7 תשובות
1. לא
2. לא
3. שאלה כללית מדי
4. חוסר ביטחון עצמי, חוסר ערך עצמי, התקשות עם גבולות ותקשורת בסיסית
5. חוויה שאני ספרתי את השנים עד גיל 18, כאילו בגיל 11 הייתי אומרת לעצמי: רק עוד 7 שנים, בגיל 15: רק עוד 5 שנים וכו. קצת אין לי כוח לפרט כי לילה כבר וזה גם דורש אנרגיה מנטלית.
בעיקרון הם גם לא בחיים שלי כל כך אז עכשיו יותר טוב.
2. לא
3. שאלה כללית מדי
4. חוסר ביטחון עצמי, חוסר ערך עצמי, התקשות עם גבולות ותקשורת בסיסית
5. חוויה שאני ספרתי את השנים עד גיל 18, כאילו בגיל 11 הייתי אומרת לעצמי: רק עוד 7 שנים, בגיל 15: רק עוד 5 שנים וכו. קצת אין לי כוח לפרט כי לילה כבר וזה גם דורש אנרגיה מנטלית.
בעיקרון הם גם לא בחיים שלי כל כך אז עכשיו יותר טוב.
אנונימית
1.זה הפך אותי לכועסת בעיקר על גופים כמו משטרה רווחה ובתי משפט
2.אני לא חושבת שהדרך התמודדת שלי פוגעת במשהו שהוא לא אני אולי היא פוגעת באחיות שלי אבל לא מתוך כוונה
3.אני חושבת שזה גרם לפתח יותר אמפתיה לילדים ולשים לב לדברים הקטנים
4.זה גרם לחוסר אמון באנשים ואני ישר שונאת אותם אם הם לא עוזבים אותי בשקט (או מנסים להוסיף לי תרופות)
5.אני חושבת שפחד תמידי של חוסר יציבות ונטישה בגלל שההורים שלי גרושים אמא שלי לא הייתה בבית אף פעם ואבא שלי היה נעלם לחצי שנה או יותר
2.אני לא חושבת שהדרך התמודדת שלי פוגעת במשהו שהוא לא אני אולי היא פוגעת באחיות שלי אבל לא מתוך כוונה
3.אני חושבת שזה גרם לפתח יותר אמפתיה לילדים ולשים לב לדברים הקטנים
4.זה גרם לחוסר אמון באנשים ואני ישר שונאת אותם אם הם לא עוזבים אותי בשקט (או מנסים להוסיף לי תרופות)
5.אני חושבת שפחד תמידי של חוסר יציבות ונטישה בגלל שההורים שלי גרושים אמא שלי לא הייתה בבית אף פעם ואבא שלי היה נעלם לחצי שנה או יותר
היה לי חרא ילדות הכל מאז צלקות ועולה מידי פעם זה נורא מתסכל אני בקושי מדבר עם ההורים שלי ומאז אני לא מאמין בחברויות ולא מאמין שמישהו יאהב אותי פעם
4+5? פיתחתי הפרעת אישיות גבולית חחח
וביותר רצינות, מצבי הרוח שלי הרבהה יותר קיצוניים משל הבן אדם הממוצע ואני מתקשה עם לווסת רגשות
קשרים בין אישיים נעים בין 0 ל-100 אצלי ואני נאחזת בכל בן אדם שנותן לי תשומת לב, אני מתקרבת יותר מדי לרמה שמצב הרוח והתפקוד שלי מושפע מכל דבר שהם עושים אבל אני גם יכולה להתנתק מהם רגשית ברגע והם לא יהיו קיימים יותר
קצת כמו לחיות עם כוויות דרגה 3 על כל הגוף - הכל משפיע עליי, הכל מקפיץ אותי, כל פיפס הכי קטן כואב
המון זכרונות מודחקים וטריגרים שנשארו שנים אחרי - שבירה של חפצים לדוגמה או מילים מסוימות גורמים לי לניתוקים (דיסוציאציה)
אני גם מרצה מאוד שזה עוד מנגנון הישרדותי שפיתחתי כדרך התמודדות
מקווה שזה עוזר, אם יש לך עוד שאלות אני אשמח לענות!
וביותר רצינות, מצבי הרוח שלי הרבהה יותר קיצוניים משל הבן אדם הממוצע ואני מתקשה עם לווסת רגשות
קשרים בין אישיים נעים בין 0 ל-100 אצלי ואני נאחזת בכל בן אדם שנותן לי תשומת לב, אני מתקרבת יותר מדי לרמה שמצב הרוח והתפקוד שלי מושפע מכל דבר שהם עושים אבל אני גם יכולה להתנתק מהם רגשית ברגע והם לא יהיו קיימים יותר
קצת כמו לחיות עם כוויות דרגה 3 על כל הגוף - הכל משפיע עליי, הכל מקפיץ אותי, כל פיפס הכי קטן כואב
המון זכרונות מודחקים וטריגרים שנשארו שנים אחרי - שבירה של חפצים לדוגמה או מילים מסוימות גורמים לי לניתוקים (דיסוציאציה)
אני גם מרצה מאוד שזה עוד מנגנון הישרדותי שפיתחתי כדרך התמודדות
מקווה שזה עוזר, אם יש לך עוד שאלות אני אשמח לענות!
1. אני לא חושבת שזה הפך אותי ליותר אלימה או כועסת באופן ישיר. זאת אומרת אני לא בן אדם כועס במהות שלי, אבל כן דרכי ההתמודדות שלי - מה שלמדתי בבית, יכללו בהן כעס בצורה יותר קיצונית מהממוצע
2. לא מכוונת באופן מודע אבל יצא לי לעשות מניפולציות בלי להתכוון ולהבין את זה אחרי שזה קרה
3. יותר אמפתיה, אני שמה לב שאני מבינה מצבים חברתיים בצורה טובה יותר. עוד דבר ששמתי לב אליו זה שכשאני שומעת בכי או צרחות של ילדים זה ישר מקפיץ אותי ואני נהיית היפר מודעת לסביבה שלי למקרה שמישהו צריך עזרה
ממשיכה בעוד תגובה כי אני לא רואה את ההמשך של השאלות
2. לא מכוונת באופן מודע אבל יצא לי לעשות מניפולציות בלי להתכוון ולהבין את זה אחרי שזה קרה
3. יותר אמפתיה, אני שמה לב שאני מבינה מצבים חברתיים בצורה טובה יותר. עוד דבר ששמתי לב אליו זה שכשאני שומעת בכי או צרחות של ילדים זה ישר מקפיץ אותי ואני נהיית היפר מודעת לסביבה שלי למקרה שמישהו צריך עזרה
ממשיכה בעוד תגובה כי אני לא רואה את ההמשך של השאלות
אני לא זוכרת הרבה מהילדות שלי ולכן אני לא יודעת אם אני איך שאני בגלל הילדות שלי או פשוט סתם ככה.
1. לפעמים אלימה, בעיקר כלפי עצמי. כועסת מאוד.
2. משתדלת שלעולם לא אבל בפעמים נדירות יש נפילות, לא בכוונה פשוט יוצא ככה.
3. הרבה יותר.
4. היום זה משפיע הרבה פחות, בעיקר בזכות תהליך מדהים וארוך שעשיתי עם עצמי.
5. החוויה הכללית לא נעימה, אבל לא זוכרת הרבה כדי לספר.
1. לפעמים אלימה, בעיקר כלפי עצמי. כועסת מאוד.
2. משתדלת שלעולם לא אבל בפעמים נדירות יש נפילות, לא בכוונה פשוט יוצא ככה.
3. הרבה יותר.
4. היום זה משפיע הרבה פחות, בעיקר בזכות תהליך מדהים וארוך שעשיתי עם עצמי.
5. החוויה הכללית לא נעימה, אבל לא זוכרת הרבה כדי לספר.
1 כן זה הפך אותי לקצת יותר עצבנית
כאילו פחות יש לי סבלנות וכולי ואני מתעצבנת מאד מהר
מה שכן זה גרם לי שאני לא יכולה לראות אלימות בכלל אצל שום בית ולא בשום מקום זה מחזיר אותי אחורה וגורם לי פשוט לבכות
אני יודעת שאלימה אני בחיים לא אהיה להפך אני רועדת מאנשים אלימים
אבל לי זה לא קרה בגילאים האלה הקטנים זה קרה לי יותר בגילאים של 14 פלוס
2 לא ממש לא
הדרך התמודדות שלי זה בדרך כלל או בלפרוק לחברות טובות/בת זוג
או פשוט לשתוק לא לדבר עם אף אחד/לבכות/לשמוע שירים.
3 זה גרם לי לפתח הרבה יותר אמפתייה לילדים אחרים
אני מרגישה שאני מבינה אנשים מאד מהר וישר הם נכנסים לי ללב ישר אני קולטת אותם
ויש לי גם אהבה מאד חזקה לעזור לשני זה הדבר שהכי מרגיע אותי
בדרך כלל כשאני עצבנית אני ישר נכנסת לפה לסטיפס לעזור פה לאנשים/לענות על שאלות
אני לא יודעת איך להסביר אבל מרגישה שהעזרה זה הבית שלי זה המקום שלי של הנפש שלי אין כמו לעזור לאחרים מרגישה שהנפש שלי ממש שייכת לשם
ודרך אגב אני עזרתי למלא בחיים ועד היום הם לא מפסיקים להודות לי
יש לי ידיד מאד קרוב וטוב שהוא כל הזמן אומר לי שהוא חייב לי תחיים שלו
אני הצלתי אותו מהתאבד!יות הולכות וחוזרות
היה שולח לי סרטונים שלו ואומר לי ספרי עד 3 אני מת לא אשקר זה הכניס אותי אחר כך לתקופה של טראומות נוראיות עם עצמי
אבל שמחה שעזרתי לו וכיום הוא במקום הכי טוב שהיה יכול לבקש
4 אממ האמת מצד אחד טוב מצד שני לא טוב
למה טוב?
כי אני מרגישה בחורה חזקה ממש עם עוצמות מאד חזקות פחות מפחיד אותי דברים
יש לי חוכמת חיים זה נתן לי מלא כלים לחיים לדעת מה אני בחייים לא ארצה שיהיה בבית שלי/בזוגיות שלי/לילדים שלי
אני יודעת לקרוא אנשים תוך רגע לזהות מי אדם רע בבפנים שלו ומי טוב ברור שאני לא שופטת ישר ובודקת לפני כן אם אכן אני צודקת.
ולמה זה לא טוב?
כי אממ אני נזכרת מלא פעמים במה שהוא עשה לי ואז סתם בוכה כי אני מרחמת על עצמי כזה על מה שעברתי וגם ביננו זה פוגע ממש ויש מלא טראומות ויש פחד מבנים ויש דחייה מבנים תמיד לא היה לי משיכה לבנים אבל הכוונה שלי יש ממש עובר דחייה מבנים
פלוס חוסר אמון נוראי.
זה לא רק בגללו זה יותר בגלל א!נס שעברתי
קיצור לא הכל בגללו זה בגלל עוד דברים שעברתי והכל בייחד גרם לזה לטראומות האלה להשאר פתוחות ניסיתי לטפל כמה שניסיתי לא עזר
5.
אממ די רשמתי
פשוט שאני יותר עצבנית מכל אדם רגיל חחחח
כאילו אני פשוט לא יודעת בכלל לשלוט בעצבים שלי
ולפעמים זה מגיע למצבי קיצון ממש
שלא כדאי לאף אחד אז להיות בקירבתי
אז מרוב עצבים אני מתחילה לבכות ואז התקפי חרדה חזקים ואז מחשבות אממ לא טובות בכלל
גם מה שזה עשה לי זה גרם לי לחרדות מטורפות ולהיות בלחץ מלאא
כאילו הגוף שלי הנשמה שלי כל הזמן בסטרס
אני כל יום עם איזה 5 התקפי חרדות מאד קשים עם לא יותר.
וכל המצבים האלה גרמו לי להפרעות אכילה
אני תקועה על משקל 45 שזה ממש תת משקל ולא מצליחה לעלות
ומזה שאני הולכת לאכול רק מהמחשבה שצריך לאכול נהיה לי התקף חרדה חזק אין זה ממש סיוט זה פשוט דבר גורר דבר
אני בת 26 וחצי שנה האחרונה הדופק לב שלי די מהיר אני צריכה לבדוק את זה אצל הרופאה זה באמת מציק לי ממש אני גם לא עובדת כרגע כי שוב לא יכולה להיות בסטרס ולחץ בכלל
עבדתי אבל עזבתי תעבודה כי הייתי פשוט מתעלפת לה שם כל פעם שהיה לחץ ישר התקף חרדה וזהו רואה שחור קשה לנשום
אבל אני כן מחפשת עבודה
פשוט ממש קשה לי למצוא עבודה שלא תשעמם אותי וגם מצד שני לא תהיה פיזית ועם לחץ
אני כן אוהבת פיזי ומאתגר וכולי אבל לא יכולה אני ישר נכנסת להתקף
זה די משהו חדש
כאילו כן התגברו לי החרדות אז בגיל 14 אבל עכשיו זה כבר יותר מידי זה הגזמה אני נכנסת להתקפים על כלום
אני יכולה עכשיו לדוגמא סתם לדמיין שאני ביים ופתאום איכשהו נהיה לי התקף לאדעת מדמיינת שאני טובעת ואז פשוט ישר כאבי בטן איומים והתקף
גילו לי את האנדומיטריוזיס והאדנומיוזיס אם את יודעת מה זה קשור למחזור ולרחם
זה מאד משפיע עלי גם זה למה אסור לי להכנס לסטרס וחרדות כי ישר מתחיל לי התכווצויות וכאבי רחם פלוס בטן בלתי נסבל קיצור חחח
אבל מה שכן יכולה להגיד
שאני מסתכלת קדימה כל הזמן רק קדימה!
ברור שיש לי גם נפילות אבל אני תמיד כמה
הצבתי לעצמי מטרות ואני פשוט חדורת מטרה הולכת להגשים את כולן בעזרת השם
אני לא נותנת לעבר להשפיע עלי
הוא כן משפיע עלי המון
אבל אני מנסה גם להסתכל על הטוב ולהרים לעצמי על כל התקדמות שאני עושה עם עצמי
לאחרונה יש לי האמת מלא נפילות.
אבל אני נלחמת עם עצמי עד הסוף
זה טוב לשים לעצמנו מטרות או לרשום על דף או לרשום במוח
מה אנחנו רוצים מעצמנו
ופשוט ללכת על זה בכל הכוח מבלי להקשיב לכאלה שמנסים להוריד לך וכולי
להיות חזקה עם עצמך ורק להרים לך
כי אם לא תהי חזקה עם עצמך ותקשיבי לרעשי רקע הסוף יהיה שאני לא קוצה להגיד איפה תסיימי
כאילו פחות יש לי סבלנות וכולי ואני מתעצבנת מאד מהר
מה שכן זה גרם לי שאני לא יכולה לראות אלימות בכלל אצל שום בית ולא בשום מקום זה מחזיר אותי אחורה וגורם לי פשוט לבכות
אני יודעת שאלימה אני בחיים לא אהיה להפך אני רועדת מאנשים אלימים
אבל לי זה לא קרה בגילאים האלה הקטנים זה קרה לי יותר בגילאים של 14 פלוס
2 לא ממש לא
הדרך התמודדות שלי זה בדרך כלל או בלפרוק לחברות טובות/בת זוג
או פשוט לשתוק לא לדבר עם אף אחד/לבכות/לשמוע שירים.
3 זה גרם לי לפתח הרבה יותר אמפתייה לילדים אחרים
אני מרגישה שאני מבינה אנשים מאד מהר וישר הם נכנסים לי ללב ישר אני קולטת אותם
ויש לי גם אהבה מאד חזקה לעזור לשני זה הדבר שהכי מרגיע אותי
בדרך כלל כשאני עצבנית אני ישר נכנסת לפה לסטיפס לעזור פה לאנשים/לענות על שאלות
אני לא יודעת איך להסביר אבל מרגישה שהעזרה זה הבית שלי זה המקום שלי של הנפש שלי אין כמו לעזור לאחרים מרגישה שהנפש שלי ממש שייכת לשם
ודרך אגב אני עזרתי למלא בחיים ועד היום הם לא מפסיקים להודות לי
יש לי ידיד מאד קרוב וטוב שהוא כל הזמן אומר לי שהוא חייב לי תחיים שלו
אני הצלתי אותו מהתאבד!יות הולכות וחוזרות
היה שולח לי סרטונים שלו ואומר לי ספרי עד 3 אני מת לא אשקר זה הכניס אותי אחר כך לתקופה של טראומות נוראיות עם עצמי
אבל שמחה שעזרתי לו וכיום הוא במקום הכי טוב שהיה יכול לבקש
4 אממ האמת מצד אחד טוב מצד שני לא טוב
למה טוב?
כי אני מרגישה בחורה חזקה ממש עם עוצמות מאד חזקות פחות מפחיד אותי דברים
יש לי חוכמת חיים זה נתן לי מלא כלים לחיים לדעת מה אני בחייים לא ארצה שיהיה בבית שלי/בזוגיות שלי/לילדים שלי
אני יודעת לקרוא אנשים תוך רגע לזהות מי אדם רע בבפנים שלו ומי טוב ברור שאני לא שופטת ישר ובודקת לפני כן אם אכן אני צודקת.
ולמה זה לא טוב?
כי אממ אני נזכרת מלא פעמים במה שהוא עשה לי ואז סתם בוכה כי אני מרחמת על עצמי כזה על מה שעברתי וגם ביננו זה פוגע ממש ויש מלא טראומות ויש פחד מבנים ויש דחייה מבנים תמיד לא היה לי משיכה לבנים אבל הכוונה שלי יש ממש עובר דחייה מבנים
פלוס חוסר אמון נוראי.
זה לא רק בגללו זה יותר בגלל א!נס שעברתי
קיצור לא הכל בגללו זה בגלל עוד דברים שעברתי והכל בייחד גרם לזה לטראומות האלה להשאר פתוחות ניסיתי לטפל כמה שניסיתי לא עזר
5.
אממ די רשמתי
פשוט שאני יותר עצבנית מכל אדם רגיל חחחח
כאילו אני פשוט לא יודעת בכלל לשלוט בעצבים שלי
ולפעמים זה מגיע למצבי קיצון ממש
שלא כדאי לאף אחד אז להיות בקירבתי
אז מרוב עצבים אני מתחילה לבכות ואז התקפי חרדה חזקים ואז מחשבות אממ לא טובות בכלל
גם מה שזה עשה לי זה גרם לי לחרדות מטורפות ולהיות בלחץ מלאא
כאילו הגוף שלי הנשמה שלי כל הזמן בסטרס
אני כל יום עם איזה 5 התקפי חרדות מאד קשים עם לא יותר.
וכל המצבים האלה גרמו לי להפרעות אכילה
אני תקועה על משקל 45 שזה ממש תת משקל ולא מצליחה לעלות
ומזה שאני הולכת לאכול רק מהמחשבה שצריך לאכול נהיה לי התקף חרדה חזק אין זה ממש סיוט זה פשוט דבר גורר דבר
אני בת 26 וחצי שנה האחרונה הדופק לב שלי די מהיר אני צריכה לבדוק את זה אצל הרופאה זה באמת מציק לי ממש אני גם לא עובדת כרגע כי שוב לא יכולה להיות בסטרס ולחץ בכלל
עבדתי אבל עזבתי תעבודה כי הייתי פשוט מתעלפת לה שם כל פעם שהיה לחץ ישר התקף חרדה וזהו רואה שחור קשה לנשום
אבל אני כן מחפשת עבודה
פשוט ממש קשה לי למצוא עבודה שלא תשעמם אותי וגם מצד שני לא תהיה פיזית ועם לחץ
אני כן אוהבת פיזי ומאתגר וכולי אבל לא יכולה אני ישר נכנסת להתקף
זה די משהו חדש
כאילו כן התגברו לי החרדות אז בגיל 14 אבל עכשיו זה כבר יותר מידי זה הגזמה אני נכנסת להתקפים על כלום
אני יכולה עכשיו לדוגמא סתם לדמיין שאני ביים ופתאום איכשהו נהיה לי התקף לאדעת מדמיינת שאני טובעת ואז פשוט ישר כאבי בטן איומים והתקף
גילו לי את האנדומיטריוזיס והאדנומיוזיס אם את יודעת מה זה קשור למחזור ולרחם
זה מאד משפיע עלי גם זה למה אסור לי להכנס לסטרס וחרדות כי ישר מתחיל לי התכווצויות וכאבי רחם פלוס בטן בלתי נסבל קיצור חחח
אבל מה שכן יכולה להגיד
שאני מסתכלת קדימה כל הזמן רק קדימה!
ברור שיש לי גם נפילות אבל אני תמיד כמה
הצבתי לעצמי מטרות ואני פשוט חדורת מטרה הולכת להגשים את כולן בעזרת השם
אני לא נותנת לעבר להשפיע עלי
הוא כן משפיע עלי המון
אבל אני מנסה גם להסתכל על הטוב ולהרים לעצמי על כל התקדמות שאני עושה עם עצמי
לאחרונה יש לי האמת מלא נפילות.
אבל אני נלחמת עם עצמי עד הסוף
זה טוב לשים לעצמנו מטרות או לרשום על דף או לרשום במוח
מה אנחנו רוצים מעצמנו
ופשוט ללכת על זה בכל הכוח מבלי להקשיב לכאלה שמנסים להוריד לך וכולי
להיות חזקה עם עצמך ורק להרים לך
כי אם לא תהי חזקה עם עצמך ותקשיבי לרעשי רקע הסוף יהיה שאני לא קוצה להגיד איפה תסיימי