5 תשובות
אני גם רוצה לדעת
אנונימית
על מחבלים שניסו לשלול את קיומה של המדינה
אענה בסדר הפוך:
- באופן כללי, החוק קובע שהעונש על גרימת רצח תוך ביצוע פיגוע הוא מוות, או בנסיבות חריגות מאסר עולם (שזה גם ככה העונש על רצח כבר היום). זה מתחלק לשני מקרים, בתוך ישראל ובגדה המערבית. בגדה המערבית העונש הוא רק למי שאינו אזרח ישראלי (כלומר לא יהודי, שכן יהודים יכולים תמיד לקבל אזרחות), ובתוך ישראל העונש הוא רק למי שרצח בפיגוע "מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל".
- כמו שאפשר להבין, החוק חל כמעט רק על ערבים, אם לא אך ורק עליהם בפועל.
- יש הרבה סיבות לביקורת על החוק, הנה כמה:
1. מחקרים ממקומות שונים בעולם הראו שעונש מוות לא מוריד פשיעה בצורה משמעותית. ספציפית בישראל מחבלים רבים יוצאים מתוך נקודת הנחה שמאוד סביר שלא יחזרו בחיים, ורובם אפילו מאדירים את המוות כדבר שמקנה כבוד ותמורה מהאל. לכן סביר שדווקא בישראל ההשפעה תהיה עוד פחות חיובית מבמקומות אחרים.
2. אם בכל זאת תהיה השפעה לעונש מוות במקום מאסר, היא יכולה להיות שכל מחבל עם סכין עכשיו ידאג שתהיה לו גם חגורת נפץ, הרי אין לו כבר מה להפסיד.
3. אחת ממטרות החוק המוצהרות היא מניעת שחרור של מחבלים תמורת הצלת חיים של ישראלים. הוצאה להורג של מחבלים עשויה לגרום לירידה בכמות החטיפות, אבל זה בגלל שהיא תגרום לעליה בכמות הרציחות. במקום שמחבלים יחטפו ישראלים וידרשו שחרור מחבלים במקומם, הם ירצחו ישראלים כי אין להם מה לדרוש. החוק כובל את ידיה של ישראל ושם אותה בנקודה חלשה יותר לכל משא ומתן עתידי בכל נושא שקשור לפלסטינים.
אלה כמובן רק כמה דוגמאות, יש עוד סיבות רבות להתנגד לחוק.
- באופן כללי, החוק קובע שהעונש על גרימת רצח תוך ביצוע פיגוע הוא מוות, או בנסיבות חריגות מאסר עולם (שזה גם ככה העונש על רצח כבר היום). זה מתחלק לשני מקרים, בתוך ישראל ובגדה המערבית. בגדה המערבית העונש הוא רק למי שאינו אזרח ישראלי (כלומר לא יהודי, שכן יהודים יכולים תמיד לקבל אזרחות), ובתוך ישראל העונש הוא רק למי שרצח בפיגוע "מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל".
- כמו שאפשר להבין, החוק חל כמעט רק על ערבים, אם לא אך ורק עליהם בפועל.
- יש הרבה סיבות לביקורת על החוק, הנה כמה:
1. מחקרים ממקומות שונים בעולם הראו שעונש מוות לא מוריד פשיעה בצורה משמעותית. ספציפית בישראל מחבלים רבים יוצאים מתוך נקודת הנחה שמאוד סביר שלא יחזרו בחיים, ורובם אפילו מאדירים את המוות כדבר שמקנה כבוד ותמורה מהאל. לכן סביר שדווקא בישראל ההשפעה תהיה עוד פחות חיובית מבמקומות אחרים.
2. אם בכל זאת תהיה השפעה לעונש מוות במקום מאסר, היא יכולה להיות שכל מחבל עם סכין עכשיו ידאג שתהיה לו גם חגורת נפץ, הרי אין לו כבר מה להפסיד.
3. אחת ממטרות החוק המוצהרות היא מניעת שחרור של מחבלים תמורת הצלת חיים של ישראלים. הוצאה להורג של מחבלים עשויה לגרום לירידה בכמות החטיפות, אבל זה בגלל שהיא תגרום לעליה בכמות הרציחות. במקום שמחבלים יחטפו ישראלים וידרשו שחרור מחבלים במקומם, הם ירצחו ישראלים כי אין להם מה לדרוש. החוק כובל את ידיה של ישראל ושם אותה בנקודה חלשה יותר לכל משא ומתן עתידי בכל נושא שקשור לפלסטינים.
