9 תשובות
אם אתה רוצה את יכול לפרוק לי
דבר איתי אם אתה רוצה , מוזמן לפרוק
שואל השאלה:
אני פשוט כלכך לבד מאז שסיימתי בית ספר והקשר שלי עם ההורים לא טוב ואין לי סיבה לצאת מהמיטה אני קם כל יום ב 4 והולך לישון ב 5 וכל היום רק במסכים
אנונימי
שואל השאלה:
אף פעם לא ממש היו לי חברים אבל לפחות ידעתי שאני מגיע לבית ספר ורואה אנשים גם אם זה חברים רק לבית ספר ועכשיו זה מרגיש שלאך אחד לא אכפת ממני
אנונימי
שואל השאלה:
כאילו לרמה שאם אני איעלם עכשיו כנראה שחוץ מההורים שלי יקח חודשים עד שמישהו ישים לב
אנונימי
שואל השאלה:
ועל כל החרא הזה תוסיפו גם התמכרות לפ..נו
אנונימי
שואל השאלה:
ועכשיו אני כמו אפס רושם את זה באינטרנט ומתמסכן כאילו שלמישהו אכפת
אנונימי
גבר אני מבין את המצב שלך הכל טוב.
משחק במחשב?
תתחיל לנסות לראות שרתי דיסקורד דברים כאלה תתחיל להכיר חברים מהאינטרנט ולהבין.
ההתמכרות למה שאמרת קוראת אצל כולם בשלב מסוים ומקווה שתעבור לך גם.
שאתה בלילה תתחיל לראות סדרות
בדרך כלל בלילה המחשבות של זה עולות לך
עבודה? ככה מכירים אנשים בקלות כמו בית ספר אותה מסגרת תכיר "חברים לעבודה"
תחפש עבודה במקום גדול כזה שבאים אנשים מסעדה בריכות שיהיה לך חברים לעבוד איתם.
תלך למכון כושר אולי תנסה לרוץ בערבים תחפש תחביב בסוף אחד מכל הדברים שרשמתי אתה תאהב אחי
תקח את עצמך בידיים עוד לא מאוחר
יקר,

כואב לשמוע על תחושת הלבד שעולה מהפוסט.

לא מגיע לך להרגיש את זה. מעודד לשמוע שהפסיכולוג בכל זאת היה נקודת אור עבורך, ואפשר לקוות שכשהחופשה תסתיים המצב ישתפר.
יצירת חברים עלולה להיות אתגר לאנשים רבים (אפילו כאלה שלא רואים זאת עליהם). מאחל לך שתצליח לנצל הזדמנויות ולהתחבר לחברים שבאמת יהיה אכפת לכם אחד מהשני.

שיתוף אדם קרוב עשוי לעזור.
אני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. ייתכן שמתנדבנו יוכלו גם הם לסייע. אני מזמין אותך לפנות למתנדבנו בוואטסאפ במספר 0559571399 או בצ'אט בלינק המצורף.

מתנדב סה"ר