אנשים שלוקחים תרופות נגד דיכאון

מה זה משנה אם תצטרך אותם? אתה מעדיף לחיות את כל החיים שלך בסבל או לקחת כדור פעם ביום?
אם ניסית כל דבר אחר אני לא רואה שום דבר פסול לנסות כדורים זה דבר מאוד נפוץ והציל להרבה אנשים את החיים
מה שכן זה תהליך זה לא תוך יום אתה תרגיש קסם

שואל השאלה:
^מה שאני מוטרד ממנו זה שזה ימחק חלקים באישיות שלי שאני מחובר אליהם, לא בהכרח להיות תלוי בזה

לקחתי תקופה של חצי שנה וזה באמת עזר לי, המחשבות ממשיכות לבוא, אבל הם סוג של עוברות לידך, פחות מציקות. מה שכן זה כיבה לי קצת את הרגשות, מתישהו נמאס לי מזה אז הפסקתי

זה לא אחי ואם חלילה תרגיש תופעת לוואי שפוגעת בך אתה יכול להפסיק זה לא משאיר נזק קיומי עליך

שואל השאלה:
^^אחרי שהפסקת נהיית דיכאוני יותר שוב?

אני יכולה להגיד לך מחוויה אישית שמאוד נפגע לי הזיכרון, אבל כמובן שלא רק זה - גם עצם התחושות שחוויתי (במיוחד חרדה) גרמו לי לזה, זה מן מצד הישרדותי.. אבל הכדורים עוד יותר הגבירו את זה. אני אישית לא חושבת שהם באמת עזרו לי כל כך. והפסקתי איתם אבל אני שמחה שזה היה חלק מהתהליך שלי, אני חושבת שזה כן היה נחוץ לי - אפילו רק בשביל לדעת שלקחתי.

אבל זו רק חוויה אישית שלי! תזכור את זה. בסוף כל אחד חווה דברים אחרת, ואני ממש לא אומרת לך לא לקחת.
ואני אומרת לך באמת - אפשר להיגמל מזה. זה לא משהו שבהכרח נתקע איתך לנצח. הכל תלוי גם ברצון שלך, והאם יהיה חשוב לך להיגמל מזה כשתגיע למצב שתוכל.

אחרי שהפסקתי דווקא היתה לי תקופה טובה אבל היום אני שוב מתמודד

שואל השאלה:
^^lalalatae
תודה על השיתוף. לא שקלתי את בפרספקטיבה של להיות בשלב של לדעת שלפחות ניסית

כבר הרבה זמן שאני מנסה להתמודד עם זה בדרכים שונות - יש לי עבודה מאוד טובה, יש לי הרבה חברים, הקשר שלי עם המשפחה טוב, יש לי תחביבים, אני עושה journaling, אני מתאמן בחדר כושר. קשיים רק בחיי הזוגיות אבל זה לא פרופורציונלי לחוסר משעמות, חוסר חשק, והשנאה העצמית שאני מרגיש

אני שוקל עכשיו יותר לנסות