14 תשובות
יש סרטונים נדירים ביוטיוב
באמת שהחומר הזה לא כזה קשה
(את מדברת על כל העישון/מעסיקים.. נכון?)
באמת שהחומר הזה לא כזה קשה
(את מדברת על כל העישון/מעסיקים.. נכון?)
תושבע? חשבתי זה מקצוע מסרטי בורקס זה קיים עדיין?
שואל השאלה:
אני יודעת ניסיתי לראות אבל זה לא נכנס לי לראש אני חייבת משהו כתוב וכל הסיכומים בגוגל ארוכים יותר מהחיים שליע
אני טיפה קורסת פה
אני יודעת ניסיתי לראות אבל זה לא נכנס לי לראש אני חייבת משהו כתוב וכל הסיכומים בגוגל ארוכים יותר מהחיים שליע
אני טיפה קורסת פה
אנונימית
שואל השאלה:
תורה שבעל פה בחסות משרד החינוך❤
סובלים בשקט^^
תורה שבעל פה בחסות משרד החינוך❤
סובלים בשקט^^
אנונימית
וואי מבין אותך, את פשוט צריכה לדעת את העקרונות החשובים בכל דבר.
נסי לעבור על שאלות בגרות של ספרות השו"ת, זה יעזור לך להבין את העקרונות והפסוקים החשובים שעליהם הפוסקים מתבססים.
נסי לעבור על שאלות בגרות של ספרות השו"ת, זה יעזור לך להבין את העקרונות והפסוקים החשובים שעליהם הפוסקים מתבססים.
שואל השאלה:
אממאמצרצר
לבכות
טובוש תודהה
אממאמצרצר
לבכות
טובוש תודהה
אנונימית
בהצלחה לנו מחר
וואי גם לי יש את הבגרות הזו מחר באמת אני על סף חניקה
אבל יש לי סיכום על מצוות בודדות מקווה שיעזור
שלא לשבור עצם מן הפסח-
שורש המצווה- טעם המצווה: המטרה הכללית היא לזכור את נסי יציאת מצרים, זוהי המטרה הכללית, בעצם צריך לזכור את נסי יציאת מצרים. לגבי מצווה זו בפרט- שבירת עצמות ואכילתם בצורה זו מבטאת רעבתנות ודומה למעשה עניים וכלבים ולא למעשה בני מלכים ואני מעלה. חג הפסח הוא זמן שבו הפכנו לעם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, ואנחנו רוצים לבטא בו את העובדה שזכינו למעלה גדולה. באמצעות ההנהגות המתאימות וההימנעות ממעשים שמבטאים את ההפך נצליח להחדיר בנפשנו את התחושה הזו ואת הזיכרון הזה.
שאלה- מדוע בעצם יש מצוות רבות שמזכירות את אותו הנס? מדוע מעשה אחד לא מספיק?
תשובה- "האדם נפעל כפי פעולותיו" מעשיו של האדם משפיעים באופן משמעותי על מחשבותיו ועל נפשו:
- אדם שעוסק בדברים חיוביים- אפילו אם הוא רשע ואפילו אם מלכתחילה כוונתו איננו טהורה מעשיו יגרמו לו להפוך לטוב ולהחליש את יצר הרע.
- ואילו אדם שעוסק במעשים לא חיוביים - אפילו והוא צדיק ועושה זאת בעל כרחו (למשל, אם המלך הכריח אותו לעסוק באמנות רעה) עלול להפוך עם הזמן לרשע.
כי אחרי הפעולות- נמשכים הלבבות!!!
ספר החינוך מביא שני מאמרי חזל שמבטאים את הרעיון הזה- שמעשיו של האדם הם המעצבים את פנימיותו ואת מצבו הרוחני.
"רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות"- מה הזכות והתועלת בכך שיש הרבה מצוות? העיסוק המרובה שלנו במצוות ובפעולות טובות גורם לנו להיות טובים וראויים לחיי העולם הבא.
"כל מי שיש לו מזוזה בפתחו וציצית בבגדו ותפילין בראשו- מובטח לו שלא יחטא"- מה מיוחד במצוות אלו, ומדוע הן שומרות מן החטא באופן מיוחד? מצוות אלה הן תמידיות כלומר קבועות בכל זמן ולכן הן מסייעות לאדם לשמור עצמו ולהימנע מלחטוא.
