אתם מרגישים מדוכאים בגלל המלחמה?

כן
מבינה אותך ממש

לא

לא

כן אבל אני באילת אז פחות

אני מאמינה שמעטים האנשים שלא חווים דיכאון בדרגה גבוהה או נמוכה .
זה פעולה של דיכוי , בקושי יוצאים מהבית או רואים אנשים .
אבל חשוב להעסיק את עצמנו גם בבית כדי לא להישאב לדיכאון כמו למשל לעזור לנקות בבית , את החדר , לצייר , לראות סרטים , לבשל או לאפות ועוד הרבה דברים.

כן אבל עם כמה שעצוב מתרגלים

לצערי את שבניתי שגרה

יקרה,

השאלה "מתי זה ייגמר" היא אולי השאלה הכי נוכחת והכי כואבת בתקופה הזו. התחושה הזו שנמאס, שהקירות של הבית מתחילים לסגור עלייך והשגרה נראית כמו זיכרון רחוק, היא תחושה שמשותפת לכל כך הרבה אנשים עכשיו. חוסר הוודאות הוא אחד הדברים שהכי קשה לנפש לשאת, כי בלי "תאריך יעד", קשה לגייס כוחות להמשך.

לצערנו, לאף אחד אין באמת תשובה מתי המלחמה תסתיים, והערפל הזה סביב העתיד רק מעצים את תחושת המחנק והתסכול. כשאת סגורה בבית, כל יום יכול להרגיש כמו נצח, והגעגוע לחיים רגילים שבהם אפשר פשוט לצאת מבלי לחשב מסלול לפי מיגוניות הופך למשא כבד. חשוב לתת מקום לתסכול הזה ולא להרגיש אשמה על כך ש"נגמר לך הסבלנות", זה הכי אנושי שיש.

לפעמים, כשלא יודעים מתי המלחמה הגדולה תסתיים, מנסים למצוא "ניצחונות קטנים" בתוך הבית משהו קטן שנותן הרגשה של שליטה או עניין בתוך היום הארוך.

אם את מרגישה שהציפייה הזו הופכת לבלתי נסבלת ואת צריכה מקום לפרוק בו את חוסר האונים והעייפות מהמצב, מתנדבי סה"ר כאן איתך. אנחנו אולי לא יודעים מתי זה ייגמר, אבל אנחנו כאן כדי לעבור איתך את הזמן הזה:

בצאט: https://sahar.org.il/help
בווטסאפ: 055-9571399

מחזק אותך,
מתנדב סה"ר