למה אני עדיין מתגעגעת לאנשים שכבר הפסיקו לשכוח ממני?

את מתגעגעת לחוויות אבל אנשים משתנים

וואי רילל וזה כי הם עשו לך טוב על הלב

שואל השאלה:
לא, אני מתגעגעת אליהם לאנשים עצמם
וזה געגוע שכואב בלב באמת. אפילו אנשים שכבר עברו שנים אני לא מבינה למה אני לא מצליחה להתקדם והם כן.

וחוץ מזה למה נרמלנו את הדבר הזה של "ניתוק קשר" זה הזוי ולא מועיל לאף אחד וגם זה נהיה באופנה רק בעידן הטלפונים

^בזה אני מאוד מזדהה, יש כמה השפעות וגישות של היום שהן מעווטות ולא מבוססות שהם בגלל הטלפונים אבל מה שאני כן יכול להגיד לך זה דבר כזה.

מי שבאמת ירצה להיות בקירבתך באותה רמה שאת רוצה להיות בקרבתם הוא/היא יעשה הכל כדי באמת להישאר איתך בקשר, אם קורה מצב חירום שזה לא מתאפשר ברמה הויזואלית אז זאת סיטואציה מורכבת אבל אני אישית יודע שאם באמת יש קשר חברותי חזק הבן אדם לא יוותר עלייך, יש אנשים שמשתנים כי הם עוד מנסים להכיר את העולם, אבל יש אנשים שגם אם הם משתנים ומתבגרים הם עדיין מרגישים קרבה כלפייך, זה משהו נדיר, אבל ככה אני רואה חברות שהיא מתמשכת ואמיתית

שואל השאלה:
אז כולם וויתרו בזמן שאני החשבתי אותם למשפחה ועדיין כואב לי כל פעם שאני חושבת על אותם אנשים

זה קשה אפשר להבין

אני מכירה את זה אהובה ❤ זה קורה בגלל שאנשים עוברים הלאה ומשתנים, לפעמים בהתחלה כשאת נהנת עם אנשים את לא תמיד יודעת ליאן זה יכול להתדרדר, יש חברים שנשארים בקשר מתמשך לטווח זמן ארוך ויש אנשים שנהנים מהבילוי הזמן אבל בסוף הם מוציאים אנשים שיותר מתאימים להם ואנחנו לא האלו שיכולות לשלוט על זה.
השלב שבו את מבינה שמי שנמצא מולך שעדיין נשאר איתך (למרות כל השינויים שהוא עבר) זה שלב שאת מבינה שכנראה זה הבן אדם שיותר התחבר עלייך והוא אוהב לבלות איתך את הזמן באותה רמה כמו שאת אוהבת לבלות איתו.. תמציאי חברים שירצו את זה איתך, ולא רק את הקטע הזה של הבילוי חברתי

אם וויתרו עלייך זה שלהם. באמת. אני ממש מבינה את ההרגשה הזו ולהגיד לך את האמת, זה בסדר לגמרי שתרגישי ככה. את דווקא אמורה להגיד תודה שזה קרה ככה כי הבן אדם *שלך* בחיים לא יעזוב אותך. את יכולה לחשוב קצת ולהתגעגע אבל תשאירי את זה מאחור ומה שהכי חשוב זה שתעריכי את עצמך ושתאהבי את עצמך. ברגע שתעשי את זה את תמשכי אלייך את האנשים שתמיד יעריצו אותך וישמחו להיות איתך.

כי אהבת אותם

כי נקשרת אליהם מהלב

שואל השאלה:
כל פעם שאני חושבת עליהם פיזית הלב שלי כואב, ממש כאב אמיתי. אני לא מבינה איך אנשים יכולים לשכוח ולהתקדם ככ מהר ואני עדיין תקועה כאן

כי נקשרת והתרגלת אליהם

עצה שלי אל תלחצי על עצמך להמשיך הלאה, תעשי דברים שמרגיעים אותך, תנסי להכיר אנשים חדשים ותאמיני לי שזה בסוף עובר
או שתחזקי קשרים שקיימים קשרים שטוב לך בהם

וואי אני באותו מצב באמת❤
תודה ששאלת את זה, עזרת גם לי❤❤❤
אה, וברור שמצמידה איזו מן שאלה בכלל❤

קורה לטובים ביותר אהובה שלי
הכי גרוע זה כשאת לא יודעת למה ניתקו איתך קשר
אני מבטיחה שבסוף זה נהיה יותר טוב
חושבים עליהם פחות
לפחות אצלי אחרי שלוש שנים עדיין חושבים עליהם
אבל פחות
והכאב עובר
ממשיכים הלאה

לדעתי את לא מתגעגעת לאנשים, אתה מתגעגעת לאיך שהם גרמו לך להרגיש
לקח לי הרבה זמן להבין את זה לגביי..
כמובן שיש מצב שאני טועה אבל לפעמים זאת הסיבה

אנשים משתנים

גם אני
כי לב זה חרא

גם אני ככה יש מישהי שאני ממש אוהב שעזבה את הארץ ואני מתגעגע אליה ממש

זה קשה ברמות וזה מובן ומותר לך להיות עצובה על זה אבל תגידי לעצמך ככה, זה בסדר להרגיש ככה, תני לזה קצת זמן אבל אחרי זה את משחררת אותם. את אומרת לעצמך זהו. מה שהיה היה ואני יודעת מה הערך שלי

אני עברתי הרבה פרידות ועזיבות למניהן בחיי, שרובן לא היו נעימות. לומדים לא להתרגש, באיזשהו מקום זה נהיה הרגל או משהו שלא מפתיע אותי.. אפילו לצערי לפעמים אני אדישה מאוד בעניין כבר.
אני יוצאת מנקודת הנחה ששום קשר הוא לא לתמיד, חוץ מהקשר שלנו עם עצמנו- וזה למה חשוב ככ לטפח אותו ולהנות ולהיות מאושרים קודם מעצמנו.
אז את מבינה שמי שצריך להיות איתך יהיה, ומי שלא אז לא צריך. מה שצריך לקרות יקרה, וזה לטובה.
אין דבר כזה להיות בקשר בכוח, וזה למה אני דווקא סוג של "בעד" ניתוק קשרים כי אז לא נשארים בכוח סתם וממשיכים הלאה.
לדעתי זה גם הרבה עניין של דימוי עצמי.