בנות *בלבד* האם הייתן עושות את הצעד הראשון או שאתן מצפות מגברים שיעשו ולא הייתן מסכימות?

בשיא הכנות אנלא הייתי עושה את הצעד הראשון ותלוי אם הייתי מסכימה או לא..
תלוי מי כמה זמן הקשר

הייתי עושה.

אני לא יודעת להתחיל,אבל עם אני מרגישה בנוח לדבר איתו אז אין בעיה

אע אוי התכוונת להתחיל עם גברת סליחה לא הבנתי לא נכון. בכל מקרה אם אני רואה מישהו שנראה הטעם שלי אנלא יתחיל איתו מביישנות וכי זה מוזר

כאילו תלוי לרוב כן

עם מישהו זר לחלוטין? מחכה שהוא יעשה
אם אנחנו באותה קבוצת חברים יש סיכוי שהייתי מתחילה כי זה הרבה יותר עדין ואהיה פחות מובכת

הייתי עושה את הצעד הראשון אם לא הייתי מתביישת לעשות אותו

כן אין לי בעיה לעשות את הצעד הראשון

הייתי עושה

עם הוא לא יזום את הצעד הראשון אני יזום אבל כן הייתי מעדיפה שהוא יעשה את הצעד הראשון

לא נראה לי ביישנות יתרר חחח אבל זה ממש מעלה שהגבר מתחיל זה מראה על ביטחוןן

לא מצפה
עושה בעצמי

מנסיון זה לא טוב להתחיל עם גברים ולכן לא הייתי עושה זאת

כנראה לא הייתי עושה את הצעד הראשון אבל הייתי מנסה להתקרב או ליצור לו הזדמנות לעשות צעד אם הוא מעוניין

אני שונאת גברים אבל אני הייתי עושה כי אני השולטת ואני אישה חזקה

הייתי עושה מה כבר אפשר להפסיד

בד"כ מצפה מהגבר להתחיל את הצעד הראשון
ולפעמים יש לי קטע שאני מתחילה תלוי עד כמה אני רוצה

אם הוא מוצא חן בעיניי אז כן, עושה את הצעד הראשון ויצא לי לעשות.
לא מצפה.

תראה הרבה היום מצפים מגברים..
אבל אני לדוגמה אם יש לי את האומץ אני באה ויוזמת..וכשלא אז עדיף שהגבר יעשה..אבל זה לא מתוך מקום של אגו פשוט הרבה פעמים זה נובע מחוסר ודאות וחוסר ביטחון כאילו יש פעמים שאני תופסת חתיכת אומץ ויוזמת ויש פעמים שזה גדול עליי כל אחד מה שמרגיש לו אבל אם זה בא ממקום של אגו כמו שלצערי מלמדים היום מנטורים בשקל תשעים וילדות ואנשים מושפעים מהם..אז זה בעייתי..ואני חושבת שזה כל אחד ומה שנכון לו

הייתי מראה לו שאני בעניין ועושה את זה הרבה יותר נגיש וקל בשבילו להתחיל איתי

ואם הוא מעוניין אני חושבת שהוא יבין את הרמז

לא בכללי אני לא עושה יותר את הצעד הראשון.
בעבר עשיתי והבנתי שאני בן אדם שנוטה לאהוב יותר ולא לשים לב כשאני נותנת יותר מדיי מעצמי בזוגיות.
לכן הצעד הראשון חשוב לי, תעודת ביטוח לכך שמי שאני איתו רוצה אותי מספיק כדי להיות פגיע ללשמוע "לא", וגם ככה אני יודעת שאני לא בטעות כפיתי על בן אדם זוגיות רק בגלל שהיה לו לא נעים להגיד לי "לא".
זה פשוט מכניס אותי יותר למיינד סט של זוגיות בריאה והדדית ולא אני שצריכה כל הזמן לחשוב "רגע אולי הוא בכלל לא רצה ואני סתם הכנסתי אותו לפינה" כי מניסיון שלי זה מה שנתקלתי בו ומזה אני גם מעוניינת להימנע.

אני התחלתי עם חבר שלי אחרי הרבה מאוד זמן שהייתי בעניין שלו ורמזתי לו הרבה (שנה) כן קיוויתי שהוא יעשה את הצעד הראשון (או השני אם לעקוב אחריו ולצאת סתומה נחשב אני לא אפרט......) אבל זה כי קיוויתי שאם הוא בעניין אז הוא יראה את זה ואז אין לי בעיה ליזום למרות שזה היה מביך בטירוף כי אף פעם לא דיברנו לפני (כן, סיפור מוזר הכרנו בבית כנסת) בסוף נמאס לי אז השגתי תמספר שלו פשוט רציתי לסיים עם זה אם כן כן אם לא לא ויהיה מה שיהיה ואז הוא פשוט ענה לי תשובה לא חד משמעית זה היה כזה מעצבן הוא אמר שהוא לא בקטע של לצאת עם מישהי בגיל הזה... אחרי עוד שנה של דיכאון הוא חזר ושלח לי הודעה שהוא היה בקטע שלי כל הזמן והנה אנחנו כאן כבר שנה ביחד איזה חיים מתישים חח

כן

אנחנו לא אמורות להתחיל עם גברים
הגברים הנואשים מתחילים איתנו

לא חושבת

לא אכפת לי לעשות את הצעד הראשון

תלוי מה הצעד הראשון...
כיאלו יש לי קראש על ילד מהכיתה.. ונמאס לי מכל הקונספט הזה אז פשוט אני מתכננת עוד חודש פשוט לספר לו ולברוח לחיות במקום אחר בשקט

זה לא שאני מצפה מגברים או חושבת שלבנות אסור, אני ספציפית פשוט ממש ממש ממש ממש ביישנית בנוגע לדברים האלה

תלוי מתי ובאיזה סיטואציה.

הייתי עושה ויצא לי כבר לעשות גם חחח

הייתי עושה

הייתי יוצרת קשר עין וחיוך כזה אם הייתי מעונינת אבל הייתי רוצה שהוא יעשה את הצעד של לגשת

^גם אני הייתי רוצה שהוא יעשה את הצעד אבל לפעמים זה לא קורה

עם חבר שלי אני התחלתי. תאמיני לי הגברים הביישנים הם הבני זוג הכי טובים

האמת היו פעמים שאני עשיתי את הצד