מוזר שאני שמח שהיום הולדת שלי נגמר עוד שעה?

היי, זה גם היום הולדת שלי! מזל טוב :)
מרגישה קצת כמוך אם זה מעודד.
עוד רגע זה נגמר ואנחנו נקיים עד לשנה הבאה

מבינה אותך לגמרי אני גם בכלל לא אןהבת

מזל טוב אחי שיגמר מהר ותרגיש טוב

אני גם שונאת את היום הזה ושונאת לחגוג לאחרים, באמת יום צבוע ומיותר שגם מבזבז כסף

זה יום פשוט רגיל, שההרגשה שלנו יש ציפייה ליותר. אבל לאנשים לא באמת אכפת ממך, ולא אכפת להם בכללי מדברים שצריך שיהיה אכפת.
למה זה מרגיש כל כך נורא ? כי פעם זה היה כל כך מיוחד וחשוב, והיום זה כבר לא היום שחלמת שיגיע כל השנה.
אני היום לא הרגשתי יום הולדת, יותר מזה הרגשתי הכי בודדה שאפשר.
מבינה את התחושה שלך, ומוזמן לדבר איתי
נחגוג אחד לשניה !

אני מאמין שלא משנה מה בעולם הזה יבוא אדם אחד לפחות בעולם שירצה את הכי טוב בשבילך ואפילו את ההכי טוב יותר מלעצמו. אל תחשבי ככה מזל טוב גם לך!

זה ממש לא מוזר, והרבה יותר אנשים מרגישים ככה ממה שנדמה לך ימי הולדת יכולים להרגיש מלאכותיים, עמוסים בציפיות, בחנפנות ובתחושה שמכריחים אותך להתרגש ממשהו שבפועל לא אומר לך הרבה. לא כולם מתחברים לקונספט, וזה בסדר גמור לראות בזה סתם עוד יום ולא אירוע מרגש, במיוחד כשזה מדגיש פער בין מה שאנשים כותבים לבין מה שאתה מרגיש בפנים. אין בזה משהו דפוק או חריג, וזה גם לא אומר שאתה שלילי או כפוי טובה פשוט זה לא מדבר אליך. מותר לשמוח שזה נגמר, מותר לאהוב רק את החלק של המתנות, ומותר גם לאהוב שגרה יותר מחגיגות. בסוף, יום הולדת לא מגדיר אותך, והעיקר זה איך אתה חי את שאר הימים בשנה, לא הברכות של יום אחד.

תשובה יפה ^ גם את חושבת כמוהו?

אתה לא חייב לאהוב את זה אבל זה נשמע כאילו אתה ממש שונא את זה ואני לא כזה מבינה למה כאילו אנשים בסך הכל מביאים מתנות וכותבים ברכות בגלל שבאמת אכפת להם ממך אולי כאילו לא כולם אבל המשפחה כאילו חברים קרובים מנצלים את ההזדמנות כאילו בשביל להביע את כמה שאתה חשוב להם שזה משהו שאין ביום יום כאילו לא חייבים לאהוב את זה ולרצות לעשות מסיבה עכשיו ועוגה ושירים ודברים אבל כאילו מקסימום להמשיך ללכת לעבודה ללכת לצבא ללכת ללימודים כרגיל ולכתוב תודה שרושמים לך ברכה או תודה שאתה מקבל מתנה כאילו אתה לא חייב לקבל את זה כיום ממש ממש מיוחד או כאילו משהו שבאמת אכפת לך ממנו אבל למה אתה שונא את זה זאת השאלה

זה לא מוזר לא לאהוב ימי הולדת, אבל כן שווה לשאול למה זה מגיע לשנאה כזו חזקה. בסוף, גם אם הקונספט לא מדבר אליך, הרבה אנשים באמת מנסים לשמח ולהביע אכפתיות בדרך היחידה שהם מכירים, במיוחד משפחה וחברים קרובים. לא חייבים להתרגש, לחגוג או לעשות מזה עניין גדול, אבל לפסול את היום כולו ואת הכוונה מאחורי הברכות יכול להיות קצת קיצוני ובעיקר מפספס את האנשים שכן אכפת להם. אולי הבעיה היא לא ביום עצמו אלא בציפיות, בזיכרונות או בעומס הרגשי שהוא מביא איתו ושם דווקא שווה להתבונן.