מה הפואנטה בלהמשיך בחיים האלה כשאתה יודע שגם ככה יהיה לך קשה

כמה אתגרים אבל

יותר מדיי.
לכולנו יש אתגרים וקושי.
מתגברים עליהם.

וואלה, לא נועדנו לחיות חיים קשים. יכול להיות שכרגע את לא בסביבה שמתאימה לך והכל נראה קשה, אבל בתכלס, כשמוצאים את המקום הנכון הכל מסתדר ולא נראה כל כך קשה. נשמע קצת קלישאתי אבל זה נכון. בעיקר אם את בתיכון או במסגרת כלשהי שלא מתאימה למי שאת באמת זה יכול מאוד להקשות כי זה דורש המון מאמץ ואנרגיה כדי לעשות דברים אפילו הכי קטנים. כשמסיימים עם מסגרות החובה כמו בית ספר וצבא, פתאום אפשר לחשב מסלול מחדש ולבנות חיים כיפיים ולהקיף את עצמינו באנשים שעושים לנו טוב :)

שואל השאלה:
אני עברתי מסביבנ שהיה לי בה חרא לסביבה שאמורה להיות טובה יותר אבל קשה לי עדיין

בת כמה את אם אפשר לשאול? יכול להיות שזה עדיין לא מה שמדוייק לך, שווה אולי לנסות לחשוב באיזה שלב בחיים היה לך הכי קל והכי נהנית ולנסות לאפיין אותו ולראות מה בדיוק שם עשה לך טוב- ולחפש סביבה שיש בה את זה :) לפעמים גם לוקח כמה פעמים להבין מה הכי מתאים לנו, וגם אם צריך להתפשר על החלק ה"תכני" של סביבה פיזית, אפשר ליצור לעצמנו סביבה פנימית עם עצמנו ולשנות את נקודת המבט :)

שואל השאלה:
בת 17 עוד מעט

מה זה לא נועדנו לחיות חיים קשים?
רואים שאת בת 17.
עוד לא יודעת מה זה ביטוח לאומי
מעמ
מס
הפרשות לפנסייה
צבא(ושם אפשר למות)
תואר(אולי)
יוקר המחייה.

שואל השאלה:
שומע אתה הכי מגעיל שראיתי מה זה הזלזול הזה אתה לא יודע בכלל מי אני או מה עברתי חתיכת מדומיין

דיברתי אלייה, לא אלייך.

שואל השאלה:
אופס חח סליחה

dono אני מאחלת לך שלא תחיה בסבל ותמצא לחיים משמעות אמיתית שתגרום לך להיות מספיק מאושר כדי שביטוח לאומי, פנסיה, מיסים וכו' לא יגרמו לך לראות את החיים כסבל. ברור שהחיים קשים אבל זה מה יש. ואולי במקום להיות קורבן של החיים ולצבוע הכל בשחור, אפשר להסתכל על הקיום שלך ממבט על, ולתפוס עמדה של בעל השפעה וחשיבות, ולהתעלות על האתגרים האלה. ככה תוכל לראות שליד הקשיים יש גם אנשים טובים, טבע יפה והמון דברים שאפשר להגיד עליהם תודה במקום להתמסכן. ואולי גם לעשות שינוי אם צריך :)

dumpling
אל תגידי שטויות.
משמעות לא תעזור לזה.
החיים קשים ובשביל להתמודד איתם צריך לעבוד קשה עוד יותר.
כמו שאמרתי בהתחלה.
לחשוב על זה כעל אתגר.
אבל לעולם לעולם לעולם אל תגידי
"לא נועדנו לחיות חיים קשים"
כי להגיד את זה זה לזלזל בחיים.

^ אולי זה פשוט מה שאתה מספר לעצמך כי עוד לא מצאת את החשיבות שלך בעולם הזה בכל מקרה, שכל אחד יחיה איך שהוא רוצה. אני רק שיתפתי בנקודת המבט שלי כדי לנסות לעזור מהניסיון שלי :) אני גם הרגשתי שהייתי קורבן של החיים ושאין משמעות ושהכל קשה. אבל אני באה להגיד שזה לא חייב להיות ככה ושיש דרך נוספת. כל אחד גדל על ערכים אחרים, אני רק משתפת את התובנה שאני הגעתי אליה. עבודה קשה לא תמיד משתלמת כשזה בא על חשבון הwell being שלנו.

תגידי לי את רצינית?!
את לא מכירה אותי!
עצם זה שאני בכלל מדבר איתך זה נס שאני בחיים אז אל תגידי לי על למצוא את החשיבות שלי בחיים. את לא יודעת מי אני וכמה עבדתי קשה בחיים שלי. כמה הקרבתי בשביל המטרות שלי.
אולי הרגשת להיות קורבן, אבל לא חווית להיות קורבן.

^^ ואני לא אומרת עכשיו לכו להתבטל ואל תעשו כלום כדי שלא תסבלו, אני אומרת, שאפשר לעבוד קשה ולעשות את הכסף שלנו, אבל לא נועדנו לסבול* מזה. נועדנו להנות מהחיים. לא באנו לעולם הזה כדי לשלם מיסים ולהשאיר את הראש מעל המים, באנו כדי להגשים מטרה מסוימת שהיא שונה לכל אחד, וגם אם זה דורש עבודה קשה, זה לא אומר שזה סבל כי אפשר גם להעריך את העבודה הקשה וללמוד מזה במקום להתלונן על זה. ברור שזה קשה מאוד, אבל אפשר גם להסתכל על חצי הכוס המלאה ואפילו למלא אותה עוד. ולהגיד "לא נועדנו לחיות חיים קשים" זה ההיפך מלזלזל בחיים, זה מקדש אותם, ומפריד אותנו מהשיעבוד התודעתי שאנחנו עוברים כחברה.

^ אני רק אומרת את שלי. לא הכרחתי אותך לקיים שום דבר ממה שכתבתי ולא כפיתי עליך אידאולוגיה, בוא נשמור על פרופורציות אם זה כל כך מפריע לך, תמשיך בשלך :)

מי שרוצה להגשים את החלומות שלו.
יצטרף לעבוד פי תריעשר יותר קשה מהחברים שלו.
אל תכנסי איתי עכשיו לפילוסופיה זה לא קשור.
החיים קשים וזאת עובדה.
לא נולדנו לכפית מזהב.

^ אני חושבת שעצם זה שיש לנו חלום שאנחנו רוצים להגשים הופך את הכל למשמעותי יותר. ומהניסיון האישי שלי לעבוד קשה בשביל משהו שרוצים זה מאוד מספק

אנונימית יקרה,


קוראת את מה שאת כותבת ומדברייך עולה תחושה של מותשות . נראה שאת משקיעה מאמצים כדי לנסות ליצור בחייך איזון , ואולי לעיתים ללא הצלחה, בתקווה שזה יוכל אולי להעניק לך שלווה ורוגע. ואז לצד הניסיון הזה, משתמע ממה שאת כותבת, שמגיעים הרגעים של העייפות וחוסר האנרגיה להתמודד עם החיים. יכולה רק לדמיין כמה קשה להתמודד עם תחושת הדיכאון שעולה מתוך זה. הבחירה שלך לכתוב כאן לא מובנת מאליה ומאפשרת לנו לחבק אותך , אפילו רק חיבוק וירטואלי ולהציע לך יד תומכת, גם אם היא רק בהתכתבות ואולי זה יאפשר לך לראות כמה נקודות של אור בתוך הכאב שאת מתארת. קשה לדמיין כמה ייאוש את מרגישה ברגעים האלו , חשוב לנו שלא תישארי עם זה לבד. לכן לפעמים להסתכל סביבך ולראות אולי אדם קרוב אחד שיוכל לתת לך יד ולהיות אוזן קשבת הוא משמעותי ויכול לעזור. ואולי לפעמים אנחנו זקוקים לשיחה או יד מכוונת של אדם שלא מכיר אותנו ונוכל לשתף את הרגשות והתחושות שלנו באופן חופשי ופתוח.

אצלנו בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) יש אפשרות לפנות לצ'אט שם תוכלי להתכתב באופן אנונימי עם מתנדב/ת של סה"ר שי/תקשיב לך. אם תבחרי באפשרות הזאת מצרפת לך לכאן את הלינק לצ'אט.


מחבקת אותך,
מתנדבת סה"ר

הי יקרה,
קראתי את מה שכתבת וזה נוגע לי ממש בלב.
את צודקת, החיים לפעמים מרגישים כמו מרחק ארוך של קשיים, אבל הפואנטה היא דווקא בדברים הקטנים שאפשר לבנות עכשיו, למצוא חברה אחת טובה שמקשיבה או מבוגר שאת סומכת עליו, לחפש תחביב שמרגיע אותך כמו מוזיקה או ציור. כבר עשית צעד אמיץ כשעברת סביבה זה מוכיח שיש בך את הכוח להמשיך ולשנות עוד..
אם תרצי לדבר באופן אנונימי עם מישהו אז ישנן עמותות מקצועיות שנין לפנות אליהן לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected] .

בגילך העולם עוד פתוח בפנייך תני לעצמך הזדמנות לגלות את הכוחות שמחכים לך ולבנות חיים ששווה לחיות בהם.
שולחת חיבוק

תחשבי על זה כאתגר ותחשבי מה הפרס מאחורי האתגר המאוד קשה הזה ומה את רוצה להשיג בו

זה מה שאמרתי לעצמי

אל תחשבי על זה כעל קושי.
תחשבי על זה כעל אתגר.