ולהעניק לך מרחב אישי ותומך בעת הצורך.

מספר וואטסאפ: 055-9571399

שלך,
מתנדבת סה"ר