לאור עיקרון זה עולה ההדרכה המעשית שיש להקפיד במיוחד על הימצאות בחברה טובה ועל עיסוק במלאכה ועיסוקים טובים.
חשוב מאוד לא להתפתות לטענות רעות של היצר, הן אינן נכונות.
כעת מובנת החשיבות של ריבוי המצוות בנושא זכירת יציאת מצרים: באמצעות ריבוי המצוות והעיסוק בנושא, יחלחל הדבר וישפיע על נפשנו להאמין ולזכור את נסי ה' ביציאת מצרים- שהם בסיס חשוב לאמונתנו.
מצוות קידוש השבת בדברים-
הגדרת המצווה- לדבר על קדושת השבת, מעלתה וייחודה מכל הימים.
הזמנים המיועדים לכך:
א. בכניסת השבת (קידוש)
ב. ביציאת השבת (הבדלה)
הפסוק מלמד על מצווה זו-
"זכור את יום השבת לקדשו".
חכמים קבעו שהזכרה זו צריכה להיאמר יחד עם ברכה על היין: תנאי היין-
כמות- לפחות רביעית. (86 סמק)
סוג היין- חי ללא מים או מזוג מעורב במים.
שורש המצווה- טעם המצווה: הקידוש גורם לנו לזכור את גדולת השבת ולחזק את האמונה בבריאת העולם שקשורה בקדושך יום השבת.
מעשיו של האדם משפיעים על פנימיותו ומחשבותיו. על פי עיקרון זה יש לקדש דווקא על יין כיוון שהיין סועד ומשמח ולכן יש לו השפעה רבה על האדם. ומי שהפת חביבה עליו מהיין, יקדש על הפת כיוון שהת תשפיע עליו יותר בגלל חביבותה.
יש לשטוף את הכוס לפני הקידוש.
אין לאכול דבר לפני הקידוש.
יש לקדש במקום הסעודה.
זו מצוות עשה שהזמן גרמא, בדרך כלל נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן אך במצוות זו יש חריגה מן הכלל וגם נשים חייבות במצוות קידוש והבדלה.
מי שקידש רק בדיבור בלי יין או פת, יצא בדיעבד חובה מן התורה אך לא קיים את מצוות חכמים. מי שלא קידש כלל- ביטל מצוות עשה מן התורה.
כיבוד הורים-
הגדרת המצווה- בלשון התורה: "כבד את אביך ואת אמך", ולפי הגדרת חזל- לדאוג למאכלם, מלבושם ולסייע להם בניידות.
הטעם למצווה זו- 1. הכרת טובה להורים, א. על כך שהביאו אותנו לעולם. ב. על כך שהם טרחו ועמלו בשבילנו כשהיינו קטנים.
2. מתוך חינוך למידה זו כלפי ההורים- נבוא להכרת טובה גם כלפי הקב"ה ונתחזק בעבודתו. מהן הטובות שעשה עמנו ה'?
- ברא אותנו ואת האנושות בכלל
- דאג לצרכינו כל חיינו
- נתן לנו בריאות וגוף שלם
- נתן לנו שכל ובינה
האם הילדים חייבים לממן בעצמם את כבוד הוריהם וצרכיהם או שיכולים לעשות זאת על חשבון ההורים?
כעיקרון יש לממן את הוצאות ההורים על חשבונם של ההורים, אך אם אין להורים אפשרות- ילדיהם חייבים לעשות זאת מכספם אפילו אם יצטרכו לבקש צדקה לשם כך.
מדוע עונשו של העובר על מצווה זו גדול מאוד? כי כפיות טובה כלפי ההורים מבטאת כפיות טובה גם כלפי הקב"ה ואי הכרת טוב לכל מי שהביא אותנו לעולם. מי שמסרב למלא את חובותיו כלפי הוריו, בית הדין רשאי לכפות עליו זאת (כמו כל אדם שמסרב לקיים מצוות עשה המוטל עליו)
מצוות הלוואה לעני-
הגדרת המצווה- להלוות לעני.
