אני והאקס נפרדנו לפני שלושה וחצי חודשים, למה דווקא עכשיו יותר קשה לי עם הפרידה? הייתי עצובה לפני אבל עכשיו אני הרבה

גם לי הייתה תקופה כזו שהרגשתי בה ריקנות פתאום אחרי כמה חודשים.
נראה לי שזה הגיוני, בן אדם היה נתח כל כך גדול מהחיים ומהיום יום שלך, נכנס לך לשגרה, למשפחה, לחברים, ואז פשוט הוא מתנדף. זה יכול לשרוט אבל זה עובר

שואל השאלה:
אני כבר ממש עייפה מזה, הוא היה בן זוג באמת לא טוב וישר קפץ לריבאונד. אני כבר ממש מיואשת בא לי לשחרר, הוא אדם באמת לא טוב ואני עדיין תקועה על הלוזר הזה

הלב והרגשות שלנו הם לא יציבים, ולא תמיד אותו דבר. בקשר לכל דבר בחיים, יש תקופות טובות יותר ויש פחות. הגיוני שהיו לך ימים שהרגשת שאת מתגברת עליו ופורחת, וסוף סוף יוצאת מזה. ופתאום נפילה, געגוע, וקושי סביב הפרידה. זה בסדר גמור, אל תרגישי שונה או מוזרה.

תני ללב שלך את הזמן שבוא צריך לעכל את מה שעברת, פרידה זה לא דבר פשוט ולפעמים הלב מכחיש. תשחררי מה שיושב עלייך, תתמקדי בעצמך ותשתדלי כמה שפחות להתעסק בזה ולתת לו מקום בחיים שלך.

מאחלת לך לעבור את זה ולהיות משוחררת מכל מחשבה עליו או על העבר. תתפתחי להיות האדם שאת רוצה, בגרסא הכי טובה שלך.
בהצלחה, ופה לכל דבר❤

הו היי אחות
בתור אחת שעברה פרידה מהאקס ולא התגברה גם אחרי חצי שנה, תני לי לעזור לך :,)

התקדמות היא בחירה, ואחרי םרידה את נמצאת בעשרות על גבי עשרות נתיבים, ימינה או שמאלה, וככל שאת תסתכלי להחלטות קשות בעיניים, כאלה שנראות כמו "רק להסתכל לו בפרופיל באינסטגרם" או "רק לבדוק ריפוסטים" ותמנעי, את תגלי לאט לאט, וזה יקח יותר משבוע שאת כבר מתקדמת
והאמת הכואבת היא, שפרידות אמיתיות מבנאדם שאהבנו לוקחות זמן כי ראינו איתו עתיד, חווינו חוויות, האמנו שזה לא יגמר, נתנו מעצמינו, ומידי פעם אחרי הפרידה יש מן שואו כזה שגורם לנו להרגיש שהמשכנו הלאה, אבל זה לא נכון, וזה בסדר שזה לוקח זמן וזה בסדר שאת מרגישה שאת עדיין תקועה, את אהבת, את נתת, את האמנת, והלב והנפש צריכים זמן, זמן שבו את תתני לעצמך לנשום ותגרמי לדברים שמזכירים לך אותו להראות סתמיים.
ואם הוא היה לא טוב.. רק תזכירי לעצמך כמה מגיע לך, וכמה את הכי, וכמה את מעל, כי חברות אולי יעזרו, והמשפחה תזכור, אבל עד שאת לא תקומי ותגידי את הבן ז! נה הזה אני משאירה בעבר. שום דבר לא ישתנה