אלה כמובן רק כמה דוגמאות, יש עוד סיבות רבות להתנגד לחוק.
קישורים מצורפים:
אנונימית
יש מספר ביקרות על החוק.
הינה המרכזיות:
1. יש כבר חוק עונש מוות ביהודה ושומרון.
2. החוק מכוון לפלסטינים.
3. זה תרגיל של הממשלה להתנגש בבג"ץ.
תשובות:
1. מקום המדינה קיים גזר דין מוות כבר קיים ואפשרי תחת הדין הצבאי.
אבל הוא קיים על הנייר בלבד. בפועל הוא לא מומש, וזאת בדיוק הבעיה בחוק הזה. מה עוזר עונש מוות עם הוא לא ממומש?
צריך הסכמה פה אחד לעונש מוות, וגם כאשר ששלושת השופטים קובעים פה אחד עונש מוות כפי שקרה 8 פעמים מקום המדינה, יכול קצין בדרגת אלוף לתת חנינה כמו שקרה עד עכשיו.
כלומר יש חוק, רוב השופטים הצבאיים מפחדים להשתמש בו, וגם במקרים הנדירים שכן משתמשים בו, קצין בדרגת אלוף נותן חנינה.
לכן החוק החדש מחייב עונש מוות מלבד מקרים נדירים, וקצין בדרגת אלוף לא יכול לתת חנינה.
2. החוק לא מפלה, כי החוק אומר שרק אם אדם שהוא לא אזרח ישראלי עושה מעשה טרור נגד אזרחים ישראלים יהיה עונש מוות.
כך שאם יהודי שהוא לא אזרח ישראלי עושה מעשה טרור, גם הוא מקבל עונש מוות.
זה שכמעט כל מעשי הטרור ביהודה ושומרון הם של ערבים המכונים "פלסטינים", לא מדובר על אפליה.
ואם עדיין זה מפריע לכם שמדובר ב-"אפליה", אז יש חוק שעושה הגבלות על קניית שטח ביהודה ושומרון על כל מי שאינו ערבי, כלומר "יהודים" בלבד.
ארגון רגבים התר נגד החוק, ובג"ץ דחה את העתירה.
כלומר:
עונש מוות על מישהו שהוא לא אזרח שעושה מעשה טרור נגד אזרחים - אסור, כי כל מעשי הטרור האלה הם של פלסטינים.
הגבלות על מי שאינו ערבי לקנות שטח - מותר, למרות שכל מי שאינו ערבי הוא ברוב המוחלט של המקרים הוא יהודי.
3. החוק חשוב הוא לא נועד להיפסל, אם בג"ץ יפסול את החוק הבעיה היא לא בחוק, אלא בבג"ץ ששופט על פי אידלוגיה שמאלנית קיצונית. לבית המשפט העליון אין סמכות לפסול חוקים, או להתיר אפליה יהודים, בג"ץ אף פעם לא עמד לצד היהודים בדברים הקריטיים. כמו שכתבתי קודם בג"ץ התיר להפלות יהודים ביהודה ושומרון בחסות החוק.
הינה המרכזיות:
1. יש כבר חוק עונש מוות ביהודה ושומרון.
2. החוק מכוון לפלסטינים.
3. זה תרגיל של הממשלה להתנגש בבג"ץ.
תשובות:
1. מקום המדינה קיים גזר דין מוות כבר קיים ואפשרי תחת הדין הצבאי.
אבל הוא קיים על הנייר בלבד. בפועל הוא לא מומש, וזאת בדיוק הבעיה בחוק הזה. מה עוזר עונש מוות עם הוא לא ממומש?
צריך הסכמה פה אחד לעונש מוות, וגם כאשר ששלושת השופטים קובעים פה אחד עונש מוות כפי שקרה 8 פעמים מקום המדינה, יכול קצין בדרגת אלוף לתת חנינה כמו שקרה עד עכשיו.
כלומר יש חוק, רוב השופטים הצבאיים מפחדים להשתמש בו, וגם במקרים הנדירים שכן משתמשים בו, קצין בדרגת אלוף נותן חנינה.
לכן החוק החדש מחייב עונש מוות מלבד מקרים נדירים, וקצין בדרגת אלוף לא יכול לתת חנינה.
2. החוק לא מפלה, כי החוק אומר שרק אם אדם שהוא לא אזרח ישראלי עושה מעשה טרור נגד אזרחים ישראלים יהיה עונש מוות.
כך שאם יהודי שהוא לא אזרח ישראלי עושה מעשה טרור, גם הוא מקבל עונש מוות.
זה שכמעט כל מעשי הטרור ביהודה ושומרון הם של ערבים המכונים "פלסטינים", לא מדובר על אפליה.
ואם עדיין זה מפריע לכם שמדובר ב-"אפליה", אז יש חוק שעושה הגבלות על קניית שטח ביהודה ושומרון על כל מי שאינו ערבי, כלומר "יהודים" בלבד.
ארגון רגבים התר נגד החוק, ובג"ץ דחה את העתירה.
כלומר:
עונש מוות על מישהו שהוא לא אזרח שעושה מעשה טרור נגד אזרחים - אסור, כי כל מעשי הטרור האלה הם של פלסטינים.
הגבלות על מי שאינו ערבי לקנות שטח - מותר, למרות שכל מי שאינו ערבי הוא ברוב המוחלט של המקרים הוא יהודי.
3. החוק חשוב הוא לא נועד להיפסל, אם בג"ץ יפסול את החוק הבעיה היא לא בחוק, אלא בבג"ץ ששופט על פי אידלוגיה שמאלנית קיצונית. לבית המשפט העליון אין סמכות לפסול חוקים, או להתיר אפליה יהודים, בג"ץ אף פעם לא עמד לצד היהודים בדברים הקריטיים. כמו שכתבתי קודם בג"ץ התיר להפלות יהודים ביהודה ושומרון בחסות החוק.
^
> "כך שאם יהודי שהוא לא אזרח ישראלי עושה מעשה טרור, גם הוא מקבל עונש מוות."
יהודי שהוא לא אזרח ישראלי יכול כמעט תמיד מאוד בקלות להפוך לאזרח ישראלי בגלל המוצא האתני שלו. זה מוביל למצב של משפט אזרחי אחד לאנשים ממוצא אתני מסויים משפט צבאי אחר לאנשים ממוצא אתני אחר. יש קושי רב בטענה שאין כאן אפליה גם בלי קשר לחוק שבנושא השאלה, וכמובן שגם עם. מעבר לכך, ההפרדה בענישה שכזאת בין אזרחים לתושבים היא בעייתית מאוד גם בלי קשר לאפליה ברכישת האזרחות.
> "ארגון רגבים התר נגד החוק, ובג"ץ דחה את העתירה."
החוק הירדני הזה אכן מפלה בצורה גזענית, אבל הצבא (כלומר, הממשלה) מחליטה להשאיר את החוק הקיים לפני הכיבוש כפי שמורה החוק הבינלאומי. מקריאת פסק הדין עולות כמה הצדקות מצד המשיבים, בין השאר "הרגישות המדיניות המוגברת שכרוכה בעריכת שינוי חקיקה" והקלות בה ניתן לעקוף את החוק באמצעות תהליך בירוקרטי נפוץ ופשוט שניתן להשלימו תוך ימים אחדים בו הקרקע נרשמת על שם התאגדות ולא אדם פרטי.
חובת בג"ץ היא פסיקה על פי פרשנותם לחוק המצוי, לא הרצוי. בהתחשב בהתנגדות שלך לשימור החוק הירדני, מוזר מאוד לבוא בטענה לבג"ץ במקרה הזה אלא אם יש לך ביקורת גדולה עוד יותר נגד הצבא והממשלה, שהם אלה שמקבלים את ההחלטה שלא לשנות את החוק. על אחת כמה וכמה שהעלית את הנקודה הזו בהקשר של הטענה שהחוק מפלה ולא בהקשר של הטענה שהחוק נועד להיפסל בבג"ץ (אז עוד היה לבג"ץ קשר ישיר לטענה).
> "הבעיה היא לא בחוק, אלא בבג"ץ ששופט על פי אידלוגיה שמאלנית קיצונית."
בג"ץ פוסק לטובת המדינה ברוב הגדול של המקרים ופוסל מעט מאוד חוקים ביחס לכמות העתירות (קל וחומר ביחס לכמות החוקים). בהתחשב בנתונים אתה צריך גם לטעון שהממשלה והכנסת פועלות על פי אידיאולוגיה שמאלנית קיצונית, אולי זה באמת מה שאתה חושב אבל זו לכל הפחות עמדה לא נפוצה.
> "לבית המשפט העליון אין סמכות לפסול חוקים"
על פי סעיף 15(ג) של חוק יסוד: השפיטה, לבג"ץ יש סמכות לדון "בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר". קשה לטעון שהוא לא רואה לעיתים צורך לתת סעד למען הצדק בענייני חקיקה. על אחת כמה וכמה, אם אתה צודק ושופטי בג"ץ אכן מונעים מאידיאולוגיה קיצונית אז נשמע אפילו עוד יותר סביר שהם יראו צורך לתת סעד במקרים האלה, וכך מחייב אותם החוק שקבעה כנסת ישראל.
> "כך שאם יהודי שהוא לא אזרח ישראלי עושה מעשה טרור, גם הוא מקבל עונש מוות."
יהודי שהוא לא אזרח ישראלי יכול כמעט תמיד מאוד בקלות להפוך לאזרח ישראלי בגלל המוצא האתני שלו. זה מוביל למצב של משפט אזרחי אחד לאנשים ממוצא אתני מסויים משפט צבאי אחר לאנשים ממוצא אתני אחר. יש קושי רב בטענה שאין כאן אפליה גם בלי קשר לחוק שבנושא השאלה, וכמובן שגם עם. מעבר לכך, ההפרדה בענישה שכזאת בין אזרחים לתושבים היא בעייתית מאוד גם בלי קשר לאפליה ברכישת האזרחות.
> "ארגון רגבים התר נגד החוק, ובג"ץ דחה את העתירה."
החוק הירדני הזה אכן מפלה בצורה גזענית, אבל הצבא (כלומר, הממשלה) מחליטה להשאיר את החוק הקיים לפני הכיבוש כפי שמורה החוק הבינלאומי. מקריאת פסק הדין עולות כמה הצדקות מצד המשיבים, בין השאר "הרגישות המדיניות המוגברת שכרוכה בעריכת שינוי חקיקה" והקלות בה ניתן לעקוף את החוק באמצעות תהליך בירוקרטי נפוץ ופשוט שניתן להשלימו תוך ימים אחדים בו הקרקע נרשמת על שם התאגדות ולא אדם פרטי.
חובת בג"ץ היא פסיקה על פי פרשנותם לחוק המצוי, לא הרצוי. בהתחשב בהתנגדות שלך לשימור החוק הירדני, מוזר מאוד לבוא בטענה לבג"ץ במקרה הזה אלא אם יש לך ביקורת גדולה עוד יותר נגד הצבא והממשלה, שהם אלה שמקבלים את ההחלטה שלא לשנות את החוק. על אחת כמה וכמה שהעלית את הנקודה הזו בהקשר של הטענה שהחוק מפלה ולא בהקשר של הטענה שהחוק נועד להיפסל בבג"ץ (אז עוד היה לבג"ץ קשר ישיר לטענה).
> "הבעיה היא לא בחוק, אלא בבג"ץ ששופט על פי אידלוגיה שמאלנית קיצונית."
בג"ץ פוסק לטובת המדינה ברוב הגדול של המקרים ופוסל מעט מאוד חוקים ביחס לכמות העתירות (קל וחומר ביחס לכמות החוקים). בהתחשב בנתונים אתה צריך גם לטעון שהממשלה והכנסת פועלות על פי אידיאולוגיה שמאלנית קיצונית, אולי זה באמת מה שאתה חושב אבל זו לכל הפחות עמדה לא נפוצה.
> "לבית המשפט העליון אין סמכות לפסול חוקים"
על פי סעיף 15(ג) של חוק יסוד: השפיטה, לבג"ץ יש סמכות לדון "בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר". קשה לטעון שהוא לא רואה לעיתים צורך לתת סעד למען הצדק בענייני חקיקה. על אחת כמה וכמה, אם אתה צודק ושופטי בג"ץ אכן מונעים מאידיאולוגיה קיצונית אז נשמע אפילו עוד יותר סביר שהם יראו צורך לתת סעד במקרים האלה, וכך מחייב אותם החוק שקבעה כנסת ישראל.
אנונימית
באותו הנושא: