קרה לכם פעם שאתם יודעים שאתם בסדר לגמרי אבל עדיין מרגישים אשמים? תגידו לי מה דעתכם על הסיטואציה אבל אל תשפטו

אחותי אמרה לי לא להיכנס למקלחת או לשירותים מתשע וחצי כזה לעשר וחצי כי היא רוצה להתקלח
בסוף היא הגיעה הביתה הרבה אחר כך ולא חשבה לעדכן אותי בעיכוב ופשוט חיכיתי בדממה כי לא רציתי להלחיץ אותה ופחדתי שאם אני אכנס ואז בדיוק היא תגיע היא תתעצבן עלי תעשה בלאגן. אני מתשע וחצי מחכה כמו ילדה טובה ואז היא הגיעה הביתה ואמרתי לה יופי תיכנסי עכשיו מהר אני מחכה . עוד כמה זמן נראה לך תצאי? אמרה לי עשרים דקות
אחרי משהו כמו עשרים דקות אולי יותר אולי פחות שחיכיתי בשקט כדי לא להלחיץ אותה וחיכיתי על קוצים בחדר כי כבר כאב לי הבטן גם וכבר נהיה מאוחר אז יצאתי ובאתי לשאול אותה בעדינות כזה שלא תתעצבן עוד כמה זמן היא יוצאת
ואני רואה שהיא עוד לא נכנסה בכלל
ותכננתי להתארגן לשינה בנחת והיא אמרה לי תחכי עוד עשר דקות אני אכנס עד שתיכנסי עכשיו לעשר דקות
ואני גם לא מרגישה טוב ואני בשירותים והיא באה רואה שאני עדיין בשירותים ומתחילה לעשות צרחות ובלאגן ושאני שקרנית ושאני תמיד עושה לה את זה ועוד יותר נהיה לי כאב בטן
ואני צריכה עוד להתארגן לשינה ואני על שעתיים שינה מהלילה הקודם כי היה לי לילה זוועה
ואני שאלתי אותה כמה פעמים מה היא צריכה שאני אוציא לה כדי שתתקלח במקלחת השניה והיא לא מתייחסת ואז אחר כך היא התחילה עוד פעם להתעצבן עלי בהיסטריה ואני לא יודעת מה לעשות ואני מרגישה רע