אף אחד לא דואג לי ונמאס לי לדאוג לעצמי לבד אין לי אף אחד שדואג לי אפילו לא אמא

מבין אותך שזה ממש מעצבן, אין לי מושג מה הסיפור בידיוק, אבל תדעי לך שלפחות אם תדאגי לעצמך אז זה יחשל אותך לחיים

רוצה לשתף? למה אמא לא דואגת לך?

נותנים לעצמך להרגיש את כל הרגשות האלה ולשחרר, אין מה לעשות את חייבת לדאוג לעצמך בסופו של דבר אבל לדאוג לעצמך לא אומר להשתיק את הילדה הפנימית שלך, זה אומר לתת לה מקום להרגיש ולבטא את עצמה ולדאוג לה.

יש אצלך במקרה קרובי משפחה כמו סבתא/סבא? חברה או חבר כלשהו שאת יכולה לפרוק לו? אני רוצה להאמין שיש מישהו שאפשר לפרוק לו.

שואל השאלה:
לא נעים לי להעמיס עליהם

תשתפי את אחד/ת מהם שאת קרובה עליו/ה, אל תשאירי את הפריקה בבטן

היי
צער לי מאוד לקרוא את הפוסט שלך. זה קורע את הלב לראות ילדה שלא דואגים לה. אני מאוד מכבד שאת פונה לעזרה וזה אומר שאת בחורה אמיצה וחזקה ושאת לא מוכנה להיות שלמה עם המצב הזה. הייתי ממליץ לך כן לשתף את הקרובים אליך במה שאת מרגישה. ואין להתבייש מזה. את יכולה לשתף את המצב שלך עם היועצת בבית הספר. מה שכן לא ממליץ לך להישאר לבד ולשקוע במצב הלא נעים הזה.
את יכולה לפות גם:
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il
לעלם באתר לער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]
או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
שיהיה לך יום מקסים