כמה יש להלוות? "כהשגת יד"- ככל שיכול לתת.
ו"כפי מה שצריך לו" כמה שהעני צריך.
מצוות הלוואה עדיפה ממצוות הצדקה, מדוע? מבחינת הקושי הנפשי- מי שנוטל צדקה כבר השלים עם מצבו וכבר עבר את מחסום הבושה, והיא פחות קשה לו. ולעומתו מי שזקוק להלוואה נמצא בשלב שעדיין לא הגיע לכדי בקשת צדקה ועוד לא נודע מצבו הקשה, ולכן צערו והקושי הנפשי שלו גדול יותר. נוסף על כך, ייתכן שבאמצעות ההלוואה ניתן יהיה לסייע לאדם להימנע מלהגיע למצב של בקשת צדקה על ידי שיהיה לו עוד מעט זמן וכסף שבהם יוכל לפרנס את עצמו, ובהמשך יצליח גם להחזיר את חובו. הפסוק שממנו נלמדת המצווה- "אם כסף תלווה את עמי" ואמנם בדרך כלל המילה "אם" מבטאת רשות ולא חובה, אך כאן למדו חזל כי מדובר בחובה. ההוכחה לכך היא פסוק אחר שמלמד על מצווה זו- "והעבט תעביטנו" (מה הפירוש?" אשמח שתוסיף)
שורש המצווה- טעמה והתועלת ממנה- ברור לנו שאם ה' היה רוצה הוא היה נותן לעניים די מחסורם בעצמו, אך ה' בחר שאנחנו נהיה האמצעי והשליחים לכך, מדוע?
מצדנו- כדי שנקנה את מידת החסד והרחמים ומתוך כך נהיה ראויים לקבל את טוב ה'.
המושפע לטובים ובזה יתמלא רצון ה שרצה להיטיב לעולם.
מצד העני- ההזדקקות לחסדי הבריות היא עונש לעני על חטאיו. העונש בכך הוא בשני היבטים- 1. בושה- בכך שנזקק לבני אדם כמותו. 2. חיי מחסור ומזון מצומצם.
בתלמוד מסופר על מין כופר אחד ששאל את אחד מחכמינו רבי עקיבא אם ה' אוהב את העניים, מדוע אינו מפרנס אותם בעצמו? תשובתו של החכם היה שהרעיון שלה היה שהמטרה היא לשכות אותנו במצווה ובשכרה.
אבל יש לי סיכום על מצוות בודדות מקווה שיעזור
שלא לשבור עצם מן הפסח-
שורש המצווה- טעם המצווה: המטרה הכללית היא לזכור את נסי יציאת מצרים, זוהי המטרה הכללית, בעצם צריך לזכור את נסי יציאת מצרים. לגבי מצווה זו בפרט- שבירת עצמות ואכילתם בצורה זו מבטאת רעבתנות ודומה למעשה עניים וכלבים ולא למעשה בני מלכים ואני מעלה. חג הפסח הוא זמן שבו הפכנו לעם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, ואנחנו רוצים לבטא בו את העובדה שזכינו למעלה גדולה. באמצעות ההנהגות המתאימות וההימנעות ממעשים שמבטאים את ההפך נצליח להחדיר בנפשנו את התחושה הזו ואת הזיכרון הזה.
שאלה- מדוע בעצם יש מצוות רבות שמזכירות את אותו הנס? מדוע מעשה אחד לא מספיק?
תשובה- "האדם נפעל כפי פעולותיו" מעשיו של האדם משפיעים באופן משמעותי על מחשבותיו ועל נפשו:
- אדם שעוסק בדברים חיוביים- אפילו אם הוא רשע ואפילו אם מלכתחילה כוונתו איננו טהורה מעשיו יגרמו לו להפוך לטוב ולהחליש את יצר הרע.
- ואילו אדם שעוסק במעשים לא חיוביים - אפילו והוא צדיק ועושה זאת בעל כרחו (למשל, אם המלך הכריח אותו לעסוק באמנות רעה) עלול להפוך עם הזמן לרשע.
כי אחרי הפעולות- נמשכים הלבבות!!!
ספר החינוך מביא שני מאמרי חזל שמבטאים את הרעיון הזה- שמעשיו של האדם הם המעצבים את פנימיותו ואת מצבו הרוחני.
"רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות"- מה הזכות והתועלת בכך שיש הרבה מצוות? העיסוק המרובה שלנו במצוות ובפעולות טובות גורם לנו להיות טובים וראויים לחיי העולם הבא.
"כל מי שיש לו מזוזה בפתחו וציצית בבגדו ותפילין בראשו- מובטח לו שלא יחטא"- מה מיוחד במצוות אלו, ומדוע הן שומרות מן החטא באופן מיוחד? מצוות אלה הן תמידיות כלומר קבועות בכל זמן ולכן הן מסייעות לאדם לשמור עצמו ולהימנע מלחטוא.
לאור עיקרון זה עולה ההדרכה המעשית שיש להקפיד במיוחד על הימצאות בחברה טובה ועל עיסוק במלאכה ועיסוקים טובים.
חשוב מאוד לא להתפתות לטענות רעות של היצר, הן אינן נכונות.
כעת מובנת החשיבות של ריבוי המצוות בנושא זכירת יציאת מצרים: באמצעות ריבוי המצוות והעיסוק בנושא, יחלחל הדבר וישפיע על נפשנו להאמין ולזכור את נסי ה' ביציאת מצרים- שהם בסיס חשוב לאמונתנו.
מצוות קידוש השבת בדברים-
הגדרת המצווה- לדבר על קדושת השבת, מעלתה וייחודה מכל הימים.
הזמנים המיועדים לכך:
א. בכניסת השבת (קידוש)
ב. ביציאת השבת (הבדלה)
הפסוק מלמד על מצווה זו-
"זכור את יום השבת לקדשו".
חכמים קבעו שהזכרה זו צריכה להיאמר יחד עם ברכה על היין: תנאי היין-
כמות- לפחות רביעית. (86 סמק)
סוג היין- חי ללא מים או מזוג מעורב במים.
שורש המצווה- טעם המצווה: הקידוש גורם לנו לזכור את גדולת השבת ולחזק את האמונה בבריאת העולם שקשורה בקדושך יום השבת.
מעשיו של האדם משפיעים על פנימיותו ומחשבותיו. על פי עיקרון זה יש לקדש דווקא על יין כיוון שהיין סועד ומשמח ולכן יש לו השפעה רבה על האדם. ומי שהפת חביבה עליו מהיין, יקדש על הפת כיוון שהת תשפיע עליו יותר בגלל חביבותה.
יש לשטוף את הכוס לפני הקידוש.
אין לאכול דבר לפני הקידוש.
יש לקדש במקום הסעודה.
זו מצוות עשה שהזמן גרמא, בדרך כלל נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן אך במצוות זו יש חריגה מן הכלל וגם נשים חייבות במצוות קידוש והבדלה.
מי שקידש רק בדיבור בלי יין או פת, יצא בדיעבד חובה מן התורה אך לא קיים את מצוות חכמים. מי שלא קידש כלל- ביטל מצוות עשה מן התורה.
כיבוד הורים-
הגדרת המצווה- בלשון התורה: "כבד את אביך ואת אמך", ולפי הגדרת חזל- לדאוג למאכלם, מלבושם ולסייע להם בניידות.
הטעם למצווה זו- 1. הכרת טובה להורים, א. על כך שהביאו אותנו לעולם. ב. על כך שהם טרחו ועמלו בשבילנו כשהיינו קטנים.
2. מתוך חינוך למידה זו כלפי ההורים- נבוא להכרת טובה גם כלפי הקב"ה ונתחזק בעבודתו. מהן הטובות שעשה עמנו ה'?
- ברא אותנו ואת האנושות בכלל
- דאג לצרכינו כל חיינו
- נתן לנו בריאות וגוף שלם
- נתן לנו שכל ובינה
האם הילדים חייבים לממן בעצמם את כבוד הוריהם וצרכיהם או שיכולים לעשות זאת על חשבון ההורים?
