7 תשובות
זה באמת הגיוני שזה קשה
זה לא מובן מאליו בכלל המציאות הזו
כל אחד בזמן שלו
זה לא מובן מאליו בכלל המציאות הזו
כל אחד בזמן שלו
זה לא מגעיל
זה שאת מנסה לחפש הצדקות קצת מגעיל
אנשים הם כאלה לא צריך להכחיש את הסיבה האמיתית כדי להרגיש טוב יותר
אם זה היה חשוב מספיק היית הולכת
זה שאת מנסה לחפש הצדקות קצת מגעיל
אנשים הם כאלה לא צריך להכחיש את הסיבה האמיתית כדי להרגיש טוב יותר
אם זה היה חשוב מספיק היית הולכת
שואל השאלה:
אוקיי עכשיו אתה מוציא אותי רעה כי ליטרלי אין מי שיסיע אותי?
אתה רוצה שאני אלך יום שלם ברגל עד לשם? כולה שאלתי אם זה מגעיל שלא הייתי שם
אוקיי עכשיו אתה מוציא אותי רעה כי ליטרלי אין מי שיסיע אותי?
אתה רוצה שאני אלך יום שלם ברגל עד לשם? כולה שאלתי אם זה מגעיל שלא הייתי שם
אנונימית
תחבצ
עם חברות משותפות
עם חברות משותפות
לא מגעיל זה מאוד קשה
גם אסור בכל זמן להעלות לקבר
גם אסור בכל זמן להעלות לקבר
זה לא מגעיל.
אם זה בגלל שקשה לך אז זה מובן מעליו, מוות זה לא דבר קל בשום צורה להתמודד איתו.
אם זה בגלל שקשה לך אז זה מובן מעליו, מוות זה לא דבר קל בשום צורה להתמודד איתו.
היי לך,
קורא את הפוסט שלך ושומע את הכאב הגדול הן מתוך האובדן של חברתך והן מתוך המחסום להגיע ולחלוק עימה כבוד בבית העלמין. רואה גם את הקושי שאת עוברת מתוך איזשהו מקום של הלקאה עצמית ותחושה שאת לא חברה טובה מספיק. זה בהחלט מאוד מורכב.
דבר ראשון, אכתוב לך שהקושי שלך לגיטמי בהחלט ויש לו מקום. אובדן של חבר קרוב הוא דבר קשה מנשוא ולעיתים הנפש שלנו עושה מאמצים גדולים על מנת להדחיק אותו. זה יכול להתבטא בין היתר בחוסר חשק או מן מחסום ביכולת שלך להגיע לבקר את חברתך. דבר נוסף, עצם העובדה שאת חושבת על חברתך וזוכרת אותה, שחלקת עימה כבוד אחרון בהלוויה, הם כשלעצמם מעידים על החברות הטובה שלך כלפיה. אנשים מאחלים לחברים כמוך.
אם את מרגישה שהקושי שכתבת עליו לא מאפשר לך לתפקד כמו שצריך או שהיית רוצה לשתף יותר, מזמין אותך לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). אנחנו שם לשיחה אנונימית במרחב נטול שיפוטיות שבו אפשר לדבר על מה שעובר עליך ובקצב שלך.
מצ"ב קישור לצ'אט העמותה ולמספר הווטסאפ שלנו:
055-9571399
שלך, מתנדב סה"ר
קורא את הפוסט שלך ושומע את הכאב הגדול הן מתוך האובדן של חברתך והן מתוך המחסום להגיע ולחלוק עימה כבוד בבית העלמין. רואה גם את הקושי שאת עוברת מתוך איזשהו מקום של הלקאה עצמית ותחושה שאת לא חברה טובה מספיק. זה בהחלט מאוד מורכב.
דבר ראשון, אכתוב לך שהקושי שלך לגיטמי בהחלט ויש לו מקום. אובדן של חבר קרוב הוא דבר קשה מנשוא ולעיתים הנפש שלנו עושה מאמצים גדולים על מנת להדחיק אותו. זה יכול להתבטא בין היתר בחוסר חשק או מן מחסום ביכולת שלך להגיע לבקר את חברתך. דבר נוסף, עצם העובדה שאת חושבת על חברתך וזוכרת אותה, שחלקת עימה כבוד אחרון בהלוויה, הם כשלעצמם מעידים על החברות הטובה שלך כלפיה. אנשים מאחלים לחברים כמוך.
אם את מרגישה שהקושי שכתבת עליו לא מאפשר לך לתפקד כמו שצריך או שהיית רוצה לשתף יותר, מזמין אותך לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). אנחנו שם לשיחה אנונימית במרחב נטול שיפוטיות שבו אפשר לדבר על מה שעובר עליך ובקצב שלך.
מצ"ב קישור לצ'אט העמותה ולמספר הווטסאפ שלנו:
055-9571399
שלך, מתנדב סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: