איזה חוויות עברתם בחיים שלעולם לא תשכחו?

יותר מדי שאם אני אתחיל לספר ישלחו לי שוב רווחה

דיכאון של כמה חודשים

התעללות פיזית ברחוב, זה קרה באזור הגיל 15

הפעם הזאת שהתמוטט עליי ארון.

כל זה סיפור אחד
אממ לאחרונה ששיקרו לי כמה פעמים ששלמים איתי ואין עוד מישהו בסיפור
ושאין זמן לענות להגיד ביי ביי (כי לא נתראה זמן מה)כמה פעמים
ומסתבר שכן היה זמן מדברים שהבנתי

והבנתי מה דיברה עלי מאחרי הגב על מראה שלי וחכמה שלי אחרי שניתקנו קשר.
עם אחד שחשדתי בו עוד ושהתנהג לא יפה והיא ידעה את זה
אחרי שהייתי טוב ועשיתי הרבה טוב ויחס מכבד למרות שלא היה מכבד מהצד השני הרבה פעמים.
זה מאוד הזיה,כפרת עוונות.

והכי מזה שהיא מכחישה את זה שהיא איתו (מתי שהיינו ביחד) רק בגלל כך וכך ומכחישה את כל זה בכלל
ולא עשיתי רע

*אבא ברח מהבית כשהייתי קטן
*נאבדתי בסופרלנד
*שדדו אותי עם סכין
*ריססו עליי גז פלפל איזה 3 פעמים מערסים חח.
*שברתי אצבעות בסך הכל 10 פעמים מלהיות שוער בכדורגל. (חלק מאצבעות נשברו פעמיים)
*הלכתי עם חבר לאיזה דירה של חבר שלו בתחנה מרכזית לקחת איזה משהו, והדירה הסריחה ריח של מוות, והנרקומנית שגרה בדירה אמרה שהיא רצחה את הכלב.
*טראומה שגרמה לי להיות בדיכאון מאג'ורי איזה שנתיים..

לשבת כמעט באותה התנוחה, מול אותו ספר, באותו מקום, כמעט 8 שעות ביממה, במשך כמה חודשים, עם החלפת דף כל כמה חודשים, במשך 4-5 שנים, מבלי הצלחה להתקדם בו כמעט שורה אחת, ועם פחד אימים לבקש עזרה שמא הצוות יתנכל אלי על זה.

ואני מצטער לשמוע על החוויות הקשות כולם ושמח על הטובות

קסם שסבא שלי שנפטר עשה לי בגיל 3
הפעם שהלכתי מכות עם שמן שישב עלי ולא יכולתי לנשום
הפעם ההיא שהייתי לבד עם הקראש
הפעם הראשונה שא!ננתי
נסיעה במאחורה של טנדר עם החבר'ה מהשכבה בהתנדבות חקלאית במלחמה
הרב של בית הכנסת אומר שפרצה מלחמה קשה בדרום

הייתי במחנה קיץ בקנדה היה מדהים

אובדן
חרם
הטרדות מיניות
קשר קארמטי (מי שלא יודע מה זה מאוד ממליצה לקרוא על זה בגוגל/צאט)
ועוד דברים...

חרם
שוב חרם
שסבתא שלי נפטרה זכרונה לברכה
שמי שהייתה אמורה להיות החברה הכי טובה שלי ליטרלי פשוט התעלמה מקיומי ובחרה בקבוצת חברים החדשה שלה למרות שאני מכירה אותה כמעט 9 שנים וזה גרם לי לפתח חוסר ביטחון מטורף (עכשיו יותר טוב אני מתקדמת) וממש פגעה בי ונפרדו דרכינו בתחילת החופש (אני ממש נרתעת ממנה אין צורך להסביר למה)

כיתה ח' טראומה שרודפת אותי עד היום

פגיעה מינית.
חרם. בגלל הצבע עור שלי
ירידות בבית עליי ועל איך שאני נראת/מתנהגת.
השוואות
חוסר אמון.
דיכאון
הפרעות אכילה
משפחה חרא שבחיים לא אסלח להם.
כן בקטנה סך הכל

בריונות בבית ספר
חרם בצבא לחצי שנה
הפרעות אכילה

להיות ליד חדר ניתוח כשאבא שלי היה על סף מוות ולא ידעתי מה קורה
ובגיל ממש קטן כשהייתי פחות מחמש עברתי תקיפה
והייתי בבית של אחותי כשבעלה תקף אותה הייתי קטנה ממש ולא ידעתי איך לעזור

בגידות וסכינים בגב מאנשים שהיו איתי מכיתה א' או מכיתה חה(יענו גם וגם)
וגם ילדות וחיים בלשון המעטה זוועה
וגם הקראש הבן שלי כבר לא מדבר איתי
וגם צינתורים וניתוחים כי יש לי מום לב מתוקן
אבל יהיו לי עוד אז אשתוק
וגם בדידות נוראית כל כיתה ח' י' י"א י"ב
וגם פעם הלכתי עם סרט של תחפושת לחתול
ולא הבנתי למה כולם מסתכלים עליי מוזר
עד שהספרנית הסתכלה על זה קצת יותר מדי כדי שאני אבין כנראה
למזלי לפחות הייתי בן אחת עשרה
וגם גיליתי שסבא וסבתא שלי ניצולי שואה וגם מצור ירושלים הרבה דורות
תמיד ידעתי אבל עכשיו אני יודע חצי מהסיפורים

אונס

יאו אני מת על half life!