כעיקרון יש לממן את הוצאות ההורים על חשבונם של ההורים, אך אם אין להורים אפשרות- ילדיהם חייבים לעשות זאת מכספם אפילו אם יצטרכו לבקש צדקה לשם כך.
מדוע עונשו של העובר על מצווה זו גדול מאוד? כי כפיות טובה כלפי ההורים מבטאת כפיות טובה גם כלפי הקב"ה ואי הכרת טוב לכל מי שהביא אותנו לעולם. מי שמסרב למלא את חובותיו כלפי הוריו, בית הדין רשאי לכפות עליו זאת (כמו כל אדם שמסרב לקיים מצוות עשה המוטל עליו)
מצוות הלוואה לעני-
הגדרת המצווה- להלוות לעני.
כמה יש להלוות? "כהשגת יד"- ככל שיכול לתת.
ו"כפי מה שצריך לו" כמה שהעני צריך.
מצוות הלוואה עדיפה ממצוות הצדקה, מדוע? מבחינת הקושי הנפשי- מי שנוטל צדקה כבר השלים עם מצבו וכבר עבר את מחסום הבושה, והיא פחות קשה לו. ולעומתו מי שזקוק להלוואה נמצא בשלב שעדיין לא הגיע לכדי בקשת צדקה ועוד לא נודע מצבו הקשה, ולכן צערו והקושי הנפשי שלו גדול יותר. נוסף על כך, ייתכן שבאמצעות ההלוואה ניתן יהיה לסייע לאדם להימנע מלהגיע למצב של בקשת צדקה על ידי שיהיה לו עוד מעט זמן וכסף שבהם יוכל לפרנס את עצמו, ובהמשך יצליח גם להחזיר את חובו. הפסוק שממנו נלמדת המצווה- "אם כסף תלווה את עמי" ואמנם בדרך כלל המילה "אם" מבטאת רשות ולא חובה, אך כאן למדו חזל כי מדובר בחובה. ההוכחה לכך היא פסוק אחר שמלמד על מצווה זו- "והעבט תעביטנו" (מה הפירוש?" אשמח שתוסיף)
שורש המצווה- טעמה והתועלת ממנה- ברור לנו שאם ה' היה רוצה הוא היה נותן לעניים די מחסורם בעצמו, אך ה' בחר שאנחנו נהיה האמצעי והשליחים לכך, מדוע?
מצדנו- כדי שנקנה את מידת החסד והרחמים ומתוך כך נהיה ראויים לקבל את טוב ה'.
המושפע לטובים ובזה יתמלא רצון ה שרצה להיטיב לעולם.
מצד העני- ההזדקקות לחסדי הבריות היא עונש לעני על חטאיו. העונש בכך הוא בשני היבטים- 1. בושה- בכך שנזקק לבני אדם כמותו. 2. חיי מחסור ומזון מצומצם.
בתלמוד מסופר על מין כופר אחד ששאל את אחד מחכמינו רבי עקיבא אם ה' אוהב את העניים, מדוע אינו מפרנס אותם בעצמו? תשובתו של החכם היה שהרעיון שלה היה שהמטרה היא לשכות אותנו במצווה ובשכרה.
אנונימית
שואל השאלה:
תודה אהובה שלייי
האמת שסיכמתי את כל המצוות, היה חסר לי הזה של העישון, מנהגי עדות סיכון עצמי וכל זה אבל הסתדרתיי❤❤❤
תודה אהובה שלייי
האמת שסיכמתי את כל המצוות, היה חסר לי הזה של העישון, מנהגי עדות סיכון עצמי וכל זה אבל הסתדרתיי❤❤❤
אנונימית
באהבהה יפה שלי שמחה שהסתדרת ❤❤
אנונימית
^^אם מצאת סיכומים טובים לזה אשמח שתשתפי יעזור לי מחר לפני הבגרות
יואו בהצלחה
שואל השאלה:
אמשיך ללמוד מחר בבוקר אבל בעיקר למדתי משאלות ותשובות מבגרויות קודמות כעצתךך^^
אמשיך ללמוד מחר בבוקר אבל בעיקר למדתי משאלות ותשובות מבגרויות קודמות כעצתךך^^
אנונימית
נדירה, בהצלחה לנו 3>
באותו הנושא: