האם מדינת ישראל עדיין מחויבת לעיקרון השוויון החוקתי, או שמדובר באפליה בוטה בחסות החוק?

שואל השאלה:
אתה טועה בנקודה הבסיסית: צעירים וחזקים, אהבת המדינה וזהות יהודית הם טיעונים מוסריים או רגשיים לא קריטריונים משפטיים. מדינה דמוקרטית לא יכולה לחייב אזרחים על בסיס מי שהם, אלא רק לפי כלל חוקי שחל על כולם באופן שווה. ברגע שהחובה נקבעת לפי זהות ולא לפי כלל אחיד זו אפליה.

גם הדוגמה שלך על מסים לא מחזקת אותך, אלא הפוכה: מסים לא נקבעים לפי אידאולוגיה, לא לפי זהות ולא לפי אהבת המדינה, אלא לפי כלל אחיד אחוז מההכנסה. אותו כלל, לכל האזרחים. זה בדיוק ההבדל בין שוויון בפני החוק לבין חלוקה סובייקטיבית של חובות לפי תפיסת עולם.