עברתי 2 ניתוחים בבטן וזה היה טראומתי בשבילי

משהו שלא יוצא לי מהראש משום מה-
בכיתה ד באתי לבית ספר (חרדי) עם כובע אדום (של חורף) והיתה איזה חבורה של בנות שתמיד הציקו לי והן ירדו עליי ועל הכובע שלי ואחרי הבית ספר שלוש מהן הלכו בצד השני של הרחוב ואחת מהן צעקה לי you so ugly ואפילו אז לא הבנתי את הפירוש של זה :(
ועוד משהו, שהייתי בכיתה ב ניראלי איזה מישהי מהכיתות הגבוהות אמרה לי היי פינוקיו
ובשיא תמימותי החזרתי לה היי *והשם שלה*
(הבנתי את הפירוש של הדברים מאמא שלי)
בסוף עשיתי ניתוח אף

family problems

^מירוב שזה רגיל אצלי זה כבר לא טראומה, אני התרגלתי

שגילו שההמוגלובין שלי הוא 3 ושהתאשפזתי
כל מה שעשיתי ליום ההולדת האחרון שלי

(לב שבור)
זה דפוק
אין לי כח יותר הכל פשוט נורא

כיתה ז וח
מעבר בית ספר
טיסת בנות לחול אחד הדברים הטובים שקרו לי

הילדות הכי דפוקה בעולם
הלוואי שיכלתי למחוק את כל הזיכרון שלי, פיזית לא להשאיר כלום
כולל את הזיכרון עד עכשיו

שמעתי את ההורים שוכבים

^אוי
אני ראיתי את זה עומד (של אבא שלי) ואמא הכחישה כל קשר

מניחה שהזוגיות הראשונה שלי (הזוגיות היחידה שתהיה לי)
הפעם הזאת שגרמתי לאחי הקטן לעשות את הצעד הראשון
הפעם ההיא שהצלחתי לקרוא
שהתמוטט עליי ארון
שאבא שלי לימד אותי לשלב אצבעות כשהייתי במשפחתון- נשמע פשוט אבל זה אולי אחד הזיכרונות הראשונים שלי אליו
אגב משפחתון.. שהביאו לנו גדי במשפחתון

טיסה עם חברים ליוון בקרוב אצלךך

עלייה לארץ לבד בגיל 13
שינה לי את החיים

יותר מידי חוויות...

צניחה חופשית בשוויץ

הרבה זה כל מה שאגיד

הרבה הרבה, אני בפוסט טראומה קשה

טסתי לבד בגיל 15 עם תאןמה שלי למחנה קיץ
נשיקה ראשונה
מלא חתולים שאימצנו
עם הקראש לבד במעלית
התכתבות עם קראשים

הפעם הראשונה ששקלתי את עצמי

משהו שקרה לי באינטרנט פעם. אני אולי אשכח את זה כשאהיה כבר גדולה. אבל בינתיים אני לא שוכחת את זה.

אלימות מאבא שלי והתעללות רגשית מאמא שלי ראיתי את אח שלי הגדול שובר לאחים הקטנים שלי את הידיים בהתמוטטות עצבים

מגמת מחול
טיולי סיירות
הדרכה בנוער העובד
וצבא ברור

את הילדה שקראה לי שמנה בכיתה ד' ושבגללה אני חסרת ביטחון לגבי הגוף שלי עד היום למרות שאני יחסית רזה, את הפעם הזאת שהאח הגדול שלי החליט להראות לי את הזין שלו.

חרם ומה שעברתי עם ההורים שלי
ודבר טוב זה החברים שלי ובמיוחד החבר הכי טוב שלי והחברה הכי טוב שלי

היום האחרון של כיתה ח'
משהו שהיה לי פה
כל מיני סכינים קטנים מכל מיני אנשים קטנים שנתתי להם לפגוע בי
הספר ילדה שבורה

וואו יש כמה דברים.
אחד מהם זה אונ...

שואל השאלה:
הופה אונליפנסס חחח

חחח אני מבין את ההומור
אבל שאנשים כותבים דברים קשים זה יאכזב אותם ממליץ שלא^
בקטעים האלה

ניצול מיני

^^^וואלה פחות מתאים..

שמתי בפנקייקס כמון במקום קינמון
לא ממליצה

דיכאון
התקפי חרדה ארוכים

אה ההתקף חרדה הראשון שלי

אונס